החקיקה בישראל

חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 חוק

236
סעיפים
30
פרקים
8
תוספות
49
הגדרות
137
הפניות פנימיות
329
הפניות חיצוניות
135
הערות עריכה
215
תיקונים
היסטוריית תיקונים215 רשומות
ס״ח תשי״ג, 149חוק השופטיםPDF
תשי״ט, 134תיקוןPDF
תשכ״ד, 140תיקון מס׳ 2PDF
תשכ״ט, 98חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטוןPDF
תשל״ח, 22תיקון מס׳ 4PDF
תש״ם, 186תיקון מס׳ 5PDF
תשמ״א, 6תיקון מס׳ 6PDF
272תיקון מס׳ 7PDF
תשמ״ב, 196תיקון מס׳ 15 לחוק בתי המשפטPDF
תשמ״ד, 82חוק השפיטה (הוראות מעבר)PDF
153תיקון מס׳ 10PDF
ס״ח תשי״ז, 148חוק בתי המשפטPDF
תשכ״ב, 24תיקוןPDF
תשכ״ד, 66תיקון מס׳ 2PDF
91תיקון מס׳ 2PDF
תשכ״ז, 132תיקון מס׳ 3PDF
תשל״א, 120תיקון מס׳ 4PDF
תשל״ג, 237תיקון מס׳ 2 לפקודת הראיותPDF
תשל״ה, 106תיקון מס׳ 6PDF
תשל״ז, 320תיקון מס׳ 7PDF
תשל״ח, 11תיקון מס׳ 8PDF
93תיקון מס׳ 9PDF
94תיקון מס׳ 10PDF
תשל״ט, 138תיקון מס׳ 11PDF
תש״ם, 125תיקון מס׳ 12PDF
תשמ״א, 84תיקון מס׳ 13PDF
273תיקון מס׳ 14PDF
תשמ״ב, 192תיקון מס׳ 15PDF
תשמ״ג, 18ת״טPDF
130תיקון מס׳ 18 לחוק העונשיןPDF
149חוק הגבלת העישון במקומות ציבורייםPDF
תשמ״ד, 82חוק השפיטה (הוראות מעבר)PDF
145חוק שמירת הניקיוןPDF
150תיקון מס׳ 19PDF
ס״ח תשל״ו, 247חוק שיפוט בתביעות קטנותPDF
תשל״ז, 4ת״טPDF
143תיקוןPDF
XVIת״ט
תשמ״ג, 36תיקון מס׳ 2PDF
ע״ר 1936, תוס׳ 1, 233פקודת הרושמיםPDF
1943, תוס׳ 1, 28תקוןPDF
1946, תוס׳ 1, 226תיקוןPDF
ס״ח תשט״ז, 23חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ (תיקון)PDF
תשי״ז, 155חוק בתי המשפטPDF
תשכ״ג, 122תיקון מס׳ 3PDF
דמ״י תשל״א, 436פקודת הרשמים [נוסח חדש]PDF
ס״ח תשל״ה, 16תיקוןPDF
תשל״ו, 203חוק הנוטריוניםPDF
תשמ״ד, 155תיקון מס׳ 3PDF
ס״ח תשמ״ד, 198חוק בתי המשפט [נוסח משולב]PDF
תשמ״ה, 12ת״טPDF
138תיקוןPDF
תשמ״ו, 36חוק העבירות המינהליותPDF
39ת״טPDF
216תיקון מס׳ 3PDF
221חוק חג המצות (איסורי חמץ)PDF
תשמ״ז, 45חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים)PDF
120ת״טPDF
תשמ״ח, 67תיקון מס׳ 23 לחוק העונשיןPDF
186תיקון מס׳ 24 לחוק העונשיןPDF
תשמ״ט, 48תיקון מס׳ 7PDF
56ת״טPDF
87תיקון מס׳ 3 לפקודת הסמים המסוכניםPDF
101ת״טPDF
תש״ן, 6תיקון מס׳ 9PDF
12תיקון מס׳ 26 לחוק העונשיןPDF
45תיקון מס׳ 28 לחוק העונשיןPDF
תשנ״א, 54תיקון מס׳ 9 לפקודת הראיותPDF
116חוק ממלאי תפקידים שיפוטיים (סייג למינוי) (תיקוני חקיקה)PDF
178תיקון מס׳ 33 לחוק העונשיןPDF
תשנ״ב, 68תיקון מס׳ 15PDF
143תיקון מס׳ 16PDF
תשנ״ג, 118חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזורPDF
תשנ״ד, 49חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)PDF
תשנ״ה, 152תיקון מס׳ 2 לחוק לסדרי הדין (חקירת עדים)PDF
168תיקון מס׳ 19 לחוק סדר הדין הפליליPDF
396חוק בית המשפט לעניני משפחהPDF
תשנ״ו, 108תיקון מס׳ 22PDF
תשנ״ח, 17תיקון מס׳ 3 לחוק למניעת אלימות במשפחהPDF
170חוק למניעת הטרדה מיניתPDF
182תיקון מס׳ 4 לחוק הכנסתPDF
תשנ״ט, 150חוק עוולות מסחריותPDF
תש״ס, 194חוק בתי משפט לענינים מינהלייםPDF
תשס״א, 198תיקון מס׳ 28PDF
198תיקון מס׳ 29PDF
498תיקון מס׳ 30PDF
502חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס׳ 33) (הוראת שעה)PDF
תשס״ב, 244תיקון מס׳ 32PDF
417ת״טPDF
תשס״ג, 202תיקון מס׳ 33PDF
507חוק מאבק בארגוני פשיעהPDF
514תיקון מס׳ 35PDF
תשס״ד, 8תיקון מס׳ 36PDF
306תיקון מס׳ 59 לפקודת התעבורהPDF
320חוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין) (תיקוני חקיקה)PDF
329חוק נושאי משרה שיפוטית (שיקול דעת של חברי ועדה לבחירת נושאי משרה שיפוטית) (תיקוני חקיקה)PDF
490חוק סדר הפלילי (תיקון מס׳ 33) (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 2)PDF
506תיקון מס׳ 40PDF
תשס״ו, 52חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)PDF
284תיקון מס׳ 42 והוראת שעהPDF
385תיקון מס׳ 43PDF
394ת״טPDF
תשס״ז, 6חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)PDF
28ת״טPDF
382תיקון מס׳ 45PDF
תשס״ח, 48גחוק זכות יוצריםPDF
82ת״טPDF
173תיקון מס׳ 47PDF
180תיקון מס׳ 48PDF
248תיקון מס׳ 49PDF
252תיקון מס׳ 42 והוראת שעה (תיקון)PDF
537חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים)PDF
664תיקון מס׳ 51PDF
668תיקון מס׳ 52PDF
717תיקון מס׳ 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)PDF
784חוק אוויר נקיPDF
813תיקון מס׳ 55PDF
תשס״ט, 66תיקון מס׳ 29 לחוק ההוצאה לפועלPDF
115חוק להגנה על עדיםPDF
146תיקון מס׳ 2 לחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים)PDF
287תיקון מס׳ 42 והוראת שעה (תיקון מס׳ 2)PDF
תש״ע, 310תיקון מס׳ 60 לחוק סדר הדין הפליליPDF
612תיקון מס׳ 59PDF
652תיקון מס׳ 60PDF
תשע״א, 14ת״טPDF
272חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)PDF
928תיקון מס׳ 62PDF
932תיקון מס׳ 33 לחוק ההוצאה לפועלPDF
1142תיקון מס׳ 20 לחוק הנוער (טיפול והשגחה)PDF
1169תיקון מס׳ 3 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מיןPDF
תשע״ב, 2תיקון מס׳ 101 לפקודת התעבורהPDF
98תיקון מס׳ 67PDF
98תיקון מס׳ 68PDF
124תיקון מס׳ 69PDF
192ת״טPDF
507תיקון מס׳ 19 לחוק החברותPDF
523תיקון מס׳ 71PDF
744חוק הרשות הארצית לכבאות והצלהPDF
תשע״ד, 137חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיותPDF
274תיקון מס׳ 74PDF
326תיקון מס׳ 75PDF
594תיקון מס׳ 76PDF
662תיקון מס׳ 77PDF
תשע״ה, 180תיקון מס׳ 5 לפקודת השותפויותPDF
200תיקון מס׳ 119 לחוק העונשיןPDF
241תיקון מס׳ 113 לפקודת התעבורהPDF
תשע״ו, 176חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)PDF
358תיקון מס׳ 82PDF
886תיקון מס׳ 83PDF
926חוק המאבק בטרורPDF
1139תיקון מס׳ 71 לחוק השיפוט הצבאיPDF
1216חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה)PDF
1223חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים (הוראת שעה)PDF
תשע״ז, 9חוק שירות הציבור (הצהרת הון)PDF
674ת״טPDF
695תיקון מס׳ 63 לחוק ניירות ערךPDF
1200חוק העיצוביםPDF
תשע״ח, 52תיקון מס׳ 26 והוראת שעה לחוק איסור הלבנת הוןPDF
169תיקון מס׳ 92PDF
412חוק חדלות פירעון ושיקום כלכליPDF
660תיקון מס׳ 94PDF
תשע״ט, 68תיקון מס׳ 4 לחוק הבוררותPDF
84תיקון מס׳ 96PDF
86חוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים (הוראת שעה) (תיקון)PDF
230תיקון מס׳ 137 לחוק העונשיןPDF
246תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקייםPDF
ק״ת תש״ף, 873תיקון לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות)PDF
ס״ח תש״ף, 96חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה)PDF
287, 288חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)PDF
תשפ״ב, 700תיקון מס׳ 100PDF
תשפ״ד, 524חוק הבוררות המסחרית הבין–לאומיתPDF
1036תיקון מס׳ 8 והוראת שעה לחוק קידום התחרות בענף המזוןPDF
1100תיקון מס׳ 103PDF
1346חוק הפרות תעבורה מינהליותPDF
תשפ״ה, 438תיקון מס׳ 105PDF
תשפ״ו, 32תיקון מס׳ 106PDF
ק״ת תשמ״ז, 1238שינוי התוספת השלישית לחוקPDF
תש״ס, 920שינוי התוספת השלישית לחוקPDF
תשס״ב, 1266שינוי התוספת השלישית לחוקPDF
תשס״ג, 566שינוי התוספת השלישית לחוקPDF
תשס״ה, 346שינוי התוספת השלישית לחוקPDF
תשע״ב, 774שינוי התוספת השלישית לחוקPDF
ק״ת תשמ״ה, 158הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום
1376שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות
ק״ת תשמ״ו, 265שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות
266הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום
תשמ״ז, 1262הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום
תשמ״ח, 719הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום (תיקון)
תשמ״ט, 1386שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות
1386הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום
תשנ״ה, 1194שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות
1578הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום
תשנ״ח, 554שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות
תשס״ח, 1228שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות
1424ת״ט
תש״ע, 552ת״ט
י״פ תשס״ט, 1584הודעה
תש״ע, 1186הודעה
תשע״א, 1976הודעה
תשע״ב, 1779הודעה
תשע״ג, 2121הודעה
תשע״ד, 2830הודעה
תשע״ו, 2763הודעה
תשע״ז, 1911הודעה
תשע״ח, 3796הודעה
תשע״ט, 6185הודעה
תש״ף, 2631הודעה
תשפ״א, 3097הודעה
תשפ״ב, 2547הודעה
תשפ״ג, 2940הודעה בדבר סכום תביעה בתביעות קטנותPDF
2964הודעה בדבר סכום תביעה בתביעות קטנותPDF
תשפ״ד, 2338הודעה בדבר סכום תביעה בתביעות קטנותPDF
תשפ״ה, 3137הודעה בדבר סכום תביעה בתביעות קטנותPDF
תשפ״ו, 3641הודעה בדבר סכום תביעה בתביעות קטנותPDF
ק״ת תש״ף, 1966החלטה בדבר הארכת תוקפו של חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה)PDF

תוכן החוק

תוכן עניינים
פרק א׳: השופטים
סימן א׳: תחולה

1נושא הפרק

פרק זה דן בשופטים של –
(1)בית המשפט העליון;
(2)בתי המשפט המחוזיים;
(3)בתי משפט השלום.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק א|פרק זה}} דן בשופטים של –
{{ח:תת|(1)}} בית המשפט העליון;
{{ח:תת|(2)}} בתי המשפט המחוזיים;
{{ח:תת|(3)}} בתי משפט השלום.
סימן ב׳: כשירות

2כשירותם של שופטי בית המשפט העליון

אלה כשירים להתמנות לשופטי בית המשפט העליון:
(1)מי שכיהן במשך תקופה של חמש שנים כשופט בית משפט מחוזי;
(2)מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות מעשר שנים, מהן לפחות חמש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים האלה:
(א)עריכת דין;
(ב)שפיטה או תפקיד משפטי אחר בשירות מדינת ישראל או בשירות אחר שנקבעו בתקנות לענין זה;
(ג)הוראת משפטים באוניברסיטה או בבית ספר גבוה למשפט שנקבעו בתקנות לענין זה;
(3)משפטאי מובהק.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אלה כשירים להתמנות לשופטי בית המשפט העליון:
{{ח:תת|(1)}} מי שכיהן במשך תקופה של חמש שנים כשופט בית משפט מחוזי;
{{ח:תת|(2)}} מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות מעשר שנים, מהן לפחות חמש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} עריכת דין;
{{ח:תתת|(ב)}} שפיטה או תפקיד משפטי אחר בשירות מדינת ישראל או בשירות אחר שנקבעו בתקנות לענין זה;
{{ח:תתת|(ג)}} הוראת משפטים באוניברסיטה או בבית ספר גבוה למשפט שנקבעו בתקנות לענין זה;
{{ח:תת|(3)}} משפטאי מובהק.

2אתקופת צינון למינוי שופט עליוןתיקונים: תשס״ד־6, תשפ״ה

לא יתמנה לשופט בית המשפט העליון מי שכיהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אלא אם כן עברה תקופה של שמונה עשר חודשים מיום סיום כהונתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יתמנה לשופט בית המשפט העליון מי שכיהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אלא אם כן עברה תקופה של שמונה עשר חודשים מיום סיום כהונתו.

2אתנאים למינוי שופט בית המשפט העליוןתיקונים: תשס״ד־6, תשפ״ה

(א)לא יתמנה לשופט בית המשפט העליון מי שכיהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אלא אם כן עברה תקופה של שמונה עשר חודשים מיום סיום כהונתו.
(ב)בחירה של הוועדה לבחירת שופטים בשופט לבית המשפט העליון שטרם מלאו לו 55 שנים תהיה בהחלטה שהתקבלה על דעת כל החברים המכהנים בוועדה.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתמנה לשופט בית המשפט העליון מי שכיהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אלא אם כן עברה תקופה של שמונה עשר חודשים מיום סיום כהונתו.
{{ח:תת|(ב)}} בחירה של הוועדה לבחירת שופטים בשופט לבית המשפט העליון שטרם מלאו לו 55 שנים תהיה בהחלטה שהתקבלה על דעת כל החברים המכהנים בוועדה.

3כשירותם של שופטי בית משפט מחוזיתיקונים: תשנ״ב

אלה כשירים להתמנות לשופטי בית משפט מחוזי:
(1)מי שכיהן במשך תקופה של ארבע שנים כשופט של בית משפט שלום;
(2)מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות משבע שנים, מהן לפחות שלוש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים בסעיף 2(2).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אלה כשירים להתמנות לשופטי בית משפט מחוזי:
{{ח:תת|(1)}} מי שכיהן במשך תקופה של ארבע שנים כשופט של בית משפט שלום;
{{ח:תת|(2)}} מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות משבע שנים, מהן לפחות שלוש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(2)}}.

4כשירותם של שופטי בית משפט שלוםתיקונים: תשנ״ב, תשס״ח

כשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, מי שרשום ומי שזכאי להיות רשום בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק ברציפות או לסירוגין, לא פחות מחמש שנים, מהן לפחות שנתיים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים בסעיף 2(2).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, מי שרשום ומי שזכאי להיות רשום בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק ברציפות או לסירוגין, לא פחות מחמש שנים, מהן לפחות שנתיים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(2)}}.

5אזרחות

(א)לא יתמנה לשופט מי שאינו אזרח ישראלי.
(ב)היה המועמד למינוי גם בעל אזרחות שאינה ישראלית ודיני המדינה שהוא אזרח בה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יתמנה אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יתמנה לשופט מי שאינו אזרח ישראלי.
{{ח:תת|(ב)}} היה המועמד למינוי גם בעל אזרחות שאינה ישראלית ודיני המדינה שהוא אזרח בה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יתמנה אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה.
סימן ג׳: מינוי

6הועדה לבחירת שופטיםתיקונים: תשנ״ח־3, תשע״ד־2, תשפ״ה

הוראות אלה יחולו לענין הועדה לבחירת שופטים שלפי סעיף 4 לחוק־יסוד: השפיטה (להלן – הועדה):
(1)הכנסת תבחר בבחירה חשאית את שני חברי הכנסת שיכהנו כחברי הועדה; הם יכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שהכנסת החדשה תבחר חברים אחרים במקומם והכל בכפוף להוראות חוק הכנסת, התשנ״ד–1994;
חברי הכנסת יבחרו בבחירה חשאית בכנסת את שני חברי הכנסת שיכהנו כחברי הוועדה; אחד מהם חבר בסיעות הקואליציה שיבחרו חברי הכנסת מאותן סיעות ואחד מהם חבר בסיעות האופוזיציה שיבחרו חברי הכנסת מאותן סיעות; חברי הכנסת יכהנו כחברי הוועדה כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שהכנסת החדשה תבחר חברים אחרים במקומם, והכול בכפוף להוראות חוק הכנסת, התשנ״ד–1994;
(2)המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין תבחר את נציגיה בבחירה חשאית; הם יכהנו תקופה של שלוש שנים;
חברי הכנסת יבחרו בבחירה חשאית בכנסת את שני נציגי הציבור שיכהנו כחברי הוועדה; אחד מהם ייבחר בידי חברי הכנסת מסיעות הקואליציה ואחד מהם ייבחר בידי חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה, ואם התקיימו הוראות סעיף 4(ו) לחוק־יסוד: השפיטה – ייבחרו שני נציגי הציבור בידי הכנסת; נציגי הציבור יכהנו כחברי הוועדה כל עוד מכהנת הכנסת שבה נבחרו, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שהכנסת החדשה תבחר חברים אחרים במקומם;
(3)שני שופטי בית המשפט העליון יכהנו תקופה של שלוש שנים;
(3א)לפחות אחד מנציגי שופטי בית המשפט העליון בוועדה, לפחות אחד מנציגי הממשלה בוועדה, לפחות אחד מנציגי הכנסת בוועדה ולפחות אחד מנציגי לשכת עורכי הדין בוועדה יהיו נשים;
לפחות אחד מנציגי שופטי בית המשפט העליון בוועדה ולפחות אחד מנציגי הממשלה בוועדה יהיו נשים;
(3ב)לפחות אחד מחברי הוועדה שיבחרו חברי הכנסת מסיעות הקואליציה ולפחות אחד מחברי הוועדה שיבחרו חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה – יהיו נשים, ואם התקיימו הוראות סעיף 4(ו) לחוק־יסוד: השפיטה, לא יחולו הוראות פסקה זו, אולם לפחות אחד מנציגי הציבור שתבחר הכנסת – יהיה אישה;
(4)הרכב הועדה יפורסם ברשומות;
בחוק זה –
”סיעות הקואליציה“ – הסיעות בכנסת שהן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה;
”סיעות האופוזיציה“ – הסיעות בכנסת שאינן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה.
↗ חיצוניות: 5📝 הערות: 7
הצג הערות עריכה
(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):
(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):
(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):
(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):
(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):
(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):
(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 4 לחוק־יסוד: השפיטה → חוק-יסוד: השפיטה #סעיף 4
  • חוק הכנסת, התשנ״ד–1994 → חוק הכנסת
  • חוק הכנסת, התשנ״ד–1994 → חוק הכנסת
  • סעיף 4(ו) לחוק־יסוד: השפיטה → חוק-יסוד: השפיטה #סעיף 4
  • סעיף 4(ו) לחוק־יסוד: השפיטה → חוק-יסוד: השפיטה #סעיף 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות אלה יחולו לענין הועדה לבחירת שופטים שלפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 4|סעיף 4 לחוק־יסוד: השפיטה}} (להלן – הועדה):
{{ח:תת|(1)}} הכנסת תבחר בבחירה חשאית את שני חברי הכנסת שיכהנו כחברי הועדה; הם יכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שהכנסת החדשה תבחר חברים אחרים במקומם והכל בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק הכנסת|חוק הכנסת, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}} חברי הכנסת יבחרו בבחירה חשאית בכנסת את שני חברי הכנסת שיכהנו כחברי הוועדה; אחד מהם חבר בסיעות הקואליציה שיבחרו חברי הכנסת מאותן סיעות ואחד מהם חבר בסיעות האופוזיציה שיבחרו חברי הכנסת מאותן סיעות; חברי הכנסת יכהנו כחברי הוועדה כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שהכנסת החדשה תבחר חברים אחרים במקומם, והכול בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק הכנסת|חוק הכנסת, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תת|(2)}} המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין תבחר את נציגיה בבחירה חשאית; הם יכהנו תקופה של שלוש שנים;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}} חברי הכנסת יבחרו בבחירה חשאית בכנסת את שני נציגי הציבור שיכהנו כחברי הוועדה; אחד מהם ייבחר בידי חברי הכנסת מסיעות הקואליציה ואחד מהם ייבחר בידי חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה, ואם התקיימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 4|סעיף 4(ו) לחוק־יסוד: השפיטה}} – ייבחרו שני נציגי הציבור בידי הכנסת; נציגי הציבור יכהנו כחברי הוועדה כל עוד מכהנת הכנסת שבה נבחרו, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שהכנסת החדשה תבחר חברים אחרים במקומם;
{{ח:תת|(3)}} שני שופטי בית המשפט העליון יכהנו תקופה של שלוש שנים;
{{ח:תת|(3א)}} לפחות אחד מנציגי שופטי בית המשפט העליון בוועדה, לפחות אחד מנציגי הממשלה בוועדה, לפחות אחד מנציגי הכנסת בוועדה ולפחות אחד מנציגי לשכת עורכי הדין בוועדה יהיו נשים;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}} לפחות אחד מנציגי שופטי בית המשפט העליון בוועדה ולפחות אחד מנציגי הממשלה בוועדה יהיו נשים;
{{ח:תת|(3ב)}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}} לפחות אחד מחברי הוועדה שיבחרו חברי הכנסת מסיעות הקואליציה ולפחות אחד מחברי הוועדה שיבחרו חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה – יהיו נשים, ואם התקיימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 4|סעיף 4(ו) לחוק־יסוד: השפיטה}}, לא יחולו הוראות פסקה זו, אולם לפחות אחד מנציגי הציבור שתבחר הכנסת – יהיה אישה;
{{ח:תת|(4)}} הרכב הועדה יפורסם ברשומות;
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיעות הקואליציה“ – {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}} הסיעות בכנסת שהן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיעות האופוזיציה“ – {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}} הסיעות בכנסת שאינן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה.

6אהצבעה בועדהתיקונים: תשס״ד־4

חבר הועדה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בועדה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חבר הועדה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בועדה.

6בשינויים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים במהלך כהונת הכנסתתיקונים: תשפ״ה

(א)עם כינון ממשלה חדשה בתקופת כהונתה של אותה כנסת או אם מספר חברי הכנסת הנמנים עם סיעות הקואליציה פחת ל־80 או למטה מזה או עלה על 80, ייבחרו לוועדה לבחירת שופטים חברים במקום החברים המנויים בסעיף 4(ב)(1)(ב) עד (ד) לחוק־יסוד: השפיטה.
(ב)חל שינוי בהשתייכותו לסיעות הקואליציה או לסיעות האופוזיציה של חבר הכנסת החבר בוועדה, ייבחר לוועדה חבר אחר במקומו.
(ג)חל שינוי בהשתייכותה של סיעה לסיעות הקואליציה או לסיעות האופוזיציה, רשאים שני שלישים מחברי הכנסת הנמנים עם סיעות הקואליציה או עם סיעות האופוזיציה להודיע כי ייבחר חבר כנסת אחר במקום חבר הכנסת שבחרו לוועדה.
(2)הודיעה ועדת הכנסת, לפי סעיף 61 לחוק הכנסת, התשנ״ד–1994, על פרישתו של חבר הכנסת המכהן בוועדה לבחירת שופטים מסיעתו, רשאים שני שלישים מחברי הכנסת הנמנים עם הסיעות שבחרו בו להודיע כי ייבחר חבר אחר במקומו.
(ד)בחירה לפי סעיף זה תתקיים בתוך 30 ימים ממועד היווצרות העילה לבחירה; פרטים ייקבעו בתקנון הכנסת.
↗ חיצוניות: 3📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 4(ב)(1)(ב) עד (ד) לחוק־יסוד: השפיטה → חוק-יסוד: השפיטה #סעיף 4
  • סעיף 61 לחוק הכנסת, התשנ״ד–1994 → חוק הכנסת #סעיף 61
  • בתקנון הכנסת → תקנון הכנסת
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}}
{{ח:תת|(א)}} עם כינון ממשלה חדשה בתקופת כהונתה של אותה כנסת או אם מספר חברי הכנסת הנמנים עם סיעות הקואליציה פחת ל־80 או למטה מזה או עלה על 80, ייבחרו לוועדה לבחירת שופטים חברים במקום החברים המנויים {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 4|בסעיף 4(ב)(1)(ב) עד (ד) לחוק־יסוד: השפיטה}}.
{{ח:תת|(ב)}} חל שינוי בהשתייכותו לסיעות הקואליציה או לסיעות האופוזיציה של חבר הכנסת החבר בוועדה, ייבחר לוועדה חבר אחר במקומו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} חל שינוי בהשתייכותה של סיעה לסיעות הקואליציה או לסיעות האופוזיציה, רשאים שני שלישים מחברי הכנסת הנמנים עם סיעות הקואליציה או עם סיעות האופוזיציה להודיע כי ייבחר חבר כנסת אחר במקום חבר הכנסת שבחרו לוועדה.
{{ח:תת|(2)}} הודיעה ועדת הכנסת, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכנסת#סעיף 61|סעיף 61 לחוק הכנסת, התשנ״ד–1994}}, על פרישתו של חבר הכנסת המכהן בוועדה לבחירת שופטים מסיעתו, רשאים שני שלישים מחברי הכנסת הנמנים עם הסיעות שבחרו בו להודיע כי ייבחר חבר אחר במקומו.
{{ח:תת|(ד)}} בחירה לפי סעיף זה תתקיים בתוך 30 ימים ממועד היווצרות העילה לבחירה; פרטים ייקבעו {{ח:חיצוני|תקנון הכנסת|בתקנון הכנסת}}.

6גנציגי הציבור בוועדה לבחירת שופטיםתיקונים: תשפ״ה

(א)כשיר להיבחר כנציג הציבור בוועדה מי שכשיר להתמנות לשופט בית המשפט העליון כאמור בסעיף 2.
(ב)הוראות סעיף 6 לחוק הכנסת, התשנ״ד–1994, יחולו לעניין נציגי הציבור בוועדה.
(ג)הכנסת רשאית, בתקנונה, לקבוע את סדרי הבחירה של נציגי הציבור.
(ד)שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
(1)תשלום גמול לנציגי הציבור;
(2)מניעת ניגוד עניינים של נציגי הציבור.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 6 לחוק הכנסת, התשנ״ד–1994 → חוק הכנסת #סעיף 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}}
{{ח:תת|(א)}} כשיר להיבחר כנציג הציבור בוועדה מי שכשיר להתמנות לשופט בית המשפט העליון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הכנסת#סעיף 6|סעיף 6 לחוק הכנסת, התשנ״ד–1994}}, יחולו לעניין נציגי הציבור בוועדה.
{{ח:תת|(ג)}} הכנסת רשאית, בתקנונה, לקבוע את סדרי הבחירה של נציגי הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תשלום גמול לנציגי הציבור;
{{ח:תתת|(2)}} מניעת ניגוד עניינים של נציגי הציבור.

7סדרי עבודת הועדהתיקונים: תשס״ח־10, תשפ״ה

(א)ראה שר המשפטים שיש למנות שופט, יודיע על כך ברשומות ויכנס את הועדה.
(ב)אלה רשאים להציע מועמדים:
(1)שר המשפטים;
(2)נשיא בית המשפט העליון;
(3)שלושה חברי הועדה כאחד.
שני חברי הועדה כאחד.
(ג)
(1)הצעת הועדה על מינויו של שופט תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה.
(2)על אף הוראות פסקה (1), הצעת הוועדה על מינוי של שופט לבית המשפט העליון תהיה על דעת שבעה מחברי הוועדה; פחת מספר המשתתפים בהצבעה מתשעה תהיה ההצבעה על דעת רוב המשתתפים שלא יפחת ממספר המשתתפים בהחסיר שניים.
(ד)הועדה תקבע את שאר סדרי דיוניה ועבודתה.
📝 הערות: 5
הצג הערות עריכה
(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):
(יבוטל ביום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):
פורסמו כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים), התשמ״ד–1984.
פורסמו כללי השפיטה (סדרי העבודה בענין סיום כהונת שופט לפי החלטה של הועדה לבחירת שופטים), התשמ״ז–1986.
פורסמו כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים – שופט תעבורה), התשמ״ז–1986.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ראה שר המשפטים שיש למנות שופט, יודיע על כך ברשומות ויכנס את הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} אלה רשאים להציע מועמדים:
{{ח:תתת|(1)}} שר המשפטים;
{{ח:תתת|(2)}} נשיא בית המשפט העליון;
{{ח:תתת|(3)}} שלושה חברי הועדה כאחד.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}} שני חברי הועדה כאחד.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(יבוטל ביום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}}
{{ח:תתת|(1)}} הצעת הועדה על מינויו של שופט תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), הצעת הוועדה על מינוי של שופט לבית המשפט העליון תהיה על דעת שבעה מחברי הוועדה; פחת מספר המשתתפים בהצבעה מתשעה תהיה ההצבעה על דעת רוב המשתתפים שלא יפחת ממספר המשתתפים בהחסיר שניים.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה תקבע את שאר סדרי דיוניה ועבודתה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)|כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי השפיטה (סדרי העבודה בענין סיום כהונת שופט לפי החלטה של הועדה לבחירת שופטים)|כללי השפיטה (סדרי העבודה בענין סיום כהונת שופט לפי החלטה של הועדה לבחירת שופטים), התשמ״ז–1986}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים – שופט תעבורה)|כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים – שופט תעבורה), התשמ״ז–1986}}.}}

7אסייג למינוי שופטתיקונים: תשנ״א־2

הועדה לא תציע מינוי של שופט, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הועדה לא תציע מינוי של שופט, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון.

8נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיאתיקונים: תשס״ז־3, תשע״ב־2, תשפ״ה

(א)נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון יתמנו לפי הוראות סעיף 4(א) לחוק־יסוד: השפיטה מקרב שופטי בית המשפט העליון.
נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון יתמנו לפי הוראות סעיף 4(א) ו־(ד) לחוק־יסוד: השפיטה מקרב שופטי בית המשפט העליון.
(ב)תקופת כהונתם של נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד.
(ג)
↗ חיצוניות: 2📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):
(בוטל).
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 4(א) לחוק־יסוד: השפיטה → חוק-יסוד: השפיטה #סעיף 4
  • סעיף 4(א) ו־(ד) לחוק־יסוד: השפיטה → חוק-יסוד: השפיטה #סעיף 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון יתמנו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 4|סעיף 4(א) לחוק־יסוד: השפיטה}} מקרב שופטי בית המשפט העליון.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}} נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון יתמנו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 4|סעיף 4(א) ו־(ד) לחוק־יסוד: השפיטה}} מקרב שופטי בית המשפט העליון.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתם של נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

9נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט אחריםתיקונים: תשמ״ט, תשמ״ט־2, תשנ״ב, תשס״ז־3

(א)נשיאים וסגני־נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום יתמנו בידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, איש איש מקרב השופטים של בתי המשפט שבדרגה הנידונה.
(ב)תקופת כהונתם של נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד בבית משפט שדרגתו זהה לדרגת בית המשפט שבו כיהנו בתפקיד זה.
(ג)לא יתמנה לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות, עקב יציאתו לקצבה לפי הוראות סעיף 13(א)(1).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נשיאים וסגני־נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום יתמנו בידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, איש איש מקרב השופטים של בתי המשפט שבדרגה הנידונה.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתם של נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד בבית משפט שדרגתו זהה לדרגת בית המשפט שבו כיהנו בתפקיד זה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יתמנה לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות, עקב יציאתו לקצבה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)(1)}}.

9אהמשך כהונה של נשיאתיקונים: תשמ״ט, תשנ״ב

(א)נשיא של בית משפט שלום שנתמנה לשופט בית משפט מחוזי, רשאי, בהסכמתו, להמשיך ולכהן כנשיא של בית משפט שלום אם החליט על כך שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ואולם בעת כהונתו כנשיא בית משפט שלום הוא ידון בענינים הנתונים לסמכות בית משפט שלום בלבד.
(ב)אין בהוראת סעיף זה כדי לפגוע בהוראות סעיף 9.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נשיא של בית משפט שלום שנתמנה לשופט בית משפט מחוזי, רשאי, בהסכמתו, להמשיך ולכהן כנשיא של בית משפט שלום אם החליט על כך שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ואולם בעת כהונתו כנשיא בית משפט שלום הוא ידון בענינים הנתונים לסמכות בית משפט שלום בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראת סעיף זה כדי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.

10מינוי לכהונה בפועלתיקונים: תשמ״ה־2, תשמ״ו־3, תשנ״ב, תשס״ד־2, תשנ״ב

(א)שר המשפטים רשאי למנות, לכהונה בפועל, בהסכמת המועמד ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון –
(1)שופט בית המשפט העליון – לנשיא או לשופט בית משפט מחוזי;
(2)שופט בית משפט מחוזי – לשופט בית המשפט העליון, לנשיא בית משפט מחוזי, לנשיא בית משפט שלום או לשופט בית משפט שלום;
(3)שופט בית משפט שלום – לשופט בית משפט מחוזי או לנשיא בית משפט שלום;
(4)שופט תעבורה – לשופט בית משפט שלום.
(ב)כהונה בפועל לפי סעיף זה, ברציפות או לסירוגין, לא תהיה יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים, ולענין שופט שהוא רשם, שנתמנה לכהונה בפועל כשופט בבית המשפט שבו הוא משמש כרשם – לא יותר מארבע שנים מתוך תקופה של חמש שנים, ובלבד שבאה על כך הסכמת נשיא בית המשפט העליון.
(ג)מי שנתמנה לכהונה בפועל לפי סעיף זה רשאי לדון גם בענין הנתון לסמכות בית המשפט שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו ענין בשתי ערכאות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי למנות, לכהונה בפועל, בהסכמת המועמד ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון –
{{ח:תתת|(1)}} שופט בית המשפט העליון – לנשיא או לשופט בית משפט מחוזי;
{{ח:תתת|(2)}} שופט בית משפט מחוזי – לשופט בית המשפט העליון, לנשיא בית משפט מחוזי, לנשיא בית משפט שלום או לשופט בית משפט שלום;
{{ח:תתת|(3)}} שופט בית משפט שלום – לשופט בית משפט מחוזי או לנשיא בית משפט שלום;
{{ח:תתת|(4)}} שופט תעבורה – לשופט בית משפט שלום.
{{ח:תת|(ב)}} כהונה בפועל לפי סעיף זה, ברציפות או לסירוגין, לא תהיה יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים, ולענין שופט שהוא רשם, שנתמנה לכהונה בפועל כשופט בבית המשפט שבו הוא משמש כרשם – לא יותר מארבע שנים מתוך תקופה של חמש שנים, ובלבד שבאה על כך הסכמת נשיא בית המשפט העליון.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנתמנה לכהונה בפועל לפי סעיף זה רשאי לדון גם בענין הנתון לסמכות בית המשפט שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו ענין בשתי ערכאות.

10אשופט עמיתתיקונים: תשס״ו־2, תשס״ח־6, תשע״ד־3

(א)שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד, רשאים למנות שופט בית משפט מחוזי או שופט בית משפט שלום שיצא לקצבה לפי סעיף 13(א)(1), (ב) או (ג) לתפקיד של שופט עמית, ואם יצא לקצבה לפי סעיף 13(ב)(3) – אם הנסיבות שבשלן יצא לקצבה אינן מונעות ממנו לכהן כשופט עמית (בחוק זה – שופט עמית).
(ב)לא ימונה שופט כשופט עמית אלא אם כן חלפו 45 ימים מיום ששר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון הודיעו לוועדה על הכוונה למנותו ושום חבר ועדה לא הגיש הסתייגות למינוי; הוגשה הסתייגות בתקופה האמורה, תדון בה הוועדה ותחליט אם לאשר את המינוי.
(ג)שופט עמית ימונה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים, ושר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון רשאים, לפי בחירת הוועדה, להאריך את מינויו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנתיים, והכול ובלבד שלא יכהן כשופט עמית מי שגילו עולה על 75.
(ד)שופט עמית יכהן כשופט בבית משפט שדרגתו אינה גבוהה מדרגת בית המשפט שבו כיהן ערב יציאתו לקצבה.
(ה)שופט עמית יראו אותו כשופט לכל דבר ועניין, ואולם יכול שיכהן במשרה חלקית.
(ו)מספר השופטים העמיתים שיכהנו לא יעלה על 15 אחוזים ממספר התקנים המאוישים של שופטים בבתי משפט השלום או בבתי המשפט המחוזיים, לפי העניין.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד, רשאים למנות שופט בית משפט מחוזי או שופט בית משפט שלום שיצא לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)(1), (ב) או (ג)}} לתפקיד של שופט עמית, ואם יצא לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)(3)}} – אם הנסיבות שבשלן יצא לקצבה אינן מונעות ממנו לכהן כשופט עמית (בחוק זה – שופט עמית).
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה שופט כשופט עמית אלא אם כן חלפו 45 ימים מיום ששר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון הודיעו לוועדה על הכוונה למנותו ושום חבר ועדה לא הגיש הסתייגות למינוי; הוגשה הסתייגות בתקופה האמורה, תדון בה הוועדה ותחליט אם לאשר את המינוי.
{{ח:תת|(ג)}} שופט עמית ימונה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים, ושר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון רשאים, לפי בחירת הוועדה, להאריך את מינויו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנתיים, והכול ובלבד שלא יכהן כשופט עמית מי שגילו עולה על 75.
{{ח:תת|(ד)}} שופט עמית יכהן כשופט בבית משפט שדרגתו אינה גבוהה מדרגת בית המשפט שבו כיהן ערב יציאתו לקצבה.
{{ח:תת|(ה)}} שופט עמית יראו אותו כשופט לכל דבר ועניין, ואולם יכול שיכהן במשרה חלקית.
{{ח:תת|(ו)}} מספר השופטים העמיתים שיכהנו לא יעלה על 15 אחוזים ממספר התקנים המאוישים של שופטים בבתי משפט השלום או בבתי המשפט המחוזיים, לפי העניין.
סימן ד׳: כהונה

11כוחו של מינוי

שופט שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שופט שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו.

12התפטרות

שופט רשאי להתפטר מכהונתו בהגשת כתב התפטרות לשר המשפטים; כהונתו תיפסק בתום שלושה חדשים מהגשת כתב ההתפטרות אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר יותר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שופט רשאי להתפטר מכהונתו בהגשת כתב התפטרות לשר המשפטים; כהונתו תיפסק בתום שלושה חדשים מהגשת כתב ההתפטרות אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר יותר.

13יציאה לקיצבהתיקונים: תשמ״ה־2

(א)שופט יצא לקיצבה –
(1)בהגיעו לגיל שבעים;
(2)משקבעה הועדה, על יסוד חוות דעת רפואית לפי כללים שהיא קבעה, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו.
(ב)שופט רשאי לצאת לקיצבה –
(1)לאחר שכיהן עשרים שנים, אם הגיע לגיל ששים;
(2)לאחר שכיהן חמש עשרה שנים, אם הגיע לגיל ששים וחמש;
(3)אם ביקש זאת והועדה אישרה את בקשתו; הועדה רשאית להתנות הסכמתה בקביעת שיעור גימלה הנמוך מן המתחייב על פי דין.
(ג)על אף האמור בסעיף קטן (ב) רשאי שופט של בית משפט שלום לצאת לקיצבה לאחר שכיהן עשרים שנים אם הגיע לגיל חמישים או לאחר שכיהן חמש עשרה שנים אם הגיע לגיל חמישים וחמש, ובלבד שהודיע על כך לשר המשפטים שנה לפני מועד היציאה לקיצבה.
(ד)בחישוב תקופת כהונתו של שופט לענין סעיף קטן (ב) תצורף לתקופת כהונתו כשופט כל תקופת שירותו במדינה או במוסד אחר שועדת הכספים של הכנסת אישרה לענין זה, או מקצתה של תקופה זו, הכל לפי כללים שקבעה ועדת הכספים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שופט יצא לקיצבה –
{{ח:תתת|(1)}} בהגיעו לגיל שבעים;
{{ח:תתת|(2)}} משקבעה הועדה, על יסוד חוות דעת רפואית לפי כללים שהיא קבעה, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו.
{{ח:תת|(ב)}} שופט רשאי לצאת לקיצבה –
{{ח:תתת|(1)}} לאחר שכיהן עשרים שנים, אם הגיע לגיל ששים;
{{ח:תתת|(2)}} לאחר שכיהן חמש עשרה שנים, אם הגיע לגיל ששים וחמש;
{{ח:תתת|(3)}} אם ביקש זאת והועדה אישרה את בקשתו; הועדה רשאית להתנות הסכמתה בקביעת שיעור גימלה הנמוך מן המתחייב על פי דין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) רשאי שופט של בית משפט שלום לצאת לקיצבה לאחר שכיהן עשרים שנים אם הגיע לגיל חמישים או לאחר שכיהן חמש עשרה שנים אם הגיע לגיל חמישים וחמש, ובלבד שהודיע על כך לשר המשפטים שנה לפני מועד היציאה לקיצבה.
{{ח:תת|(ד)}} בחישוב תקופת כהונתו של שופט לענין סעיף קטן (ב) תצורף לתקופת כהונתו כשופט כל תקופת שירותו במדינה או במוסד אחר שועדת הכספים של הכנסת אישרה לענין זה, או מקצתה של תקופה זו, הכל לפי כללים שקבעה ועדת הכספים.

14סיום כהונה לפי החלטת הועדהתיקונים: תשנ״ב

(א)הוגשה לועדה הצעה לסיים את כהונתו של שופט לפי סעיף 7(4) לחוק־יסוד: השפיטה, רשאית היא למנות מבין חבריה, ועדת משנה שתדון בהצעה ותגיש את מימצאיה ומסקנותיה לועדה.
(ב)הועדה וכן ועדת המשנה, אם נתמנתה, יאפשרו לשופט לעיין בחומר שלפניהן ויתנו לו הזדמנות לטעון טענותיו.
(ג)החליטה הועדה על סיום כהונתו של שופט, תקבע בהחלטתה את המועד לסיום הכהונה, וכן, לפי שיקול דעתה, את שיעור הגימלה שיקבל, ובלבד ששיעור הגימלה לא יעלה על השיעור שהיה זכאי לו אילו המשיך לכהן עד הגיעו לגיל שבעים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 7(4) לחוק־יסוד: השפיטה → חוק-יסוד: השפיטה #סעיף 7
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוגשה לועדה הצעה לסיים את כהונתו של שופט לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 7|סעיף 7(4) לחוק־יסוד: השפיטה}}, רשאית היא למנות מבין חבריה, ועדת משנה שתדון בהצעה ותגיש את מימצאיה ומסקנותיה לועדה.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה וכן ועדת המשנה, אם נתמנתה, יאפשרו לשופט לעיין בחומר שלפניהן ויתנו לו הזדמנות לטעון טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} החליטה הועדה על סיום כהונתו של שופט, תקבע בהחלטתה את המועד לסיום הכהונה, וכן, לפי שיקול דעתה, את שיעור הגימלה שיקבל, ובלבד ששיעור הגימלה לא יעלה על השיעור שהיה זכאי לו אילו המשיך לכהן עד הגיעו לגיל שבעים.

15סמכות שופט לסיים דיוןתיקונים: תשס״ד־2, תש״ע־2

(א)שופט שהחל בדיון ויצא לקיצבה או פרש, יהיה מוסמך לסיים את הדיון תוך שלושה חדשים מיום היציאה לקיצבה או הפרישה.
(ב)שופט שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת, או משום שנסתיימה תקופת כהונה בפועל או משום שנסתיימה תקופת כהונתו כשופט בית המשפט לעניינים מינהליים או כשופט המחלקה הכלכלית לפי סעיף 42ד, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו.
(ג)
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שופט שהחל בדיון ויצא לקיצבה או פרש, יהיה מוסמך לסיים את הדיון תוך שלושה חדשים מיום היציאה לקיצבה או הפרישה.
{{ח:תת|(ב)}} שופט שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת, או משום שנסתיימה תקופת כהונה בפועל או משום שנסתיימה תקופת כהונתו כשופט בית המשפט לעניינים מינהליים או כשופט המחלקה הכלכלית לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ד|סעיף 42ד}}, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

16מינוי שופט לשעבר

מי שהוסמך בחיקוק למנות שופט או מי שכשיר להיות שופט, ליושב ראש של ועדה או של גוף אחר, רשאי, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובהסכמת המועמד, למנות לכך, לתקופה שיקבע, מי שהיה שופט כמפורש בחיקוק ויצא לקיצבה או פרש, ורשאי למנות כאמור, בהסכמת המועמד, מי שהיה שופט של ערכאה גבוהה מזו שפורשה בחיקוק.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שהוסמך בחיקוק למנות שופט או מי שכשיר להיות שופט, ליושב ראש של ועדה או של גוף אחר, רשאי, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובהסכמת המועמד, למנות לכך, לתקופה שיקבע, מי שהיה שופט כמפורש בחיקוק ויצא לקיצבה או פרש, ורשאי למנות כאמור, בהסכמת המועמד, מי שהיה שופט של ערכאה גבוהה מזו שפורשה בחיקוק.
סימן ה׳: אתיקה ושיפוט משמעתי

16אכללי אתיקה לשופטיםתיקונים: תשס״ו־3

נשיא בית המשפט העליון, בהסכמת חבר שופטי בית המשפט העליון ולאחר התייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לשופטים.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו כללי אתיקה לשופטים, התשס״ז–2007.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נשיא בית המשפט העליון, בהסכמת חבר שופטי בית המשפט העליון ולאחר התייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לשופטים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי אתיקה לשופטים|כללי אתיקה לשופטים, התשס״ז–2007}}.}}

16בועדת אתיקהתיקונים: תשס״ו־3, תשס״ז־2

(א)נשיא בית המשפט העליון, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, ימנה ועדת אתיקה בת שלושה חברים, והם: שופט של בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש, ושני שופטים של בתי המשפט האחרים.
(ב)ועדת האתיקה תיתן חוות דעת מקדימה בעניני אתיקה של שופטים, לפי פניה של שופט או רשם שכללי האתיקה לשופטים שנקבעו לפי סעיף 16א חלים עליו – בענין הנוגע אליו.
(ג)חבר ועדת האתיקה ימונה לתקופה אחת של שש שנים.
(ד)ועדת האתיקה תפרסם חוות דעת מקדימה שנתנה, בלא ציון שמו של מי שלגביו ניתנה חוות הדעת ופרטים מזהים אחרים, אלא אם כן החליטה אחרת.
(ה)ועדת האתיקה תקבע את נוהלי עבודתה וסדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נשיא בית המשפט העליון, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, ימנה ועדת אתיקה בת שלושה חברים, והם: שופט של בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש, ושני שופטים של בתי המשפט האחרים.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת האתיקה תיתן חוות דעת מקדימה בעניני אתיקה של שופטים, לפי פניה של שופט או רשם שכללי האתיקה לשופטים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א}} חלים עליו – בענין הנוגע אליו.
{{ח:תת|(ג)}} חבר ועדת האתיקה ימונה לתקופה אחת של שש שנים.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת האתיקה תפרסם חוות דעת מקדימה שנתנה, בלא ציון שמו של מי שלגביו ניתנה חוות הדעת ופרטים מזהים אחרים, אלא אם כן החליטה אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת האתיקה תקבע את נוהלי עבודתה וסדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

17הרכב בית הדין המשמעתי

(א)בית הדין המשמעתי לשופטים (להלן – בית הדין) יהיה של חמישה – ובהם שלושה שופטי בית המשפט העליון, או של שלושה – ובהם שני שופטי בית המשפט העליון, הכל כפי שנשיא בית המשפט העליון יקבע לכל ענין.
(ב)חברי בית הדין יתמנו לכל ענין בידי נשיא בית המשפט העליון על פי החלטה של חבר שופטיו.
(ג)אב בית הדין יהיה נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא בית המשפט העליון או הותיק שבין שאר שופטי בית המשפט העליון, הכל לפי ההרכב, ומבין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
(ד)לענין סעיף זה, ”שופט“ – גם שופט שיצא לקיצבה במשמע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית הדין המשמעתי לשופטים (להלן – בית הדין) יהיה של חמישה – ובהם שלושה שופטי בית המשפט העליון, או של שלושה – ובהם שני שופטי בית המשפט העליון, הכל כפי שנשיא בית המשפט העליון יקבע לכל ענין.
{{ח:תת|(ב)}} חברי בית הדין יתמנו לכל ענין בידי נשיא בית המשפט העליון על פי החלטה של חבר שופטיו.
{{ח:תת|(ג)}} אב בית הדין יהיה נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא בית המשפט העליון או הותיק שבין שאר שופטי בית המשפט העליון, הכל לפי ההרכב, ומבין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, ”שופט“ – גם שופט שיצא לקיצבה במשמע.

18קובלנה על שופטתיקונים: תשס״ו־3

(א)שר המשפטים רשאי להגיש לבית הדין קובלנה על שופט על יסוד אחד מאלה:
(1)השופט נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו;
(2)השופט התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל;
(3)השופט הורשע בעבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון;
(4)הועדה מצאה שהשופט השיג את מינויו שלא כדין;
(5)השופט הפר כלל מכללי האתיקה לשופטים שנקבעו לפי סעיף 16א.
(ב)שר המשפטים רשאי להיות מיוצג לפני בית הדין על ידי בא כוחו.
(ג)בבירור הקובלנה יהיו לבית הדין כל הסמכויות שיש לבית משפט מחוזי בענין פלילי.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי להגיש לבית הדין קובלנה על שופט על יסוד אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} השופט נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו;
{{ח:תתת|(2)}} השופט התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל;
{{ח:תתת|(3)}} השופט הורשע בעבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון;
{{ח:תתת|(4)}} הועדה מצאה שהשופט השיג את מינויו שלא כדין;
{{ח:תתת|(5)}} השופט הפר כלל מכללי האתיקה לשופטים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי להיות מיוצג לפני בית הדין על ידי בא כוחו.
{{ח:תת|(ג)}} בבירור הקובלנה יהיו לבית הדין כל הסמכויות שיש לבית משפט מחוזי בענין פלילי.

19אמצעי משמעת

אמצעי המשמעת שבית הדין מוסמך להטיל הם:
(1)הערה;
(2)התראה;
(3)נזיפה;
(4)העברה למקום כהונה אחר;
(5)העברה מן הכהונה, בין בתשלום קיצבה ובין בשלילתה, כולה או מקצתה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אמצעי המשמעת שבית הדין מוסמך להטיל הם:
{{ח:תת|(1)}} הערה;
{{ח:תת|(2)}} התראה;
{{ח:תת|(3)}} נזיפה;
{{ח:תת|(4)}} העברה למקום כהונה אחר;
{{ח:תת|(5)}} העברה מן הכהונה, בין בתשלום קיצבה ובין בשלילתה, כולה או מקצתה.

20מסירת החלטות לשר המשפטים

בית הדין ימסור את החלטותיו, לזכות או לחובה, לשר המשפטים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין ימסור את החלטותיו, לזכות או לחובה, לשר המשפטים.

21סדרי דין

שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לסדרי הדין בבית הדין המשמעתי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לסדרי הדין בבית הדין המשמעתי.
סימן ה׳1: הצהרת הון

21אהגדרותתיקונים: תשע״ז, תשע״ז־2

בסימן זה –
”הצהרת הון“ – דין וחשבון מפורט שהוגש לפי סעיף 21ב;
”חוק הצהרת הון“ – חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע״ז–2016;
”חוק שירות המדינה (מינויים)“ – חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959;
”המפקח“ – נציב תלונות הציבור על שופטים, כהגדרתו בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס״ב–2002;
”שופט“ – לרבות רשם כהגדרתו בסעיף 84(ג), ולמעט שופט עמית.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע״ז–2016 → חוק שירות הציבור (הצהרת הון)
  • חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959 → חוק שירות המדינה (מינויים)
  • בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס״ב–2002 → חוק נציב תלונות הציבור על שופטים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק א סימן ה1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצהרת הון“ – דין וחשבון מפורט שהוגש לפי {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיף 21ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הצהרת הון“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע״ז–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות המדינה (מינויים)“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח“ – נציב תלונות הציבור על שופטים, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק נציב תלונות הציבור על שופטים|בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס״ב–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שופט“ – לרבות רשם כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף 84(ג)}}, ולמעט שופט עמית.

21בהגשת הצהרת הוןתיקונים: תשע״ז

(א)שופט יגיש למפקח הצהרת הון על הנכסים והחובות שלו ושל בן זוגו החי עמו וילדיו הסמוכים על שולחנו.
(ב)הצהרת ההון תהיה ערוכה לפי הטופס שבתוספת השנייה לחוק הצהרת הון.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • שבתוספת השנייה לחוק הצהרת הון → חוק שירות הציבור (הצהרת הון) #תוספת 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שופט יגיש למפקח הצהרת הון על הנכסים והחובות שלו ושל בן זוגו החי עמו וילדיו הסמוכים על שולחנו.
{{ח:תת|(ב)}} הצהרת ההון תהיה ערוכה לפי הטופס {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)#תוספת 2|שבתוספת השנייה לחוק הצהרת הון}}.

21גמועדים להגשת הצהרת הוןתיקונים: תשע״ז

(א)שופט יגיש הצהרת הון למפקח כמפורט להלן:
(1)בתוך 90 ימים מיום סיום ניתוק היחסים הכספיים של השופט כאמור בסעיף 38ד לכללי אתיקה לשופטים, התשס״ז–2007;
(2)בתום כל שש שנים ממועד הגשת הצהרת הון קודמת; ואולם שופט רשאי להגיש עדכון להצהרתו אם חל שינוי בתוכנה, גם אם טרם חלפו שש שנים כאמור;
(3)בתוך 90 ימים מתום כהונתו כשופט, אלא אם כן עבר לכהונה או לתפקיד אחר שבו חלה עליו חובה להגיש הצהרת הון לפי חוק הצהרת הון, לפי חוק שירות המדינה (מינויים) או לפי אחד מחוקי נושאי משרה שיפוטית.
(ב)הצהרת ההון תהיה מעודכנת למועד סיום ניתוק היחסים הכספיים של השופט כאמור בסעיף קטן (א)(1), לתום שש שנים מהגשת ההצהרה הקודמת או למועד תום הכהונה כשופט, לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בטופס שבתוספת השנייה לחוק הצהרת הון, ואם לא ניתן לעשות כן – בסמוך ככל האפשר לאותו מועד.
(ג)על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) ו־(2), שופט רשאי להגיש עותק של הצהרת הון קודמת שהגיש, ואולם אין באמור כדי לפטור שופט מהגשת הצהרה לפי סעיף קטן (א)(2) אלא לתקופה של שש שנים מהמועד שבו הוגשה ההצהרה הקודמת.
(2)הגיש שופט עותק של הצהרה כאמור בפסקה (2) להגדרה ”הצהרה קודמת“, יצרף הצהרה שלו ולפיה לא חל שינוי משמעותי בתוכן ההצהרה הקודמת.
(ד)על אף האמור בסעיף קטן (א), המפקח רשאי להאריך את המועד להגשת הצהרת הון לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, אם סבר כי נסיבות העניין מצדיקות זאת; ואולם אם השופט אמור לסיים את תפקידו ולהגיש הצהרת הון לפי סעיף קטן (א)(3) בתוך שנה – רשאי המפקח להאריך את המועד להגשת הצהרת ההון לפי סעיף קטן (א)(2) עד למועד הצפוי להגשת הצהרת ההון לפי סעיף קטן (א)(3).
(ה)בסעיף זה –
”הצהרה קודמת“ – הצהרה כמפורט להלן שהוגשה בשש השנים שקדמו למועד שבו התקיימו נסיבות שבשלהן שופט נדרש להגיש הצהרת הון כאמור בסעיף קטן (א):
(1)הצהרת הון לפי חוק הצהרת הון, לפי חוק שירות המדינה (מינויים), או לפי אחד מחוקי נושאי משרה שיפוטית;
(2)הצהרה לרשות המסים בישראל לפי סעיף 135(1) לפקודת מס הכנסה;
”חוקי נושאי משרה שיפוטית“ – חוק זה, חוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969, חוק הדיינים, התשט״ו–1955, חוק הקאדים, התשכ״א–1961, חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962, וחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955;
”שינוי משמעותי“ – גידול של יותר ממיליון שקלים חדשים מסך ההון הכולל שעליו הצהיר שופט בהצהרת ההון הקודמת; הסכום האמור יתעדכן ב־1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון של השנה הקודמת ויעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; השר יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן.
↗ חיצוניות: 12
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 38ד לכללי אתיקה לשופטים, התשס״ז–2007 → כללי אתיקה לשופטים #סעיף 38ד
  • חוק הצהרת הון → חוק שירות הציבור (הצהרת הון)
  • חוק שירות המדינה (מינויים) → חוק שירות המדינה (מינויים)
  • שבתוספת השנייה לחוק הצהרת הון → חוק שירות הציבור (הצהרת הון) #תוספת 2
  • חוק הצהרת הון → חוק שירות הציבור (הצהרת הון)
  • חוק שירות המדינה (מינויים) → חוק שירות המדינה (מינויים)
  • סעיף 135(1) לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 135
  • חוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969 → חוק בית הדין לעבודה
  • חוק הדיינים, התשט״ו–1955 → חוק הדיינים
  • חוק הקאדים, התשכ״א–1961 → חוק הקאדים
  • חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962 → חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים
  • וחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 → חוק השיפוט הצבאי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שופט יגיש הצהרת הון למפקח כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בתוך 90 ימים מיום סיום ניתוק היחסים הכספיים של השופט כאמור {{ח:חיצוני|כללי אתיקה לשופטים#סעיף 38ד|בסעיף 38ד לכללי אתיקה לשופטים, התשס״ז–2007}};
{{ח:תתת|(2)}} בתום כל שש שנים ממועד הגשת הצהרת הון קודמת; ואולם שופט רשאי להגיש עדכון להצהרתו אם חל שינוי בתוכנה, גם אם טרם חלפו שש שנים כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} בתוך 90 ימים מתום כהונתו כשופט, אלא אם כן עבר לכהונה או לתפקיד אחר שבו חלה עליו חובה להגיש הצהרת הון לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|חוק הצהרת הון}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים)}} או לפי אחד מחוקי נושאי משרה שיפוטית.
{{ח:תת|(ב)}} הצהרת ההון תהיה מעודכנת למועד סיום ניתוק היחסים הכספיים של השופט כאמור בסעיף קטן (א)(1), לתום שש שנים מהגשת ההצהרה הקודמת או למועד תום הכהונה כשופט, לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בטופס {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)#תוספת 2|שבתוספת השנייה לחוק הצהרת הון}}, ואם לא ניתן לעשות כן – בסמוך ככל האפשר לאותו מועד.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) ו־(2), שופט רשאי להגיש עותק של הצהרת הון קודמת שהגיש, ואולם אין באמור כדי לפטור שופט מהגשת הצהרה לפי סעיף קטן (א)(2) אלא לתקופה של שש שנים מהמועד שבו הוגשה ההצהרה הקודמת.
{{ח:תתת|(2)}} הגיש שופט עותק של הצהרה כאמור בפסקה (2) להגדרה ”הצהרה קודמת“, יצרף הצהרה שלו ולפיה לא חל שינוי משמעותי בתוכן ההצהרה הקודמת.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), המפקח רשאי להאריך את המועד להגשת הצהרת הון לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, אם סבר כי נסיבות העניין מצדיקות זאת; ואולם אם השופט אמור לסיים את תפקידו ולהגיש הצהרת הון לפי סעיף קטן (א)(3) בתוך שנה – רשאי המפקח להאריך את המועד להגשת הצהרת ההון לפי סעיף קטן (א)(2) עד למועד הצפוי להגשת הצהרת ההון לפי סעיף קטן (א)(3).
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הצהרה קודמת“ – הצהרה כמפורט להלן שהוגשה בשש השנים שקדמו למועד שבו התקיימו נסיבות שבשלהן שופט נדרש להגיש הצהרת הון כאמור בסעיף קטן (א):
{{ח:תתתת|(1)}} הצהרת הון לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|חוק הצהרת הון}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים)}}, או לפי אחד מחוקי נושאי משרה שיפוטית;
{{ח:תתתת|(2)}} הצהרה לרשות המסים בישראל לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 135|סעיף 135(1) לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוקי נושאי משרה שיפוטית“ – חוק זה, {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|חוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}}, {{ח:חיצוני|חוק הדיינים|חוק הדיינים, התשט״ו–1955}}, {{ח:חיצוני|חוק הקאדים|חוק הקאדים, התשכ״א–1961}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962}}, {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|וחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שינוי משמעותי“ – גידול של יותר ממיליון שקלים חדשים מסך ההון הכולל שעליו הצהיר שופט בהצהרת ההון הקודמת; הסכום האמור יתעדכן ב־1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון של השנה הקודמת ויעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; השר יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן.

21דהודעה על חובת הגשת הצהרת הוןתיקונים: תשע״ז

האגף האחראי על משאבי אנוש, או גורם אחר שהשר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הסמיכו לכך, יודיע לשופט על חובתו להגיש הצהרת הון עם מינויו וכן, לכל המאוחר 60 ימים לפני המועד שבו עליו להגיש הצהרת הון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} האגף האחראי על משאבי אנוש, או גורם אחר שהשר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הסמיכו לכך, יודיע לשופט על חובתו להגיש הצהרת הון עם מינויו וכן, לכל המאוחר 60 ימים לפני המועד שבו עליו להגיש הצהרת הון.

21התפקידי המפקח וסמכויותיותיקונים: תשע״ז

(א)המפקח ינהל רישום בדבר הצהרות ההון שיש חובה להגישן ושהוגשו לפי חוק זה, ישמור אותן בנפרד מכל מידע אחר באופן שיש בו כדי להגן עליהן מפני חדירה או מפני כניסה למקום שמירתן בלא הרשאה, ויבער אותן כפי שיקבע השר.
(ב)הפר שופט את חובתו לפי סעיף 21ב, ידווח על כך המפקח לנשיא בית המשפט העליון, כדי שישקול אם לפעול בהתאם לסעיף 21ז.
(ג)לשם מילוי תפקידו ופיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי המפקח –
(1)לעיין בהצהרות ההון שהוגשו;
(2)לדרוש משופט לצרף להצהרת ההון כל מסמך הנדרש לשם מילוי הצהרת ההון; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;
(3)לערוך בדיקות מדגמיות בדבר השלמת הפרטים והמסמכים הנדרשים בהצהרות ההון שהוגשו לפי חוק זה ועמידתן בהוראות החוק.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995 → חוק המחשבים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המפקח ינהל רישום בדבר הצהרות ההון שיש חובה להגישן ושהוגשו לפי חוק זה, ישמור אותן בנפרד מכל מידע אחר באופן שיש בו כדי להגן עליהן מפני חדירה או מפני כניסה למקום שמירתן בלא הרשאה, ויבער אותן כפי שיקבע השר.
{{ח:תת|(ב)}} הפר שופט את חובתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיף 21ב}}, ידווח על כך המפקח לנשיא בית המשפט העליון, כדי שישקול אם לפעול בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 21ז|לסעיף 21ז}}.
{{ח:תת|(ג)}} לשם מילוי תפקידו ופיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי המפקח –
{{ח:תתת|(1)}} לעיין בהצהרות ההון שהוגשו;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש משופט לצרף להצהרת ההון כל מסמך הנדרש לשם מילוי הצהרת ההון; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(3)}} לערוך בדיקות מדגמיות בדבר השלמת הפרטים והמסמכים הנדרשים בהצהרות ההון שהוגשו לפי חוק זה ועמידתן בהוראות החוק.

21ושמירת סודיותתיקונים: תשע״ז

(א)המפקח ישמור בסוד את הצהרות ההון, לא יגלה כל פרט מהן ולא יעשה בהן כל שימוש, אלא בהסכמתו או לפי בקשתו של השופט ובהסכמת מי שהמידע הוא עליו.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1)בית המשפט רשאי להורות על גילוי פרטים מתוך הצהרת הון, אם התעורר חשד לעבירה פלילית, ולאחר ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות הכרוכה בגילוי המידע;
(2)נשיא בית המשפט העליון רשאי להורות על גילוי פרטים מתוך הצהרת הון בהליך בירור לפי סעיף 21ז ולצורך אותו הליך.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המפקח ישמור בסוד את הצהרות ההון, לא יגלה כל פרט מהן ולא יעשה בהן כל שימוש, אלא בהסכמתו או לפי בקשתו של השופט ובהסכמת מי שהמידע הוא עליו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} בית המשפט רשאי להורות על גילוי פרטים מתוך הצהרת הון, אם התעורר חשד לעבירה פלילית, ולאחר ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות הכרוכה בגילוי המידע;
{{ח:תתת|(2)}} נשיא בית המשפט העליון רשאי להורות על גילוי פרטים מתוך הצהרת הון בהליך בירור לפי {{ח:פנימי|סעיף 21ז|סעיף 21ז}} ולצורך אותו הליך.

21זהליכים בשל הפרת החובה להגיש הצהרת הוןתיקונים: תשע״ז

נשיא בית המשפט העליון רשאי להטיל על שופט המפר את חובתו לפי סעיף 21ב אמצעים כאמור בסעיף 19(1) עד (3), וכן רשאי הוא להמליץ לשר על הגשת קובלנה נגד שופט כאמור לבית הדין.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נשיא בית המשפט העליון רשאי להטיל על שופט המפר את חובתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיף 21ב}} אמצעים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(1) עד (3)}}, וכן רשאי הוא להמליץ לשר על הגשת קובלנה נגד שופט כאמור לבית הדין.

21חתקנות – סימן ה׳1תיקונים: תשע״ז

השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע סימן זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע {{ח:פנימי|פרק א סימן ה1|סימן זה}}.
סימן ו׳: הוראות שונות

22פרסום ברשומות

הודעה על מינויו של שופט ועל גמר כהונתו תפורסם ברשומות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הודעה על מינויו של שופט ועל גמר כהונתו תפורסם ברשומות.

23שיפוט פליליתיקונים: תשמ״ו־2

הוראות סעיף 12 לחוק־יסוד: השפיטה לא יחולו על עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק ועל עבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי קצוב.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 12 לחוק־יסוד: השפיטה → חוק-יסוד: השפיטה #סעיף 12
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 12|סעיף 12 לחוק־יסוד: השפיטה}} לא יחולו על עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק ועל עבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי קצוב.

24שופט שהוא צד בהליך אזרחי

שופט שהוא בעל דין בהליך אזרחי, יקבע נשיא בית המשפט העליון את בית המשפט אשר ידון בהליך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שופט שהוא בעל דין בהליך אזרחי, יקבע נשיא בית המשפט העליון את בית המשפט אשר ידון בהליך.
פרק ב׳: בתי המשפט
סימן א׳: בית המשפט העליון

25מספר השופטיםתיקונים: תשפ״ה

(א)בבית המשפט העליון יהיו שופטים במספר שקבעה הכנסת בהחלטה.
(ב)שני שלישים לפחות מהשופטים בבית המשפט העליון יהיו שופטים שכיהנו בבית משפט מחוזי במשך תקופה כאמור בסעיף 2(1).
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבית המשפט העליון יהיו שופטים במספר שקבעה הכנסת בהחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}} שני שלישים לפחות מהשופטים בבית המשפט העליון יהיו שופטים שכיהנו בבית משפט מחוזי במשך תקופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(1)}}.

26ההרכבתיקונים: תשמ״ה־2, תשנ״ב, תשס״ח־9

בית המשפט העליון ידון בשלושה, אולם –
(1)נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא רשאי להורות, לפני תחילת הדיון בענין מסויים, שהדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים;
(2)מותב שהחל לדון בענין מסויים רשאי להורות שהמשך הדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים, ובהם השופטים שהחלו בדיון;
(3)בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, וכן בבקשות לצווים על תנאי, מוסמך לדון שופט אחד, אך שופט אחד לא יהיה מוסמך לסרב למתן צו על תנאי או לתתו על מקצת עילותיו בלבד;
(4)בערעור על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי, או על פסק דין של דן יחיד בבית משפט מחוזי שדן בערעור, על פסק דין או על החלטה של בית משפט שלום, למעט בערעור כאמור בסעיף 37(ב)(9) ו־(10), מוסמך לדון שופט אחד;
(5)בדיון מקדמי בערעור מוסמך לדון שופט אחד.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט העליון ידון בשלושה, אולם –
{{ח:תת|(1)}} נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא רשאי להורות, לפני תחילת הדיון בענין מסויים, שהדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים;
{{ח:תת|(2)}} מותב שהחל לדון בענין מסויים רשאי להורות שהמשך הדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים, ובהם השופטים שהחלו בדיון;
{{ח:תת|(3)}} בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, וכן בבקשות לצווים על תנאי, מוסמך לדון שופט אחד, אך שופט אחד לא יהיה מוסמך לסרב למתן צו על תנאי או לתתו על מקצת עילותיו בלבד;
{{ח:תת|(4)}} בערעור על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי, או על פסק דין של דן יחיד בבית משפט מחוזי שדן בערעור, על פסק דין או על החלטה של בית משפט שלום, למעט בערעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(ב)(9) ו־(10)}}, מוסמך לדון שופט אחד;
{{ח:תת|(5)}} בדיון מקדמי בערעור מוסמך לדון שופט אחד.

27קביעת מותבים ומועדיםתיקונים: תשמ״ה

(א)השופט או השופטים אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו בידי נשיא בית המשפט העליון.
(ב)המועד אשר בו יתחיל בית המשפט העליון לדון בענין פלוני ייקבע בידי נשיא בית המשפט העליון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השופט או השופטים אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו בידי נשיא בית המשפט העליון.
{{ח:תת|(ב)}} המועד אשר בו יתחיל בית המשפט העליון לדון בענין פלוני ייקבע בידי נשיא בית המשפט העליון.

28אב־בית־הדיןתיקונים: תשס״ז־3

(א)אב בית הדין בבית המשפט העליון יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:
(1)נשיא בית המשפט העליון;
(2)המשנה לנשיא בית המשפט העליון;
(3)נשיא לשעבר של בית המשפט העליון, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
(4)המשנה לשעבר לנשיא בית המשפט העליון, ואם כמה משנים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
(5)הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
(ב)לענין סעיף זה, רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית המשפט העליון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אב בית הדין בבית המשפט העליון יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נשיא בית המשפט העליון;
{{ח:תתת|(2)}} המשנה לנשיא בית המשפט העליון;
{{ח:תתת|(3)}} נשיא לשעבר של בית המשפט העליון, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
{{ח:תתת|(4)}} המשנה לשעבר לנשיא בית המשפט העליון, ואם כמה משנים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
{{ח:תתת|(5)}} הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית המשפט העליון.

29ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון

(א)נתפנה מקומו של נשיא בית המשפט העליון וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא המשנה לנשיא את התפקידים המוטלים על הנשיא וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.
(ב)נבצר מנשיא בית המשפט העליון ומהמשנה לנשיא למלא את תפקידיהם, יכהן כממלא מקום הנשיא הותיק שבשופטי בית המשפט העליון, ומבין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
(ג)נשיא בית המשפט העליון רשאי לאצול מסמכויותיו למשנה לנשיא.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נתפנה מקומו של נשיא בית המשפט העליון וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא המשנה לנשיא את התפקידים המוטלים על הנשיא וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.
{{ח:תת|(ב)}} נבצר מנשיא בית המשפט העליון ומהמשנה לנשיא למלא את תפקידיהם, יכהן כממלא מקום הנשיא הותיק שבשופטי בית המשפט העליון, ומבין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
{{ח:תת|(ג)}} נשיא בית המשפט העליון רשאי לאצול מסמכויותיו למשנה לנשיא.

30דיון נוסף

(א)ענין שפסק בו בית המשפט העליון בשלושה, רשאי הוא להחליט, עם מתן פסק דינו, שבית המשפט העליון ידון בו דיון נוסף בחמישה או יותר.
(ב)לא החליט בית המשפט העליון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי כל בעל דין לבקש דיון נוסף כאמור; נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר או שופטים שיקבע לכך, רשאים להיענות לבקשה אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בענין, יש, לדעתם, מקום לדיון נוסף.
(ג)בהחלטה שניתנה לפי סעיף קטן (א) או (ב) רשאי בית המשפט או השופט לקבוע את הבעיה שתעמוד לדיון נוסף, ומשעשה כן, לא יקויים הדיון הנוסף אלא באותה בעיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ענין שפסק בו בית המשפט העליון בשלושה, רשאי הוא להחליט, עם מתן פסק דינו, שבית המשפט העליון ידון בו דיון נוסף בחמישה או יותר.
{{ח:תת|(ב)}} לא החליט בית המשפט העליון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי כל בעל דין לבקש דיון נוסף כאמור; נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר או שופטים שיקבע לכך, רשאים להיענות לבקשה אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בענין, יש, לדעתם, מקום לדיון נוסף.
{{ח:תת|(ג)}} בהחלטה שניתנה לפי סעיף קטן (א) או (ב) רשאי בית המשפט או השופט לקבוע את הבעיה שתעמוד לדיון נוסף, ומשעשה כן, לא יקויים הדיון הנוסף אלא באותה בעיה.

31משפט חוזרתיקונים: תשמ״ו־3, תשנ״ו, תשס״א

(א)נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא רשאי להורות כי בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי שיקבע לכך, יקיים משפט חוזר בענין פלילי שנפסק בו סופית, אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:
(1)בית משפט פסק כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;
(2)הוצגו עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;
(3)אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותו מעשה העבירה, ומהנסיבות שנתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה;
(4)נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין.
(ב)הרשות לבקש משפט חוזר נתונה לנידון וליועץ המשפטי לממשלה; מת הנידון – תהיה הרשות האמורה גם לבן־זוגו ולכל אחד מצאצאיו, הוריו, אחיו או אחיותיו.
(ג)במשפט חוזר יהיו לבית המשפט העליון או לבית משפט מחוזי כל הסמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי במשפט פלילי והנתונות לבית המשפט העליון בערעור פלילי, פרט לסמכות להחמיר בעונש; בית המשפט רשאי לתת כל צו הנראה בעיניו כדי לפצות נידון שנשא ענשו או חלק ממנו ושהרשעתו בוטלה כתוצאה מן המשפט החוזר, או לתת כל סעד אחר; מת הנידון – רשאי בית המשפט לתת צו כאמור לטובת אדם אחר.
(ד)נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא או הרכב כאמור, רשאי, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, להורות על זיכויו של נידון אם נוכח כי נתקיימה אחת העילות למשפט חוזר כאמור בסעיף קטן (א), אך לאור נסיבות הענין אין תועלת בקיומו של משפט חוזר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא רשאי להורות כי בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי שיקבע לכך, יקיים משפט חוזר בענין פלילי שנפסק בו סופית, אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בית משפט פסק כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;
{{ח:תתת|(2)}} הוצגו עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;
{{ח:תתת|(3)}} אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותו מעשה העבירה, ומהנסיבות שנתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה;
{{ח:תתת|(4)}} נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות לבקש משפט חוזר נתונה לנידון וליועץ המשפטי לממשלה; מת הנידון – תהיה הרשות האמורה גם לבן־זוגו ולכל אחד מצאצאיו, הוריו, אחיו או אחיותיו.
{{ח:תת|(ג)}} במשפט חוזר יהיו לבית המשפט העליון או לבית משפט מחוזי כל הסמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי במשפט פלילי והנתונות לבית המשפט העליון בערעור פלילי, פרט לסמכות להחמיר בעונש; בית המשפט רשאי לתת כל צו הנראה בעיניו כדי לפצות נידון שנשא ענשו או חלק ממנו ושהרשעתו בוטלה כתוצאה מן המשפט החוזר, או לתת כל סעד אחר; מת הנידון – רשאי בית המשפט לתת צו כאמור לטובת אדם אחר.
{{ח:תת|(ד)}} נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא או הרכב כאמור, רשאי, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, להורות על זיכויו של נידון אם נוכח כי נתקיימה אחת העילות למשפט חוזר כאמור בסעיף קטן (א), אך לאור נסיבות הענין אין תועלת בקיומו של משפט חוזר.

32העמדת שאלה בידי שר המשפטים

(א)הוגשה בקשה לנשיא המדינה למתן חנינה או להפחתת עונש, והתעוררה שאלה אשר לדעת שר המשפטים ראויה לדיון בבית המשפט העליון ואשר אינה יכולה לשמש עילה למשפט חוזר לפי סעיף 31, רשאי שר המשפטים להעמיד את השאלה לבית המשפט העליון.
(ב)בית המשפט העליון יחליט אם לדון בשאלה שהועמדה לפניו לפי סעיף קטן (א); החליט לדון, ידון בה כאילו הורה נשיא בית המשפט העליון על משפט חוזר לפי סעיף 31.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה לנשיא המדינה למתן חנינה או להפחתת עונש, והתעוררה שאלה אשר לדעת שר המשפטים ראויה לדיון בבית המשפט העליון ואשר אינה יכולה לשמש עילה למשפט חוזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}, רשאי שר המשפטים להעמיד את השאלה לבית המשפט העליון.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט העליון יחליט אם לדון בשאלה שהועמדה לפניו לפי סעיף קטן (א); החליט לדון, ידון בה כאילו הורה נשיא בית המשפט העליון על משפט חוזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}.
סימן ב׳: בתי משפט מחוזיים

33מקום מושב ואזור שיפוטתיקונים: תשס״ח־5

(א)שר המשפטים רשאי, בצו, להקים בתי משפט מחוזיים ולקבוע מקום מושבם ואזור שיפוטם.
(ב)הוקם בית משפט מחוזי חדש לפי הוראות סעיף קטן (א) (בסעיף זה – בית המשפט החדש), יחולו הוראות אלה:
(1)שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, לקבוע הוראות מעבר שלפיהן סוגי עניינים שיקבע לא יידונו בבית המשפט החדש אלא בבית המשפט שבו היו נדונים אלמלא הוקם בית המשפט החדש (בסעיף זה – בית המשפט המקורי);
(2)הליך שהוגש לבית המשפט המקורי יידון עד לסיומו באותו בית משפט;
(ב)על אף האמור בפסקת משנה (א), רשאי מנהל בתי המשפט להורות כי בסוגי הליכים שיקבע מבין העניינים שבסמכותו של בית המשפט החדש, יועברו הליכים שהוגשו לבית המשפט המקורי וטרם החל הדיון בהם לבית המשפט החדש, ויידונו בו;
(ג)הודעה על הליכים שהועברו לפי פסקת משנה (ב) תימסר לצדדים להליך וכן תפורסם במזכירויות בתי המשפט הנוגעים בדבר ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט; הודעה על סוגי הליכים שהועברו תפורסם ברשומות.
(ג)תוקפן של הוראות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה שקבע שר המשפטים, שלא תעלה על שלוש שנים ממועד הקמתו של בית המשפט החדש; סמכות שהוקנתה לבית משפט לדון בהליך מכוח ההוראות כאמור תעמוד בעינה עד לסיום ההליך; לעניין זה, ”מועד הקמתו של בית המשפט החדש“ – מועד ההקמה כפי שקבע שר המשפטים בצו, מכוח סעיף קטן (א).
(ד)אין בהוראות לפי סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות סעיף 78.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו צו בתי משפט (הוראות מעבר) (אזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים), תשי״ד–1954, צו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי באר שבע), התשכ״ה–1965, צו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי נצרת), תשכ״ט–1968 וצו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי מרכז–לוד), התשס״ז–2007.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי, בצו, להקים בתי משפט מחוזיים ולקבוע מקום מושבם ואזור שיפוטם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|צו בתי משפט (הוראות מעבר) (אזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים)|צו בתי משפט (הוראות מעבר) (אזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים), תשי״ד–1954}}, {{ח:חיצוני|צו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי באר שבע)|צו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי באר שבע), התשכ״ה–1965}}, {{ח:חיצוני|צו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי נצרת)|צו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי נצרת), תשכ״ט–1968}} ו{{ח:חיצוני|צו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי מרכז-לוד)|צו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי מרכז–לוד), התשס״ז–2007}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הוקם בית משפט מחוזי חדש לפי הוראות סעיף קטן (א) (בסעיף זה – בית המשפט החדש), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, לקבוע הוראות מעבר שלפיהן סוגי עניינים שיקבע לא יידונו בבית המשפט החדש אלא בבית המשפט שבו היו נדונים אלמלא הוקם בית המשפט החדש (בסעיף זה – בית המשפט המקורי);
{{ח:תתת|(2)|(א)}} הליך שהוגש לבית המשפט המקורי יידון עד לסיומו באותו בית משפט;
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), רשאי מנהל בתי המשפט להורות כי בסוגי הליכים שיקבע מבין העניינים שבסמכותו של בית המשפט החדש, יועברו הליכים שהוגשו לבית המשפט המקורי וטרם החל הדיון בהם לבית המשפט החדש, ויידונו בו;
{{ח:תתתת|(ג)}} הודעה על הליכים שהועברו לפי פסקת משנה (ב) תימסר לצדדים להליך וכן תפורסם במזכירויות בתי המשפט הנוגעים בדבר ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט; הודעה על סוגי הליכים שהועברו תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} תוקפן של הוראות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה שקבע שר המשפטים, שלא תעלה על שלוש שנים ממועד הקמתו של בית המשפט החדש; סמכות שהוקנתה לבית משפט לדון בהליך מכוח ההוראות כאמור תעמוד בעינה עד לסיום ההליך; לעניין זה, ”מועד הקמתו של בית המשפט החדש“ – מועד ההקמה כפי שקבע שר המשפטים בצו, מכוח סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות לפי סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}}.

34מקום ישיבת בית המשפט

(א)בית משפט מחוזי ישב במקום מושבו.
(ב)בית משפט מחוזי רשאי לשבת לדין בענין מסויים, כולו או מקצתו, במקום שאינו מקום מושבו, אם ראה לעשות כן למען הצדק או למען יעילות הדיון, ובלבד שלא ישב במקום שמחוץ לאזור שיפוטו אלא בהסכמת נשיא בית המשפט המחוזי שהמקום האחר נמצא באזור שיפוטו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית משפט מחוזי ישב במקום מושבו.
{{ח:תת|(ב)}} בית משפט מחוזי רשאי לשבת לדין בענין מסויים, כולו או מקצתו, במקום שאינו מקום מושבו, אם ראה לעשות כן למען הצדק או למען יעילות הדיון, ובלבד שלא ישב במקום שמחוץ לאזור שיפוטו אלא בהסכמת נשיא בית המשפט המחוזי שהמקום האחר נמצא באזור שיפוטו.

35השופטים

(א)בבית משפט מחוזי יהיו שופטים במספר שיקבע שר המשפטים בהודעה ברשומות.
(ב)בכל בית משפט מחוזי יהיה נשיא ויכול שיהיו סגן נשיא אחד או יותר; ואולם יכול נשיא אחד לכהן כנשיא בשני בתי משפט מחוזיים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבית משפט מחוזי יהיו שופטים במספר שיקבע שר המשפטים בהודעה ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} בכל בית משפט מחוזי יהיה נשיא ויכול שיהיו סגן נשיא אחד או יותר; ואולם יכול נשיא אחד לכהן כנשיא בשני בתי משפט מחוזיים.

36ישיבת שופט מחוץ למקום מינויו

נתמנה שופט פלוני לבית משפט מחוזי אחד, אין בכך כדי למנעו מלשבת בבית משפט מחוזי אחר; ואולם לא ישב שופט בבית משפט מחוזי אחר אלא בהסכמת נשיאי שני בתי המשפט המחוזיים הנוגעים בדבר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נתמנה שופט פלוני לבית משפט מחוזי אחד, אין בכך כדי למנעו מלשבת בבית משפט מחוזי אחר; ואולם לא ישב שופט בבית משפט מחוזי אחר אלא בהסכמת נשיאי שני בתי המשפט המחוזיים הנוגעים בדבר.

37ההרכבתיקונים: תשמ״ה־2, תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ה־3, תשנ״ח, תשס״ו־2, תשס״ח־9, תשס״ט, תש״ע־3, תשע״ח־3, תשפ״ד־4

(א)בענינים אלה ידון בית משפט מחוזי בשלושה:
(1)משפטים בשל עבירה שענשה מוות או מאסר עשר שנים או יותר;
(2)ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום;
(3)כל ענין שהנשיא של בית המשפט המחוזי או סגנו הורה שידונו בו שלושה.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), בענינים הבאים ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד, אם לא הורה נשיא בית המשפט או סגנו, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו, לעניין מסוים, כי יידון בשלושה:
(1)עבירות המנויות בחלק א׳ של התוספת הראשונה;
(2)
(3)דיון מקדמי בערעור;
(4)ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום ושל שופטי תעבורה, לענין העבירות המפורטות בסעיף 25(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], שאינן פשעים או לעניין הפרות תעבורה מינהליות כאמור באותו סעיף, ולמעט לענין עבירה לפי סעיף 64 לפקודה האמורה;
(5)ערעורים בעניינים המנויים בחלק ב׳ של התוספת הראשונה שיקבעם שר המשפטים בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
(6)
(7)ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991 ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב–2001;
(8)ערעורים על פסקי דין בענינים שבית משפט לענינים מקומיים מוסמך לדון בהם לפי סעיף 55;
(9)ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום בדן יחיד בתביעות שסכומן או ששווי נושאן, ביום הגשת התובענה, אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, למעט בתביעות כמפורט להלן:
(א)תביעות לפיצויים בשל נזקי גוף או תביעות לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תביעות שעילתן בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975;
(ב)תביעות בענייני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ״ה–1995;
(ג)תביעות כאמור בסעיף 51(א)(3);
(10)ערעורים על פסקי דין של בתי דין מינהליים כהגדרתם בחוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992, זולת אם נקבע אחרת בחוק;
(11)בקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, במסגרת ערעורים;
(12)ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018.
(ג)בכל ענין שאינו מוזכר בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד.
↗ חיצוניות: 9↺ פנימיות: 4📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
(נמחקה);
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 25(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] → פקודת התעבורה #סעיף 25
  • באותו סעיף → פקודת התעבורה #סעיף 25
  • סעיף 64 לפקודה האמורה → פקודת התעבורה #סעיף 64
  • חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991 → חוק למניעת אלימות במשפחה
  • חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב–2001 → חוק מניעת הטרדה מאיימת
  • בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975 → חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
  • בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ״ה–1995 → חוק בית המשפט לענייני משפחה
  • בחוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992 → חוק בתי דין מינהליים
  • חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018 → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בענינים אלה ידון בית משפט מחוזי בשלושה:
{{ח:תתת|(1)}} משפטים בשל עבירה שענשה מוות או מאסר עשר שנים או יותר;
{{ח:תתת|(2)}} ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום;
{{ח:תתת|(3)}} כל ענין שהנשיא של בית המשפט המחוזי או סגנו הורה שידונו בו שלושה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בענינים הבאים ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד, אם לא הורה נשיא בית המשפט או סגנו, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו, לעניין מסוים, כי יידון בשלושה:
{{ח:תתת|(1)}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ של התוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} דיון מקדמי בערעור;
{{ח:תתת|(4)}} ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום ושל שופטי תעבורה, לענין העבירות המפורטות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 25|בסעיף 25(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש]}}, שאינן פשעים או לעניין הפרות תעבורה מינהליות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 25|באותו סעיף}}, ולמעט לענין עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64|סעיף 64 לפקודה האמורה}};
{{ח:תתת|(5)}} ערעורים בעניינים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת הראשונה}} שיקבעם שר המשפטים בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(7)}} ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת הטרדה מאיימת|חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב–2001}};
{{ח:תתת|(8)}} ערעורים על פסקי דין בענינים שבית משפט לענינים מקומיים מוסמך לדון בהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}};
{{ח:תתת|(9)}} ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום בדן יחיד בתביעות שסכומן או ששווי נושאן, ביום הגשת התובענה, אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, למעט בתביעות כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} תביעות לפיצויים בשל נזקי גוף או תביעות לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תביעות שעילתן {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}};
{{ח:תתתת|(ב)}} תביעות בענייני משפחה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לענייני משפחה|בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתתת|(ג)}} תביעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51(א)(3)}};
{{ח:תתת|(10)}} ערעורים על פסקי דין של בתי דין מינהליים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים|בחוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992}}, זולת אם נקבע אחרת בחוק;
{{ח:תתת|(11)}} בקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, במסגרת ערעורים;
{{ח:תתת|(12)}} ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}}.
{{ח:תת|(ג)}} בכל ענין שאינו מוזכר בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד.

38קביעת מותבים ומועדים

(א)השופט או השופטים אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו בידי נשיא בית המשפט המחוזי או סגניו, ובאין קביעה כאמור – לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט.
(ב)המועד אשר בו יתחיל בית המשפט המחוזי לדון בענין פלוני ייקבע בידי השופט או השופטים אשר ידונו בו, בהתאם לכללים שקבע נשיא בית המשפט, ואם טרם נקבע המותב שידון בו – בידי נשיא בית המשפט או סגנו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השופט או השופטים אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו בידי נשיא בית המשפט המחוזי או סגניו, ובאין קביעה כאמור – לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} המועד אשר בו יתחיל בית המשפט המחוזי לדון בענין פלוני ייקבע בידי השופט או השופטים אשר ידונו בו, בהתאם לכללים שקבע נשיא בית המשפט, ואם טרם נקבע המותב שידון בו – בידי נשיא בית המשפט או סגנו.

39אב־בית־הדיןתיקונים: תשס״ו־2, תשס״ז־3, תשע״ד־3

(א)אב בית הדין בבית משפט מחוזי הדן בשלושה יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:
(1)נשיא בית משפט מחוזי;
(2)סגן נשיא בית משפט מחוזי, ואם כמה סגני נשיא יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
(3)נשיא לשעבר של בית משפט מחוזי, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
(4)סגן לשעבר לנשיא בית משפט מחוזי, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
(5)הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
(ב)לענין סעיף זה, רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית משפט מחוזי.
(ג)על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב בית הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לעניין הרכב מסוים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אב בית הדין בבית משפט מחוזי הדן בשלושה יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נשיא בית משפט מחוזי;
{{ח:תתת|(2)}} סגן נשיא בית משפט מחוזי, ואם כמה סגני נשיא יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
{{ח:תתת|(3)}} נשיא לשעבר של בית משפט מחוזי, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
{{ח:תתת|(4)}} סגן לשעבר לנשיא בית משפט מחוזי, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
{{ח:תתת|(5)}} הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית משפט מחוזי.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב בית הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לעניין הרכב מסוים.

40הסמכותתיקונים: תשנ״ב־2, תשנ״ה־3, תש״ס, תשס״ד, תשס״ח, תש״ע־2, תשע״ז־4, תשע״ח־2

בית משפט מחוזי ידון באלה:
(1)כל עניין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום; בתביעה שכנגד אזרחית מוסמך לדון בית משפט מחוזי אף אם אותו עניין או אותה תביעה הם בסמכותו של בית משפט שלום, ואם התביעה שכנגד היא באותו הנושא או נובעת מאותן נסיבות – אף אם העניין או התביעה הם בסמכות המחלקה הכלכלית לפי סעיף 42ה; ואולם –
(א)היתה התביעה שכנגד בסמכותו של בית משפט לענייני משפחה, רשאי ביתה משפט להעביר את התביעות לבית המשפט לענייני משפחה שבאזור שיפוטו היתה מוגשת התביעה שכנגד, יהיה שווייה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בהעברה עולים על הפגיעה בעניינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה;
(ב)היתה התביעה שכנגד בסמכות המחלקה הכלכלית כאמור, רשאי בית המשפט להעביר אליה את התביעות, אם ראה כי חלקו של העניין הכלכלי בתביעות הוא משמעותי;
(1א)עתירה מינהלית, ערעור מינהלי, תובענה מינהלית, עניין מינהלי ועניין אחר, לפי סעיף 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש״ס–2000;
(2)כל ענין שאיננו בסמכותו הייחודית של בית דין אחר; בענין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין אחר, יהיה בית המשפט המחוזי מוסמך לדון כל עוד אין אותו בית דין דן בו ואם הענין אינו נתון בסמכותו של בית משפט שלום;
(3)ערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי משפט השלום;
(4)תביעה בעניני קנין רוחני, הכרוכה בתביעה בעניני קנין רוחני שהיא בסמכות בית המשפט המחוזי לפי פסקה (1), אף אם סכום התביעה או שווי נושא התביעה אינו עולה על הסכום כאמור בסעיף 51(א)(2); בפסקה זו, ”תביעה בעניני קנין רוחני“ – תביעה אזרחית לפי אחד או יותר מהחוקים המפורטים להלן:
(א)חוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007;
(ב)
(ג)פקודת הפטנטים והמדגמים;
(ד)חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים, התשכ״ה–1965;
(ה)חוק הפטנטים, התשכ״ז–1967;
(ו)פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972;
(ז)חוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל״ג–1973;
(ח)חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ״ד–1984;
(ט)חוק עוולות מסחריות, התשנ״ט–1999;
(י)חוק העיצובים, התשע״ז–2017;
(5)עניין אזרחי לפי חוק החברות, התשנ״ט–1999, למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה, עניין אזרחי לפי סעיפים 6, 7 ו־353א לחוק האמור שיידון בבית המשפט שלו הסמכות לדון בתובענה ועניין אזרחי לפי סעיפים 354(ב1)(5) ו־359 לחוק האמור;
(6)עניין כלכלי כהגדרתו בסעיף 42א.
↗ חיצוניות: 16↺ פנימיות: 3📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש״ס–2000 → חוק בתי משפט לענינים מינהליים #סעיף 5
  • חוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007 → חוק זכות יוצרים
  • פקודת הפטנטים והמדגמים → פקודת הפטנטים והמדגמים
  • חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים, התשכ״ה–1965 → חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים
  • חוק הפטנטים, התשכ״ז–1967 → חוק הפטנטים
  • פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972 → פקודת סימני מסחר
  • חוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל״ג–1973 → חוק זכות מטפחים של זני צמחים
  • חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ״ד–1984 → חוק זכויות מבצעים ומשדרים
  • חוק עוולות מסחריות, התשנ״ט–1999 → חוק עוולות מסחריות
  • חוק העיצובים, התשע״ז–2017 → חוק העיצובים
  • חוק החברות, התשנ״ט–1999 → חוק החברות
  • סעיפים 6 → חוק החברות #סעיף 6
  • 7 → חוק החברות #סעיף 7
  • ו־353א לחוק האמור → חוק החברות #סעיף 353א
  • סעיפים 354(ב1)(5) → חוק החברות #סעיף 354
  • ו־359 לחוק האמור → חוק החברות #סעיף 359
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית משפט מחוזי ידון באלה:
{{ח:תת|(1)}} כל עניין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום; בתביעה שכנגד אזרחית מוסמך לדון בית משפט מחוזי אף אם אותו עניין או אותה תביעה הם בסמכותו של בית משפט שלום, ואם התביעה שכנגד היא באותו הנושא או נובעת מאותן נסיבות – אף אם העניין או התביעה הם בסמכות המחלקה הכלכלית לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ה|סעיף 42ה}}; ואולם –
{{ח:תתת|(א)}} היתה התביעה שכנגד בסמכותו של בית משפט לענייני משפחה, רשאי ביתה משפט להעביר את התביעות לבית המשפט לענייני משפחה שבאזור שיפוטו היתה מוגשת התביעה שכנגד, יהיה שווייה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בהעברה עולים על הפגיעה בעניינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה;
{{ח:תתת|(ב)}} היתה התביעה שכנגד בסמכות המחלקה הכלכלית כאמור, רשאי בית המשפט להעביר אליה את התביעות, אם ראה כי חלקו של העניין הכלכלי בתביעות הוא משמעותי;
{{ח:תת|(1א)}} עתירה מינהלית, ערעור מינהלי, תובענה מינהלית, עניין מינהלי ועניין אחר, לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לענינים מינהליים#סעיף 5|סעיף 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש״ס–2000}};
{{ח:תת|(2)}} כל ענין שאיננו בסמכותו הייחודית של בית דין אחר; בענין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין אחר, יהיה בית המשפט המחוזי מוסמך לדון כל עוד אין אותו בית דין דן בו ואם הענין אינו נתון בסמכותו של בית משפט שלום;
{{ח:תת|(3)}} ערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי משפט השלום;
{{ח:תת|(4)}} תביעה בעניני קנין רוחני, הכרוכה בתביעה בעניני קנין רוחני שהיא בסמכות בית המשפט המחוזי לפי פסקה (1), אף אם סכום התביעה או שווי נושא התביעה אינו עולה על הסכום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51(א)(2)}}; בפסקה זו, ”תביעה בעניני קנין רוחני“ – תביעה אזרחית לפי אחד או יותר מהחוקים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים|חוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007}};
{{ח:תתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(ג)}} {{ח:חיצוני|פקודת הפטנטים והמדגמים|פקודת הפטנטים והמדגמים}};
{{ח:תתת|(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים|חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתת|(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק הפטנטים|חוק הפטנטים, התשכ״ז–1967}};
{{ח:תתת|(ו)}} {{ח:חיצוני|פקודת סימני מסחר|פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972}};
{{ח:תתת|(ז)}} {{ח:חיצוני|חוק זכות מטפחים של זני צמחים|חוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל״ג–1973}};
{{ח:תתת|(ח)}} {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים|חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ״ד–1984}};
{{ח:תתת|(ט)}} {{ח:חיצוני|חוק עוולות מסחריות|חוק עוולות מסחריות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:תתת|(י)}} {{ח:חיצוני|חוק העיצובים|חוק העיצובים, התשע״ז–2017}};
{{ח:תת|(5)}} עניין אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}, למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה, עניין אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 6|סעיפים 6}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 7|7}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 353א|ו־353א לחוק האמור}} שיידון בבית המשפט שלו הסמכות לדון בתובענה ועניין אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 354|סעיפים 354(ב1)(5)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 359|ו־359 לחוק האמור}};
{{ח:תת|(6)}} עניין כלכלי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 42א|בסעיף 42א}}.

41ערעורתיקונים: תשס״ח־9, תש״ע־2

(א)פסק דין של בית משפט מחוזי בערכאה ראשונה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון.
(ב)החלטה אחרת של בית משפט מחוזי בענין אזרחי, ופסק דין של בית משפט מחוזי בערעור, ניתנים לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון, ובפסק דין – גם אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.
(ג)על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור –
(1)על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו;
(2)על החלטת בית משפט מחוזי בשאלה אם עניין מסוים או עניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב או עניין כלכלי–מינהלי כמשמעותו בסעיף 42ג, אם לאו, ואולם תינתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום.
(ד)אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין.
(ה)על אף האמור בסעיף קטן (ב) ובסעיף 8(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006, לא תינתן רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי לאשר תובענה ייצוגית לפי פרט 5 לתוספת השנייה לחוק האמור או לאשר תביעה נגזרת לפי סעיף 198 לחוק החברות, התשנ״ט–1999;
(2)לבקשת בעל דין, יקיים בית המשפט דיון חוזר בהחלטה כאמור בפסקה (1) בהרכב של שלושה שופטים; מצא ההרכב כי בקשה לדיון חוזר מעלה עניין שיש בו חשיבות, רגישות או חידוש מיוחדים, רשאי הוא להורות על העברת הדיון בו לבית המשפט העליון אשר ידון בבקשה לדיון חוזר כאילו היתה ערעור על ההחלטה; על החלטת ההרכב לפי פסקה זו לא תינתן רשות ערעור;
(3)אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור בפסקה (1) במסגרת ערעור על פסק הדין.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • ובסעיף 8(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006 → חוק תובענות ייצוגיות #סעיף 8
  • פרט 5 לתוספת השנייה לחוק האמור → חוק תובענות ייצוגיות #תוספת 2 פרט 5
  • סעיף 198 לחוק החברות, התשנ״ט–1999 → חוק החברות #סעיף 198
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} פסק דין של בית משפט מחוזי בערכאה ראשונה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה אחרת של בית משפט מחוזי בענין אזרחי, ופסק דין של בית משפט מחוזי בערעור, ניתנים לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון, ובפסק דין – גם אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור –
{{ח:תתת|(1)}} על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו;
{{ח:תתת|(2)}} על החלטת בית משפט מחוזי בשאלה אם עניין מסוים או עניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}} או עניין כלכלי–מינהלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ג|בסעיף 42ג}}, אם לאו, ואולם תינתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום.
{{ח:תת|(ד)}} אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#סעיף 8|ובסעיף 8(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}}, לא תינתן רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי לאשר תובענה ייצוגית לפי {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#תוספת 2 פרט 5|פרט 5 לתוספת השנייה לחוק האמור}} או לאשר תביעה נגזרת לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 198|סעיף 198 לחוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:תתת|(2)}} לבקשת בעל דין, יקיים בית המשפט דיון חוזר בהחלטה כאמור בפסקה (1) בהרכב של שלושה שופטים; מצא ההרכב כי בקשה לדיון חוזר מעלה עניין שיש בו חשיבות, רגישות או חידוש מיוחדים, רשאי הוא להורות על העברת הדיון בו לבית המשפט העליון אשר ידון בבקשה לדיון חוזר כאילו היתה ערעור על ההחלטה; על החלטת ההרכב לפי פסקה זו לא תינתן רשות ערעור;
{{ח:תתת|(3)}} אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור בפסקה (1) במסגרת ערעור על פסק הדין.

42סמכות שופטיםתיקונים: תשמ״ו־3

סמכות שיפוטית שנתייחדה בדין למעט בחוק זה לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי, נתונה לכל שופט של אותו בית משפט; סמכות אחרת שנתייחדה לנשיא בית משפט מחוזי רשאי הוא לאצול, כולה או מקצתה, לסגן נשיא.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סמכות שיפוטית שנתייחדה בדין למעט בחוק זה לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי, נתונה לכל שופט של אותו בית משפט; סמכות אחרת שנתייחדה לנשיא בית משפט מחוזי רשאי הוא לאצול, כולה או מקצתה, לסגן נשיא.
סימן ב׳1: מחלקה כלכלית

42אהגדרותתיקונים: תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ה, תשע״ח־2

בסימן זה –
”החלטה של רשות“ – כהגדרתה בחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים;
”חוק הבוררות“ – חוק הבוררות, התשכ״ח–1968;
”חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים“ – חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000;
”חוק ההשקעות“ – חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994;
”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;
”חוק הייעוץ“ – חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995;
”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”חוק תובענות ייצוגיות“ – חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006;
”עניין כלכלי“ – כמשמעותו בסעיף 42ב;
”עניין כלכלי–מינהלי“ – כמשמעותו בסעיף 42ג;
”פקודת השותפויות“ – פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975;
”רשות“ – לרבות בורסה לניירות ערך כהגדרתה בחוק ניירות ערך ומותב כמשמעותו בסעיף 52מה לחוק ניירות ערך.
↗ חיצוניות: 11↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים → חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים
  • חוק הבוררות, התשכ״ח–1968 → חוק הבוררות
  • חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000 → חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים
  • חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994 → חוק השקעות משותפות בנאמנות
  • חוק החברות, התשנ״ט–1999 → חוק החברות
  • חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995 → חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות
  • חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968 → חוק ניירות ערך
  • חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006 → חוק תובענות ייצוגיות
  • פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975 → פקודת השותפויות
  • בחוק ניירות ערך → חוק ניירות ערך
  • בסעיף 52מה לחוק ניירות ערך → חוק ניירות ערך #סעיף 52מה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלטה של רשות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבוררות“ – {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|חוק הבוררות, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים“ – {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים|חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההשקעות“ – {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הייעוץ“ – {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ניירות ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תובענות ייצוגיות“ – {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות|חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עניין כלכלי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עניין כלכלי–מינהלי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ג|בסעיף 42ג}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת השותפויות“ – {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות“ – לרבות בורסה לניירות ערך כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}} ומותב כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52מה|בסעיף 52מה לחוק ניירות ערך}}.

42בעניין כלכליתיקונים: תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־6, תשע״ד, תשע״ה, תשפ״ד

(א)עניין כלכלי הוא כל אחד מהעניינים המפורטים להלן, למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה –
(1)עניין אזרחי לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן:
(א)חוק ניירות ערך, למעט הליכים לפי סעיפים 56א(ב), 56א1(ב), 56ב(ב)(1), (ז), (ח) ו־(ט), 56ב1(ב) ו־56ג1 לחוק האמור;
(ב)חוק ההשקעות, למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו בחוק ההשקעות;
(ג)חוק הייעוץ, למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו בחוק הייעוץ;
(ד)הוראות חוק החברות המנויות בסעיף 40(5), למעט עניין אזרחי לפי פרק ראשון א׳ לחלק התשיעי וסעיף 362 לחוק האמור ועניין אזרחי לפי הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק האמור בהליך פשרה או הסדר שמטרתו הבראת חברה;
(ה)סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], בעילה של הפרת חובה לפי אחד החוקים כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ד);
(ו)פרק ג׳ לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013;
(ז)פרק ו׳1 לפקודת השותפויות;
(2)תביעה נגזרת כהגדרתה בחוק החברות וכן תביעה נגזרת כאמור בסעיף 65מא לפקודת השותפויות;
(3)עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של בעלי מניות בחברה ככאלה, המוסדרים בתקנון החברה או בחוזה אחר;
(3א)עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של מחזיקי יחידות השתתפות ככאלה, המוסדרים בתקנות השותפות או בחוזה אחר; לעניין זה, ”מחזיקי יחידות השתתפות“ ו”תקנות השותפות“ – כמשמעותם בפקודת השותפויות;
(4)בקשה לאישור תובענה ייצוגית ותובענה ייצוגית, לפי פרט 5 שבתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות;
(5)
(6)עניין אזרחי שהוא בסמכות בית משפט שלום לפי סעיף 51(א)(2) או (3) או בסמכות בית המשפט המחוזי לפי סעיף 40, הכרוך בעניין כלכלי כאמור בפסקאות (1) עד (5), ובלבד שנושאם אחד או שהם נובעים מאותן נסיבות ושחלקו של העניין הכלכלי הוא משמעותי; לא היה חלקו של העניין הכלכלי משמעותי, רשאי בית המשפט להעביר גם את העניין הכלכלי לבית המשפט המוסמך לדון בעניין האזרחי כדי שידון בהם יחדיו, אם לדעתו הנזק מפיצול הדיון עולה על התועלת מקיום הדיון בפניו; בית המשפט שאליו הועברה תובענה לפי סעיף זה לא יעבירנה עוד;
(7)תביעה שכנגד לתביעה שהיא עניין כלכלי כאמור בפסקאות (1) עד (6), ובלבד שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן נסיבות; לא היה חלקו של העניין הכלכלי בתביעות משמעותי, רשאי בית המשפט להעבירן לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בהן אלמלא היתה התביעה המקורית עניין כלכלי, כדי שידון בהן יחדיו, אם לדעתו הנזק מפיצול הדיון עולה על התועלת מקיום הדיון בפניו; בית המשפט שאליו הועברו תביעות לפי סעיף זה לא יעבירן עוד;
(8)אישום הכולל עבירת ניירות ערך כהגדרתה בחוק ניירות ערך, עבירה כהגדרתה בסעיף 29(א) לחוק הייעוץ או עבירה כהגדרתה בסעיף 97א(א) לחוק ההשקעות, אלא אם כן החליט פרקליט המדינה או פרקליט המחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום.
(ב)שר המשפטים, רשאי בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לקבוע עניינים נוספים כעניין כלכלי.
↗ חיצוניות: 24↺ פנימיות: 3📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
פורסם צו בתי המשפט (הוספת עניינים כלכליים), התשפ״ב–2021.
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק ניירות ערך → חוק ניירות ערך
  • סעיפים 56א(ב) → חוק ניירות ערך #סעיף 56א
  • 56א1(ב) → חוק ניירות ערך #סעיף 56א1
  • 56ב(ב)(1), (ז), (ח) ו־(ט) → חוק ניירות ערך #סעיף 56ב
  • 56ב1(ב) → חוק ניירות ערך #סעיף 56ב1
  • ו־56ג1 לחוק האמור → חוק ניירות ערך #סעיף 56ג1
  • חוק ההשקעות → חוק השקעות משותפות בנאמנות
  • בחוק ההשקעות → חוק השקעות משותפות בנאמנות
  • חוק הייעוץ → חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות
  • בחוק הייעוץ → חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות
  • חוק החברות → חוק החברות
  • פרק ראשון א׳ לחלק התשיעי → חוק החברות #חלק 9 פרק 1א
  • וסעיף 362 לחוק האמור → חוק החברות #סעיף 362
  • הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק האמור → חוק החברות #חלק 9 פרק 3
  • סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] → פקודת הנזיקין #סעיף 63
  • פרק ג׳ לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013 → חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות #פרק ג
  • פרק ו׳1 לפקודת השותפויות → פקודת השותפויות #פרק ו1
  • בחוק החברות → חוק החברות
  • בסעיף 65מא לפקודת השותפויות → פקודת השותפויות #סעיף 65מא
  • בפקודת השותפויות → פקודת השותפויות
  • פרט 5 שבתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות → חוק תובענות ייצוגיות #תוספת 2 פרט 5
  • בחוק ניירות ערך → חוק ניירות ערך
  • בסעיף 29(א) לחוק הייעוץ → חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות #סעיף 29
  • בסעיף 97א(א) לחוק ההשקעות → חוק השקעות משותפות בנאמנות #סעיף 97א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עניין כלכלי הוא כל אחד מהעניינים המפורטים להלן, למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה –
{{ח:תתת|(1)}} עניין אזרחי לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך}}, למעט הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א|סעיפים 56א(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א1|56א1(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ב|56ב(ב)(1), (ז), (ח) ו־(ט)}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ב1|56ב1(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ג1|ו־56ג1 לחוק האמור}};
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק ההשקעות}}, למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק ההשקעות}};
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}}, למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הייעוץ}};
{{ח:תתתת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} המנויות {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(5)}}, למעט עניין אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 1א|פרק ראשון א׳ לחלק התשיעי}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 362|וסעיף 362 לחוק האמור}} ועניין אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 3|הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק האמור}} בהליך פשרה או הסדר שמטרתו הבראת חברה;
{{ח:תתתת|(ה)}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 63|סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, בעילה של הפרת חובה לפי אחד החוקים כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ד);
{{ח:תתתת|(ו)}} {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#פרק ג|פרק ג׳ לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013}};
{{ח:תתתת|(ז)}} {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#פרק ו1|פרק ו׳1 לפקודת השותפויות}};
{{ח:תתת|(2)}} תביעה נגזרת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} וכן תביעה נגזרת כאמור {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 65מא|בסעיף 65מא לפקודת השותפויות}};
{{ח:תתת|(3)}} עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של בעלי מניות בחברה ככאלה, המוסדרים בתקנון החברה או בחוזה אחר;
{{ח:תתת|(3א)}} עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של מחזיקי יחידות השתתפות ככאלה, המוסדרים בתקנות השותפות או בחוזה אחר; לעניין זה, ”מחזיקי יחידות השתתפות“ ו”תקנות השותפות“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|בפקודת השותפויות}};
{{ח:תתת|(4)}} בקשה לאישור תובענה ייצוגית ותובענה ייצוגית, לפי {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#תוספת 2 פרט 5|פרט 5 שבתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} עניין אזרחי שהוא בסמכות בית משפט שלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51(א)(2) או (3)}} או בסמכות בית המשפט המחוזי לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}, הכרוך בעניין כלכלי כאמור בפסקאות (1) עד (5), ובלבד שנושאם אחד או שהם נובעים מאותן נסיבות ושחלקו של העניין הכלכלי הוא משמעותי; לא היה חלקו של העניין הכלכלי משמעותי, רשאי בית המשפט להעביר גם את העניין הכלכלי לבית המשפט המוסמך לדון בעניין האזרחי כדי שידון בהם יחדיו, אם לדעתו הנזק מפיצול הדיון עולה על התועלת מקיום הדיון בפניו; בית המשפט שאליו הועברה תובענה לפי סעיף זה לא יעבירנה עוד;
{{ח:תתת|(7)}} תביעה שכנגד לתביעה שהיא עניין כלכלי כאמור בפסקאות (1) עד (6), ובלבד שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן נסיבות; לא היה חלקו של העניין הכלכלי בתביעות משמעותי, רשאי בית המשפט להעבירן לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בהן אלמלא היתה התביעה המקורית עניין כלכלי, כדי שידון בהן יחדיו, אם לדעתו הנזק מפיצול הדיון עולה על התועלת מקיום הדיון בפניו; בית המשפט שאליו הועברו תביעות לפי סעיף זה לא יעבירן עוד;
{{ח:תתת|(8)}} אישום הכולל עבירת ניירות ערך כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}, עבירה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 29|בסעיף 29(א) לחוק הייעוץ}} או עבירה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 97א|בסעיף 97א(א) לחוק ההשקעות}}, אלא אם כן החליט פרקליט המדינה או פרקליט המחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, רשאי בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לקבוע עניינים נוספים כעניין כלכלי.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו בתי המשפט (הוספת עניינים כלכליים)|צו בתי המשפט (הוספת עניינים כלכליים), התשפ״ב–2021}}.}}

42געניין כלכלי–מינהליתיקונים: תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ז־3

(א)עניין כלכלי–מינהלי הוא עתירה נגד החלטה של רשות לפי הוראות חוק ניירות ערך למעט החלטות הבורסה בשיפוט משמעתי כאמור בסעיף 47(א) לחוק האמור, חוק ההשקעות, חוק הייעוץ, סעיף 41 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013, פרק ו׳1 לפקודת השותפויות וחוק החברות למעט החלטה של רשם החברות או רשם ההקדשות הנוגעת לחברה לתועלת הציבור כהגדרתה בחוק האמור, והכל למעט –
(1)החלטה שחלות לגביה הוראות סעיף 64(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982;
(2)עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה עניינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות;
(3)החלטה לפי סעיף 46 לחוק ניירות ערך שעניינה קביעת תקנון הבורסה או הנחיות, לרבות החלטה על שינוים או על ביטולם.
(ב)שר המשפטים, רשאי בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לקבוע חוקים נוספים שעתירה על החלטת רשות לפיהם היא עניין כלכלי–מינהלי.
↗ חיצוניות: 10
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק ניירות ערך → חוק ניירות ערך
  • בסעיף 47(א) לחוק האמור → חוק ניירות ערך #סעיף 47
  • חוק ההשקעות → חוק השקעות משותפות בנאמנות
  • חוק הייעוץ → חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות
  • סעיף 41 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013 → חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות #סעיף 41
  • פרק ו׳1 לפקודת השותפויות → פקודת השותפויות #פרק ו1
  • וחוק החברות → חוק החברות
  • בחוק האמור → חוק החברות
  • סעיף 64(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982 → חוק סדר הדין הפלילי #סעיף 64
  • סעיף 46 לחוק ניירות ערך → חוק ניירות ערך #סעיף 46
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עניין כלכלי–מינהלי הוא עתירה נגד החלטה של רשות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך}} למעט החלטות הבורסה בשיפוט משמעתי כאמור {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 47|בסעיף 47(א) לחוק האמור}}, {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק ההשקעות}}, {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}}, {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 41|סעיף 41 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013}}, {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#פרק ו1|פרק ו׳1 לפקודת השותפויות}} {{ח:חיצוני|חוק החברות|וחוק החברות}} למעט החלטה של רשם החברות או רשם ההקדשות הנוגעת לחברה לתועלת הציבור כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק האמור}}, והכל למעט –
{{ח:תתת|(1)}} החלטה שחלות לגביה הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 64|סעיף 64(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}};
{{ח:תתת|(2)}} עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה עניינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות;
{{ח:תתת|(3)}} החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 46|סעיף 46 לחוק ניירות ערך}} שעניינה קביעת תקנון הבורסה או הנחיות, לרבות החלטה על שינוים או על ביטולם.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, רשאי בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לקבוע חוקים נוספים שעתירה על החלטת רשות לפיהם היא עניין כלכלי–מינהלי.

42דמחלקה כלכלית בבתי המשפט המחוזיים בתל־אביב–יפו ובחיפהתיקונים: תש״ע־2, תשע״ח־2

(א)בבית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו ובבית המשפט המחוזי בחיפה, תוקם מחלקה כלכלית.
(ב)נשיא בית המשפט העליון, בהתייעצות עם נשיאי בתי המשפט המחוזיים הנוגעים בדבר יקבע שופטים של בית משפט מחוזי שהם בעלי ידע וניסיון מקצועי בתחום, למחלקה הכלכלית.
(ג)תקופת הכהונה של שופט המחלקה הכלכלית תהיה ארבע שנים וניתן להאריכה לתקופות כהונה הוספות של ארבע שנים כל אחת, ואולם ניתן לקבוע תקופת כהונה קצרה יותר בהתאם לצורכי בית המשפט.
(ד)שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, יקבע בצו את המספר המרבי של השופטים במחלקה הכלכלית.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסם צו בתי המשפט (מספר מרבי של שופטים במחלקה הכלכלית), התשע״א–2010.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו ובבית המשפט המחוזי בחיפה, תוקם מחלקה כלכלית.
{{ח:תת|(ב)}} נשיא בית המשפט העליון, בהתייעצות עם נשיאי בתי המשפט המחוזיים הנוגעים בדבר יקבע שופטים של בית משפט מחוזי שהם בעלי ידע וניסיון מקצועי בתחום, למחלקה הכלכלית.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת הכהונה של שופט המחלקה הכלכלית תהיה ארבע שנים וניתן להאריכה לתקופות כהונה הוספות של ארבע שנים כל אחת, ואולם ניתן לקבוע תקופת כהונה קצרה יותר בהתאם לצורכי בית המשפט.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, יקבע בצו את המספר המרבי של השופטים במחלקה הכלכלית.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו בתי המשפט (מספר מרבי של שופטים במחלקה הכלכלית)|צו בתי המשפט (מספר מרבי של שופטים במחלקה הכלכלית), התשע״א–2010}}.}}

42הסמכות המחלקה הכלכליתתיקונים: תש״ע־2, תשע״ד, תשע״ח־2, תשפ״ב

(א)עניין כלכלי שבסמכות בית משפט מחוזי יידון לפני שופטי בית המשפט המחוזי שלו נתונה הסמכות המקומית לדון בו; היה העניין הכלכלי בסמכות בית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו או בסמכות בית המשפט המחוזי בחיפה, יידון לפני שופטי המחלקה הכלכלית באחד מבתי המשפט האמורים, לפי העניין; ואולם –
(1)עניין כלכלי כאמור בסעיף 42ב(א)(1)(ו) יידון לפני שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו או בבית המשפט המחוזי בחיפה, אף אם הוא בסמכות בית משפט מחוזי אחר;
(2)עניין כלכלי שקבע שר המשפטים לפי סעיף קטן (ד) יידון בבתי המשפט כמפורט להלן:
(א)אם הסמכות המקומית לדון בו נתונה לבית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו, בית המשפט המחוזי מרכז–לוד, בית המשפט המחוזי בירושלים או בית המשפט המחוזי בבאר שבע – לפני שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו;
(ב)אם הסמכות המקומית לדון בו נתונה לבית המשפט המחוזי בחיפה או לבית המשפט המחוזי בנצרת – לפני שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בחיפה.
(א1)עניין כלכלי–מינהלי יידון לפני שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו.
(ב)המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו תדון בעניין כלכלי–מינהלי כאמור לפי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים.
(ג)רשם או שופט של בית משפט מחוזי מוסמך לדון בעניינים שבסמכות רשם לפי חוק, אף אם הסמכות לדון בתובענה נתונה למחלקה הכלכלית לפי סעיף קטן (א) או (א1).
(2)ערעור על החלטה אחרת של רשם כאמור בסעיף קטן זה יידון לפני שופט המחלקה הכלכלית.
(ד)שר המשפטים רשאי, בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע עניינים כלכליים שיידונו בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(2).
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק בתי משפט לעניינים מינהליים → חוק בתי משפט לעניינים מינהליים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עניין כלכלי שבסמכות בית משפט מחוזי יידון לפני שופטי בית המשפט המחוזי שלו נתונה הסמכות המקומית לדון בו; היה העניין הכלכלי בסמכות בית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו או בסמכות בית המשפט המחוזי בחיפה, יידון לפני שופטי המחלקה הכלכלית באחד מבתי המשפט האמורים, לפי העניין; ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} עניין כלכלי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב(א)(1)(ו)}} יידון לפני שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו או בבית המשפט המחוזי בחיפה, אף אם הוא בסמכות בית משפט מחוזי אחר;
{{ח:תתת|(2)}} עניין כלכלי שקבע שר המשפטים לפי סעיף קטן (ד) יידון בבתי המשפט כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} אם הסמכות המקומית לדון בו נתונה לבית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו, בית המשפט המחוזי מרכז–לוד, בית המשפט המחוזי בירושלים או בית המשפט המחוזי בבאר שבע – לפני שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם הסמכות המקומית לדון בו נתונה לבית המשפט המחוזי בחיפה או לבית המשפט המחוזי בנצרת – לפני שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בחיפה.
{{ח:תת|(א1)}} עניין כלכלי–מינהלי יידון לפני שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו.
{{ח:תת|(ב)}} המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו תדון בעניין כלכלי–מינהלי כאמור לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} רשם או שופט של בית משפט מחוזי מוסמך לדון בעניינים שבסמכות רשם לפי חוק, אף אם הסמכות לדון בתובענה נתונה למחלקה הכלכלית לפי סעיף קטן (א) או (א1).
{{ח:תתת|(2)}} ערעור על החלטה אחרת של רשם כאמור בסעיף קטן זה יידון לפני שופט המחלקה הכלכלית.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים רשאי, בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע עניינים כלכליים שיידונו בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(2).
סימן ג׳: בתי משפט שלום

43מקום מושב ואזור שיפוטתיקונים: תשס״ח־5

(א)שר המשפטים רשאי, בצו, להקים בתי משפט שלום ולקבוע מקום מושבם ואזור שיפוטם.
(ב)הוקם בית משפט שלום חדש לפי הוראות סעיף קטן (א) (בסעיף זה – בית המשפט החדש), יחולו הוראות אלה:
(1)שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, לקבוע הוראות מעבר שלפיהן סוגי עניינים שיקבע לא יידונו בבית המשפט החדש;
(2)מנהל בתי המשפט רשאי להורות כי בסוגי הליכים שיקבע מבין העניינים שבסמכותו של בית המשפט החדש, יועברו הליכים שהוגשו לבית המשפט שבו היו נדונים אלמלא הוקם בית המשפט החדש וטרם החל הדיון בהם, לבית המשפט החדש, ויידונו בו;
(ב)הודעה על הליכים שהועברו לפי פסקת משנה (א) תימסר לצדדים להליך, וכן תפורסם במזכירויות בתי המשפט הנוגעים בדבר ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט; הודעה על סוגי הליכים שהועברו תפורסם ברשומות.
(ג)תוקפן של הוראות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה שקבע שר המשפטים, שלא תעלה על שלוש שנים ממועד הקמתו של בית המשפט החדש; סמכות שהוקנתה לבית משפט לדון בהליך מכוח ההוראות כאמור תעמוד בעינה עד לסיום ההליך; לעניין זה ”מועד הקמתו של בית המשפט החדש“ – מועד ההקמה כפי שקבע שר המשפטים בצו, מכוח סעיף קטן (א).
(ד)אין בהוראות לפי סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות סעיפים 49 או 78.
↺ פנימיות: 2📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
פורסם צו בתי המשפט (הקמת בתי משפט שלום ואזור שיפוטם), תש״ך–1960.
,
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי, בצו, להקים בתי משפט שלום ולקבוע מקום מושבם ואזור שיפוטם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו בתי המשפט (הקמת בתי משפט שלום ואזור שיפוטם)|צו בתי המשפט (הקמת בתי משפט שלום ואזור שיפוטם), תש״ך–1960}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הוקם בית משפט שלום חדש לפי הוראות סעיף קטן (א) (בסעיף זה – בית המשפט החדש), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, לקבוע הוראות מעבר שלפיהן סוגי עניינים שיקבע לא יידונו בבית המשפט החדש;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} מנהל בתי המשפט רשאי להורות כי בסוגי הליכים שיקבע מבין העניינים שבסמכותו של בית המשפט החדש, יועברו הליכים שהוגשו לבית המשפט שבו היו נדונים אלמלא הוקם בית המשפט החדש וטרם החל הדיון בהם, לבית המשפט החדש, ויידונו בו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הודעה על הליכים שהועברו לפי פסקת משנה (א) תימסר לצדדים להליך, וכן תפורסם במזכירויות בתי המשפט הנוגעים בדבר ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט; הודעה על סוגי הליכים שהועברו תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} תוקפן של הוראות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה שקבע שר המשפטים, שלא תעלה על שלוש שנים ממועד הקמתו של בית המשפט החדש; סמכות שהוקנתה לבית משפט לדון בהליך מכוח ההוראות כאמור תעמוד בעינה עד לסיום ההליך; לעניין זה{{ח:הערה|,}} ”מועד הקמתו של בית המשפט החדש“ – מועד ההקמה כפי שקבע שר המשפטים בצו, מכוח סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות לפי סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיפים 49}} {{ח:פנימי|סעיף 78|או 78}}.

44מקום ישיבת בית המשפט

(א)בית משפט שלום ישב במקום מושבו.
(ב)בית משפט שלום רשאי לשבת לדין בענין מסויים, כולו או מקצתו, במקום שאינו מקום מושבו, אם ראה לעשות כן למען הצדק או למען יעילות הדיון, ובלבד שלא ישב במקום שמחוץ לאזור שיפוטו אלא בהסכמת נשיא בית המשפט המחוזי שהמקום האחר נמצא באזור שיפוטו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית משפט שלום ישב במקום מושבו.
{{ח:תת|(ב)}} בית משפט שלום רשאי לשבת לדין בענין מסויים, כולו או מקצתו, במקום שאינו מקום מושבו, אם ראה לעשות כן למען הצדק או למען יעילות הדיון, ובלבד שלא ישב במקום שמחוץ לאזור שיפוטו אלא בהסכמת נשיא בית המשפט המחוזי שהמקום האחר נמצא באזור שיפוטו.

45השופטים

(א)בבית משפט שלום יהיו שופטים במספר שקבע שר המשפטים בהודעה ברשומות.
(ב)בכל אזור שיפוט יהיה נשיא אחד של בית משפט שלום, ויכול שיהיו בו סגן נשיא אחד או יותר; ואולם יכול נשיא אחד לכהן כנשיא באזורי שיפוט אחדים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבית משפט שלום יהיו שופטים במספר שקבע שר המשפטים בהודעה ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} בכל אזור שיפוט יהיה נשיא אחד של בית משפט שלום, ויכול שיהיו בו סגן נשיא אחד או יותר; ואולם יכול נשיא אחד לכהן כנשיא באזורי שיפוט אחדים.

46ישיבת שופט מחוץ למקום מינויו

נתמנה שופט פלוני לבית משפט שלום אחד, אין בכך כדי למנעו מלשבת בבית משפט שלום אחר; ואולם לא ישב שופט בבית משפט שלום אחר אלא בהסכמת נשיאי בתי משפט השלום הנוגעים בדבר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נתמנה שופט פלוני לבית משפט שלום אחד, אין בכך כדי למנעו מלשבת בבית משפט שלום אחר; ואולם לא ישב שופט בבית משפט שלום אחר אלא בהסכמת נשיאי בתי משפט השלום הנוגעים בדבר.

47ההרכבתיקונים: תש״ע־3

בית משפט שלום ידון בשופט אחד, ואולם רשאי נשיא בית משפט השלום, לבקשת השופט היושב לדין, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו להורות שהדיון בענין פלוני יהיה לפני שלושה שופטים; נשיא בית משפט השלום יקבע את השופטים שמהם יורכב בית המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית משפט שלום ידון בשופט אחד, ואולם רשאי נשיא בית משפט השלום, לבקשת השופט היושב לדין, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו להורות שהדיון בענין פלוני יהיה לפני שלושה שופטים; נשיא בית משפט השלום יקבע את השופטים שמהם יורכב בית המשפט.

48קביעת מותבים ומועדים

(א)השופט אשר ידון בענין פלוני ייקבע בידי נשיא בית משפט השלום או סגנו, ובאין קביעה כאמור – לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט.
(ב)המועד אשר בו יתחיל בית משפט השלום לדון בענין פלוני ייקבע בידי השופט או השופטים אשר ידונו בו, בהתאם לכללים שקבע נשיא בית המשפט, ואם טרם נקבע המותב שידון בו – בידי נשיא בית המשפט או סגנו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השופט אשר ידון בענין פלוני ייקבע בידי נשיא בית משפט השלום או סגנו, ובאין קביעה כאמור – לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} המועד אשר בו יתחיל בית משפט השלום לדון בענין פלוני ייקבע בידי השופט או השופטים אשר ידונו בו, בהתאם לכללים שקבע נשיא בית המשפט, ואם טרם נקבע המותב שידון בו – בידי נשיא בית המשפט או סגנו.

49העברת ענין מבית משפט שלום אחד למשנהותיקונים: תשמ״ה־2, תשע״ב־3

(א)נשיא בית משפט השלום רשאי להורות שהליך מסוים שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט שלום במקום פלוני וטרם החל הדיון בו או שענין שהוחלט בו על פסלות שופט, בין שהחל הדיון בו ובין שטרם החל הדיון בו, יהיה נידון בבית משפט אחר הנמצא באזור שיפוט שבו הוא מכהן כנשיא וכן רשאי הוא להורות כאמור לגבי סוג מסוים של הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה.
(ב)בעל דין הרואה את עצמו נפגע מהחלטת נשיא בית משפט השלום כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לבקש ממנו לעיין מחדש בהחלטה;
(2)בהחלטה בבקשה לעיון מחדש לפי פסקה (1), ישקול נשיא בית משפט השלום את מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה, את המרחק בין בית המשפט שממנו הועבר ההליך לבין בית המשפט שאליו הועבר ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט;
(3)על החלטה כאמור בפסקה (2) ניתן לערער לפני נשיא בית משפט מחוזי.
(ג)בית המשפט שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד.
(ד)בסעיף זה –
”התחלת הדיון“ – לרבות קדם משפט;
”הליכים בעבירות תעבורה“ – הליכים ששופט תעבורה מוסמך לדון בהם לפי כל דין, שאינם בטיפולו של פרקליט לפי הוראות סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982 → חוק סדר הדין הפלילי #סעיף 60
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נשיא בית משפט השלום רשאי להורות שהליך מסוים שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט שלום במקום פלוני וטרם החל הדיון בו או שענין שהוחלט בו על פסלות שופט, בין שהחל הדיון בו ובין שטרם החל הדיון בו, יהיה נידון בבית משפט אחר הנמצא באזור שיפוט שבו הוא מכהן כנשיא וכן רשאי הוא להורות כאמור לגבי סוג מסוים של הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בעל דין הרואה את עצמו נפגע מהחלטת נשיא בית משפט השלום כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לבקש ממנו לעיין מחדש בהחלטה;
{{ח:תתת|(2)}} בהחלטה בבקשה לעיון מחדש לפי פסקה (1), ישקול נשיא בית משפט השלום את מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה, את המרחק בין בית המשפט שממנו הועבר ההליך לבין בית המשפט שאליו הועבר ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט;
{{ח:תתת|(3)}} על החלטה כאמור בפסקה (2) ניתן לערער לפני נשיא בית משפט מחוזי.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התחלת הדיון“ – לרבות קדם משפט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הליכים בעבירות תעבורה“ – הליכים ששופט תעבורה מוסמך לדון בהם לפי כל דין, שאינם בטיפולו של פרקליט לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 60|סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.

50אב־בית־הדיןתיקונים: תשס״ו־2, תשס״ז־3, תשע״ד־3

(א)אב בית הדין בבית משפט שלום הדן בשלושה יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:
(1)נשיא בית משפט שלום;
(2)סגן נשיא בית משפט שלום, ואם כמה סגני נשיא יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
(3)נשיא לשעבר לבית משפט שלום, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
(4)סגן לשעבר של נשיא בית משפט שלום, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
(5)הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
(ב)לענין סעיף זה רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית משפט השלום.
(ג)על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב בית הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לעניין הרכב מסוים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אב בית הדין בבית משפט שלום הדן בשלושה יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נשיא בית משפט שלום;
{{ח:תתת|(2)}} סגן נשיא בית משפט שלום, ואם כמה סגני נשיא יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
{{ח:תתת|(3)}} נשיא לשעבר לבית משפט שלום, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
{{ח:תתת|(4)}} סגן לשעבר של נשיא בית משפט שלום, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
{{ח:תתת|(5)}} הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית משפט השלום.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב בית הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לעניין הרכב מסוים.

51הסמכותתיקונים: תשמ״ה, תשמ״ה־2, ק״ת תשמ״ו, ק״ת תשמ״ז, ק״ת תשמ״ט, ק״ת תשנ״א, ק״ת תשנ״ב, תשנ״ב־2, ק״ת תשנ״ג, תשנ״ד, ק״ת תשנ״ד, ק״ת תשנ״ה, תשנ״ה־3, ק״ת תשס״א, תשס״א־4, ק״ת תשס״ג, תשס״ג־2, תשס״ד־5, תשס״ח־3, תש״ע־2, תשע״א, תשע״ו־2, תשע״ט־4, תשפ״ד־2

(א)בית משפט שלום ידון באלה:
(1)עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על שבע שנים; למעט עבירות שהן עניין כלכלי לפי סעיף 42ב(א)(8), למעט העבירות המנויות בחלק א׳ של התוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, אם החליט פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט מחוזי, למעט עבירה לפי חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988, למעט עבירה לפי פרק ב׳ או לפי סעיף 55 לחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע״ד–2014 ולמעט עבירה לפי סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003;
(ב)עבירות המנויות בחלק ב׳ לתוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה העולה על שבע שנים, ועבירות שהן עניין כלכלי לפי סעיף 42ב(א)(8), אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום, ובלבד שלא יוטל עונש מאסר לתקופה העולה על שבע שנים;
(2)תביעות אזרחיות – למעט תביעות הנוגעות למקרקעין – כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין;
(3)תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין;
(3א)
(4)תביעה־שכנגד לתביעה אזרחית שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה שוויו של נושא התביעה־שכנגד אשר יהיה; היתה התביעה שכנגד עניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב, רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בתביעה שכנגד אם ראה כי חלקו של העניין הכלכלי בתביעות משמעותי;
(5)בעניני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995, וזאת על אף האמור בפסקאות (2) ו־(3).
(א1)על אף הוראות סעיף קטן (א)(2) ו־(3), בית משפט שלום לא ידון בעניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב, אלא בתביעה שכנגד לפי הוראת סעיף קטן (א)(4) או אם הועבר אליו מבית המשפט המחוזי לפי הוראות סעיף 42ב(א)(6) או (7); ואולם, בית משפט שלום בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות מוסמך לדון בעניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב(א)(1)(ג), אם אותו עניין מצוי בסמכותו לפי הוראות חוק זה.
(ב)שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (א)(2); בצו כאמור ניתן לקבוע, לכלל בתי המשפט או לבית משפט מסויים, כי ענין שהגדלת סמכות כאמור הוסיפה לבית משפט השלום ושהוגש לפני תחילתו של הצו לבית משפט מחוזי יידון בבית משפט השלום, ובלבד שטרם הוחל בו בשמיעת עדים.
(ג)בענינים המפורטים בפסקה (5) בסעיף קטן (א) ידון בית משפט שהוסמך כאמור בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995.
↗ חיצוניות: 6↺ פנימיות: 8📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה);
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988 → חוק התחרות הכלכלית
  • פרק ב׳ → חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם #פרק ב
  • סעיף 55 לחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע״ד–2014 → חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם #סעיף 55
  • סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003 → חוק מאבק בארגוני פשיעה #סעיף 3
  • בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995 → חוק בית המשפט לעניני משפחה
  • בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995 → חוק בית המשפט לעניני משפחה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית משפט שלום ידון באלה:
{{ח:תתת|(1)|(א)}} עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על שבע שנים; למעט עבירות שהן עניין כלכלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ב|סעיף 42ב(א)(8)}}, למעט העבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ של התוספת השניה}}, שעונשן מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, אם החליט פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט מחוזי, למעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}}, למעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם#פרק ב|פרק ב׳}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם#סעיף 55|סעיף 55 לחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע״ד–2014}} ולמעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003}};
{{ח:תתתת|(ב)}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השניה}}, שעונשן מאסר לתקופה העולה על שבע שנים, ועבירות שהן עניין כלכלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ב|סעיף 42ב(א)(8)}}, אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום, ובלבד שלא יוטל עונש מאסר לתקופה העולה על שבע שנים;
{{ח:תתת|(2)}} תביעות אזרחיות – למעט תביעות הנוגעות למקרקעין – כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין;
{{ח:תתת|(3)}} תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין;
{{ח:תתת|(3א)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(4)}} תביעה־שכנגד לתביעה אזרחית שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה שוויו של נושא התביעה־שכנגד אשר יהיה; היתה התביעה שכנגד עניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}}, רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בתביעה שכנגד אם ראה כי חלקו של העניין הכלכלי בתביעות משמעותי;
{{ח:תתת|(5)}} בעניני משפחה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לעניני משפחה|בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995}}, וזאת על אף האמור בפסקאות (2) ו־(3).
{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(2) ו־(3), בית משפט שלום לא ידון בעניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}}, אלא בתביעה שכנגד לפי הוראת סעיף קטן (א)(4) או אם הועבר אליו מבית המשפט המחוזי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42ב|סעיף 42ב(א)(6) או (7)}}; ואולם, בית משפט שלום בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות מוסמך לדון בעניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב(א)(1)(ג)}}, אם אותו עניין מצוי בסמכותו לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (א)(2); בצו כאמור ניתן לקבוע, לכלל בתי המשפט או לבית משפט מסויים, כי ענין שהגדלת סמכות כאמור הוסיפה לבית משפט השלום ושהוגש לפני תחילתו של הצו לבית משפט מחוזי יידון בבית משפט השלום, ובלבד שטרם הוחל בו בשמיעת עדים.
{{ח:תת|(ג)}} בענינים המפורטים בפסקה (5) בסעיף קטן (א) ידון בית משפט שהוסמך כאמור {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לעניני משפחה|בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995}}.

52ערעורתיקונים: תשס״ח־9, תש״ע־2

(א)פסק דין של בית משפט שלום ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי.
(ב)החלטה אחרת של בית משפט שלום בענין אזרחי ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.
(ג)על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור –
(1)על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו;
(2)על החלטת בית משפט שלום בשאלה אם עניין מסוים הוא עניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב, אם לאו, ואולם תינתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום.
(ד)אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} פסק דין של בית משפט שלום ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה אחרת של בית משפט שלום בענין אזרחי ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור –
{{ח:תתת|(1)}} על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו;
{{ח:תתת|(2)}} על החלטת בית משפט שלום בשאלה אם עניין מסוים הוא עניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}}, אם לאו, ואולם תינתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום.
{{ח:תת|(ד)}} אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין.

53סמכות שופטיםתיקונים: תשמ״ו־3

סמכות שיפוטית שנתייחדה בדין למעט בחוק זה לנשיא בית משפט שלום נתונה לכל שופט של אותו בית משפט; סמכות אחרת שנתייחדה לנשיא בית משפט שלום רשאי הוא לאצול, כולה או מקצתה, לסגן נשיא.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סמכות שיפוטית שנתייחדה בדין למעט בחוק זה לנשיא בית משפט שלום נתונה לכל שופט של אותו בית משפט; סמכות אחרת שנתייחדה לנשיא בית משפט שלום רשאי הוא לאצול, כולה או מקצתה, לסגן נשיא.
סימן ד׳: בתי משפט לענינים מקומיים

54מקום מושב ואזור שיפוט

(א)שר המשפטים רשאי, בצו, לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר, להקים בית משפט לענינים מקומיים ולקבוע מקום מושבו ואזור שיפוטו, ורשאי הוא, בצו, כאמור, להסמיך בית משפט שלום לשבת כבית משפט לענינים מקומיים.
(ב)אזור שיפוטו של בית משפט לענינים מקומיים יכול שיהיה שונה מאזור שיפוטו של בית משפט השלום של אותו אזור ויכול שיכלול את תחומן של רשויות מקומיות אחדות; היה אזור שיפוטו של בית משפט לענינים מקומיים כולל שטחים שהם באזור השיפוט של יותר מבית משפט שלום אחד, ייקבע בצו, נשיאו של איזה בית משפט שלום מביניהם הוא בעל הסמכות לגביו.
(ג)שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר, לבטל צו לפי סעיף זה או לשנותו.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסם צו בתי המשפט (בתי משפט לעניינים מקומיים – הקמה והסמכה), התשמ״ג–1983.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי, בצו, לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר, להקים בית משפט לענינים מקומיים ולקבוע מקום מושבו ואזור שיפוטו, ורשאי הוא, בצו, כאמור, להסמיך בית משפט שלום לשבת כבית משפט לענינים מקומיים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו בתי המשפט (בתי משפט לעניינים מקומיים – הקמה והסמכה)|צו בתי המשפט (בתי משפט לעניינים מקומיים – הקמה והסמכה), התשמ״ג–1983}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} אזור שיפוטו של בית משפט לענינים מקומיים יכול שיהיה שונה מאזור שיפוטו של בית משפט השלום של אותו אזור ויכול שיכלול את תחומן של רשויות מקומיות אחדות; היה אזור שיפוטו של בית משפט לענינים מקומיים כולל שטחים שהם באזור השיפוט של יותר מבית משפט שלום אחד, ייקבע בצו, נשיאו של איזה בית משפט שלום מביניהם הוא בעל הסמכות לגביו.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר, לבטל צו לפי סעיף זה או לשנותו.

55הסמכותתיקונים: תשפ״ד־4

(א)בית משפט לענינים מקומיים ידון בעבירות לפי פקודת העיריות, פקודת המועצות המקומיות, וחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965, ולפי תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם, וכן בעבירות לפי החיקוקים המנויים בתוספת השלישית, לרבות תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם.
(א1)בית משפט לעניינים מקומיים ידון בערעורים על החלטה סופית של בית דין לתעבורה, או על החלטה אחרת של בית דין כאמור אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית משפט לעניינים מקומיים, בעניין קנס בשל הפרת תעבורה שהטיל מפקח שהוא פקח או עובד רשות מקומית, כאמור בסעיף 24(ג) לחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ״ד–2024.
(ב)שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התוספת השלישית.
(ג)כל חיקוק שבו ניתנה סמכות לבית משפט עירוני ייקרא כאילו הסמכות ניתנה לבית משפט לענינים מקומיים.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת העיריות → פקודת העיריות
  • פקודת המועצות המקומיות → פקודת המועצות המקומיות
  • וחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965 → חוק התכנון והבניה
  • בסעיף 24(ג) לחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ״ד–2024 → חוק הפרות תעבורה מינהליות #סעיף 24
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית משפט לענינים מקומיים ידון בעבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|פקודת העיריות}}, {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|פקודת המועצות המקומיות}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|וחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, ולפי תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם, וכן בעבירות לפי החיקוקים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, לרבות תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם.
{{ח:תת|(א1)}} בית משפט לעניינים מקומיים ידון בערעורים על החלטה סופית של בית דין לתעבורה, או על החלטה אחרת של בית דין כאמור אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית משפט לעניינים מקומיים, בעניין קנס בשל הפרת תעבורה שהטיל מפקח שהוא פקח או עובד רשות מקומית, כאמור {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות#סעיף 24|בסעיף 24(ג) לחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ״ד–2024}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ג)}} כל חיקוק שבו ניתנה סמכות לבית משפט עירוני ייקרא כאילו הסמכות ניתנה לבית משפט לענינים מקומיים.

56דין בית משפט לענינים מקומייםתיקונים: תשמ״ה

(א)דין בית משפט לענינים מקומיים כדין בית משפט שלום, ויחולו עליו הוראות סימן ג׳ למעט סעיף 51 ככל שאין בסימן זה הוראה אחרת, ובשינויים המחוייבים.
(ב)דין שופט בית משפט לענינים מקומיים כדין שופט בית משפט שלום לכל דבר וענין.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} דין בית משפט לענינים מקומיים כדין בית משפט שלום, ויחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}} ככל שאין {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|בסימן זה}} הוראה אחרת, ובשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ב)}} דין שופט בית משפט לענינים מקומיים כדין שופט בית משפט שלום לכל דבר וענין.

57מינוי שופטתיקונים: תשס״ד־2, תשס״ד־3, תשס״ו־2, תשע״ד־3

(א)שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות, לתקופה ובתנאים שיקבע, שופט שימלא תפקיד של שופט בית משפט לענינים מקומיים; בשבתו בדין יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט בית משפט שלום.
(ב)
(ג)הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מסמכותו של שופט בית משפט שלום לדון בעבירות כאמור בסעיף 55 ולכהן כשופט בית משפט לענינים מקומיים.
(ד)
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(בוטל).
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות, לתקופה ובתנאים שיקבע, שופט שימלא תפקיד של שופט בית משפט לענינים מקומיים; בשבתו בדין יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט בית משפט שלום.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מסמכותו של שופט בית משפט שלום לדון בעבירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 55|בסעיף 55}} ולכהן כשופט בית משפט לענינים מקומיים.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

58שמירת סמכויות

אין הוראות סימן זה באות לגרוע מסמכות בית משפט שלום לדון בעבירות כאמור בסעיף 55.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן זה}} באות לגרוע מסמכות בית משפט שלום לדון בעבירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 55|בסעיף 55}}.
סימן ה׳: בתי משפט לתביעות קטנות

59הסמכת בתי משפט

שר המשפטים רשאי להסמיך בית משפט שלום פלוני לשבת כבית משפט לתביעות קטנות.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסם צו בתי המשפט (שיפוט בתביעות קטנות – הסמכת בתי משפט), התשמ״ג–1983.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להסמיך בית משפט שלום פלוני לשבת כבית משפט לתביעות קטנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו בתי המשפט (שיפוט בתביעות קטנות – הסמכת בתי משפט)|צו בתי המשפט (שיפוט בתביעות קטנות – הסמכת בתי משפט), התשמ״ג–1983}}.}}

60הסמכותתיקונים: תשס״ב־2, תש״ע־2, תשע״א, ק״ת תשמ״ו, ק״ת תשמ״ט, ק״ת תשנ״ה, ק״ת תשנ״ח, ק״ת תשס״ח, ק״ת תש״ע, [י״פ הודעות]

(א)בית משפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחיד –
(1)לתשלום סכום שאינו עולה על 30,000 שקלים חדשים ;
(2)למתן צו להחלפת מצרך או לתיקונו או לביטול עסקה, כששווי המצרך או התיקון או סכום העסקה, לפי הענין, אינו עולה על הסכום האמור בפסקה (1),
ובתביעה־שכנגד לסכום או לצו כאמור, ובלבד שהתביעות אינן לפי זכות שהומחתה או שהוסבה ואינן בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר.
(ב)בית המשפט רשאי לא לדון בתביעה או בתביעה־שכנגד ולהעבירן לבית משפט שלום, או לבית המשפט המוסמך לדון בהן, לפי העניין, אם ראה שהדיון בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים להן, או אם ראה שהתביעה הוגשה בידי תובע שכבר הגיש באותה שנה באותו בית משפט יותר מחמש תביעות.
(ג)שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את הסכום האמור בסעיף קטן (א).
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לאוגוסט 2008;בשנת 2026, 39,900 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית משפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחיד –
{{ח:תתת|(1)}} לתשלום סכום שאינו עולה על 30,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לאוגוסט 2008;בשנת 2026, 39,900 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} למתן צו להחלפת מצרך או לתיקונו או לביטול עסקה, כששווי המצרך או התיקון או סכום העסקה, לפי הענין, אינו עולה על הסכום האמור בפסקה (1),
{{ח:תת}} ובתביעה־שכנגד לסכום או לצו כאמור, ובלבד שהתביעות אינן לפי זכות שהומחתה או שהוסבה ואינן בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לא לדון בתביעה או בתביעה־שכנגד ולהעבירן לבית משפט שלום, או לבית המשפט המוסמך לדון בהן, לפי העניין, אם ראה שהדיון בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים להן, או אם ראה שהתביעה הוגשה בידי תובע שכבר הגיש באותה שנה באותו בית משפט יותר מחמש תביעות.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את הסכום האמור בסעיף קטן (א).

61שמירת זכות

האמור בסעיף 60 אין בו כדי למנוע –
(1)בעל דין מהגיש תביעה כאמור בו לבית משפט אחר במקום להגישה לבית משפט לתביעות קטנות;
(2)נתבע שהגיש תביעה־שכנגד לבית משפט לתביעות קטנות – מהגיש תביעה נפרדת לעודף תביעתו, בין לבית משפט לתביעות קטנות ובין לבית משפט אחר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 60|בסעיף 60}} אין בו כדי למנוע –
{{ח:תת|(1)}} בעל דין מהגיש תביעה כאמור בו לבית משפט אחר במקום להגישה לבית משפט לתביעות קטנות;
{{ח:תת|(2)}} נתבע שהגיש תביעה־שכנגד לבית משפט לתביעות קטנות – מהגיש תביעה נפרדת לעודף תביעתו, בין לבית משפט לתביעות קטנות ובין לבית משפט אחר.

62ראיות וסדרי דין

(א)בית משפט לתביעות קטנות יהיה רשאי לקבל ראיה אף אם לא היתה קבילה בבית משפט אחר; אין בהוראה זו כדי לגרוע מדיני חסינות עדים וראיות חסויות.
(ב)בית משפט לתביעות קטנות אינו קשור בסדרי הדין הנוהגים בבית משפט אחר, ובכפוף לסדרי דין שהתקין שר המשפטים לענין סימן זה, יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל״ז–1976.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית משפט לתביעות קטנות יהיה רשאי לקבל ראיה אף אם לא היתה קבילה בבית משפט אחר; אין בהוראה זו כדי לגרוע מדיני חסינות עדים וראיות חסויות.
{{ח:תת|(ב)}} בית משפט לתביעות קטנות אינו קשור בסדרי הדין הנוהגים בבית משפט אחר, ובכפוף לסדרי דין שהתקין שר המשפטים לענין {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן זה}}, יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין)|תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל״ז–1976}}.}}

63ייצוגתיקונים: תשס״א־2

(א)ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להיות מיוצג על ידי ארגון שקבע לענין זה שר המשפטים, ובמקרה זה ירשה בית המשפט לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה.
(ב)על אף הוראות סעיף קטן (א), יכול אדם, באישור בית המשפט לתביעות קטנות, לייצג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות, אם בעל הדין ייפה את כוחו לכך וייפוי הכוח הוגש לבית המשפט לתביעות קטנות; אין לייצג אדם לפי סעיף קטן זה –
(1)אם המייצג עוסק בייצוג בדרך קבע;
(2)אם הייצוג נעשה במהלך הרגיל של עסקיו של המייצג;
(3)אם הייצוג נעשה בתמורה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להיות מיוצג על ידי ארגון שקבע לענין זה שר המשפטים, ובמקרה זה ירשה בית המשפט לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), יכול אדם, באישור בית המשפט לתביעות קטנות, לייצג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות, אם בעל הדין ייפה את כוחו לכך וייפוי הכוח הוגש לבית המשפט לתביעות קטנות; אין לייצג אדם לפי סעיף קטן זה –
{{ח:תתת|(1)}} אם המייצג עוסק בייצוג בדרך קבע;
{{ח:תתת|(2)}} אם הייצוג נעשה במהלך הרגיל של עסקיו של המייצג;
{{ח:תתת|(3)}} אם הייצוג נעשה בתמורה.

64ערעור

פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי; בית המשפט המחוזי ידון בערעור בשופט אחד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי; בית המשפט המחוזי ידון בערעור בשופט אחד.

65בוררות

(א)הוגשה תביעה לבית משפט לתביעות קטנות, רשאי שופט בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לדון בתביעה כבורר או להעבירה לבורר אחר שהסכים לדון בה בלי לקבל שכר מן הצדדים.
(ב)הוראות חוק הבוררות, התשכ״ח–1968, למעט סעיפים 23 עד 29 ו־31 עד 35, יחולו על בוררות לפי סעיף זה, ככל שהן נוגעות לענין, אולם –
(1)כל מקום שנאמר בו ”בית המשפט“ ייקרא כאילו נאמר בו ”שופט בית משפט לתביעות קטנות“;
(2)דין פסק בורר לפי סעיף זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות.
(ג)אין סעיף זה גורע מהסכם בוררות שבין הצדדים.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הבוררות, התשכ״ח–1968 → חוק הבוררות
  • סעיפים 23 עד 29 → חוק הבוררות #סעיף 23
  • ו־31 עד 35 → חוק הבוררות #סעיף 31
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוגשה תביעה לבית משפט לתביעות קטנות, רשאי שופט בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לדון בתביעה כבורר או להעבירה לבורר אחר שהסכים לדון בה בלי לקבל שכר מן הצדדים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|חוק הבוררות, התשכ״ח–1968}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק הבוררות#סעיף 23|סעיפים 23 עד 29}} {{ח:חיצוני|חוק הבוררות#סעיף 31|ו־31 עד 35}}, יחולו על בוררות לפי סעיף זה, ככל שהן נוגעות לענין, אולם –
{{ח:תתת|(1)}} כל מקום שנאמר בו ”בית המשפט“ ייקרא כאילו נאמר בו ”שופט בית משפט לתביעות קטנות“;
{{ח:תתת|(2)}} דין פסק בורר לפי סעיף זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות.
{{ח:תת|(ג)}} אין סעיף זה גורע מהסכם בוררות שבין הצדדים.

66תיקונים: תשס״ו־2, תשע״ד־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

67מקום שיפוט

שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות מקום שיפוט לתביעות קטנות שיהיה מקום השיפוט על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות מקום שיפוט לתביעות קטנות שיהיה מקום השיפוט על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין.
סימן ו׳: פומביות הדיון

68פומביות הדיוןתיקונים: תשמ״ה, תש״ן־2, תשנ״ה־3, תשנ״ח־2, תשנ״ט, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח־10, תשס״ט־2, תשע״א־6, תשע״ב־4, תשע״ב־5, תשע״ב־7, תשע״ו־4

(א)בית משפט ידון בפומבי.
(ב)בית משפט רשאי לדון בענין מסויים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך באחת מאלה:
(1)לשם שמירה על בטחון המדינה;
(2)לשם מניעת פגיעה ביחסי החוץ של המדינה;
(3)לשם הגנה על המוסר;
(4)לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל״ז–1977 וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס״ו–2005 (בחוק זה – חוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות);
(5)לשם הגנה על ענינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998;
(6)
(7)הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל;
(8)לשם הגנה על סוד מסחרי;
(9)לשם הגנה על ענינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין, התשל״ז–1977;
(10)לשם הגנה על עד מוגן או על מידע חסוי בעניין עד מוגן, תכנית הגנה, הרשות להגנה על עדים, או עד מאוים, כמשמעותם בחוק להגנה על עדים, התשס״ט–2008;
(11)לשם הגנה על עניינו של נפגע עבירה או של עבריין מין, בהליך לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006;
(12)לשם הגנה על עניינו של חשוד בדיון בבקשה לאסור את פרסום שמו לפי סעיף 70(ה1);
(13)לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת אלימות כלפי בן משפחה כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991.
(ג)בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, רשאי בית משפט לדון בדלתיים סגורות.
(ג1)בעת דיון בבקשה לדיון בדלתיים סגורות, רשאי בית המשפט, לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, לסטות מדיני הראיות מטעמים שיירשמו, ולקבל ראיה אף שלא בנוכחות צד לדיון או בא כוחו או בלי לגלותה להם, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי אי־גילויה עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק; בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף קטן זה, לעיין בראיה ולשמוע הסברים שלא בנוכחות המשיב ובא כוחו.
(ג2)בית המשפט ידון בדלתיים סגורות בעת מתן עדותו של עד שזהותו חסויה על פי תעודת חיסיון שהוצאה מכוח סעיפים 44 או 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971, או על פי הוראת כל דין אחר; ואולם בית המשפט רשאי, מטעמים שיירשמו, לדון בעניין, כולו או מקצתו, בפומבי.
(ד)החליט בית משפט על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון כולו או מקצתו ורשאי הוא להורות כאמור גם בדיון לפי סעיף קטן (ג2), מטעמים שיירשמו.
(ה)על אף הוראות סעיף 68(א) –
(1)עניני משפחה, כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995, למעט תובענות לפי חוק הירושה, התשכ״ה–1965, שעילתן אינה סכסוך בתוך המשפחה ותובענות לפי חוק השמות, התשט״ו–1956, ולפי חוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963 – יידונו בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה בית המשפט לדון בענין, כולו או מקצתו, בפומבי;
(2)בית המשפט העליון הדן בערעור על החלטה או פסק דין של בית משפט לנוער כהגדרתו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971, וכן בית משפט הדן במעצרו של קטין, ידונו בדלתיים סגורות; ואולם רשאים בתי המשפט כאמור להרשות לאדם או לסוגי בני אדם, לרבות לנפגע העבירה הנדונה, להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו; לעניין זה, ”נפגע עבירה“ – כהגדרתו בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001.
↗ חיצוניות: 15↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה);
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 368א
  • בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס״ו–2005 → חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)
  • החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998 → חוק למניעת הטרדה מינית
  • סעיף 377א לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 377א
  • בחוק להגנה על עדים, התשס״ט–2008 → חוק להגנה על עדים
  • חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006 → חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין
  • בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991 → חוק למניעת אלימות במשפחה
  • סעיפים 44 → פקודת הראיות #סעיף 44
  • או 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971 → פקודת הראיות #סעיף 45
  • בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995 → חוק בית המשפט לעניני משפחה
  • חוק הירושה, התשכ״ה–1965 → חוק הירושה
  • חוק השמות, התשט״ו–1956 → חוק השמות
  • חוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963 → חוק קביעת גיל
  • בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971 → חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)
  • בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001 → חוק זכויות נפגעי עבירה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית משפט ידון בפומבי.
{{ח:תת|(ב)}} בית משפט רשאי לדון בענין מסויים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לשם שמירה על בטחון המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} לשם מניעת פגיעה ביחסי החוץ של המדינה;
{{ח:תתת|(3)}} לשם הגנה על המוסר;
{{ח:תתת|(4)}} לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368א|בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס״ו–2005}} (בחוק זה – חוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות);
{{ח:תתת|(5)}} לשם הגנה על ענינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(7)}} הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל;
{{ח:תתת|(8)}} לשם הגנה על סוד מסחרי;
{{ח:תתת|(9)}} לשם הגנה על ענינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377א|סעיף 377א לחוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:תתת|(10)}} לשם הגנה על עד מוגן או על מידע חסוי בעניין עד מוגן, תכנית הגנה, הרשות להגנה על עדים, או עד מאוים, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק להגנה על עדים|בחוק להגנה על עדים, התשס״ט–2008}};
{{ח:תתת|(11)}} לשם הגנה על עניינו של נפגע עבירה או של עבריין מין, בהליך לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006}};
{{ח:תתת|(12)}} לשם הגנה על עניינו של חשוד בדיון בבקשה לאסור את פרסום שמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ה1)}};
{{ח:תתת|(13)}} לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת אלימות כלפי בן משפחה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}}.
{{ח:תת|(ג)}} בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, רשאי בית משפט לדון בדלתיים סגורות.
{{ח:תת|(ג1)}} בעת דיון בבקשה לדיון בדלתיים סגורות, רשאי בית המשפט, לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, לסטות מדיני הראיות מטעמים שיירשמו, ולקבל ראיה אף שלא בנוכחות צד לדיון או בא כוחו או בלי לגלותה להם, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי אי־גילויה עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק; בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף קטן זה, לעיין בראיה ולשמוע הסברים שלא בנוכחות המשיב ובא כוחו.
{{ח:תת|(ג2)}} בית המשפט ידון בדלתיים סגורות בעת מתן עדותו של עד שזהותו חסויה על פי תעודת חיסיון שהוצאה מכוח {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 44|סעיפים 44}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 45|או 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, או על פי הוראת כל דין אחר; ואולם בית המשפט רשאי, מטעמים שיירשמו, לדון בעניין, כולו או מקצתו, בפומבי.
{{ח:תת|(ד)}} החליט בית משפט על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון כולו או מקצתו ורשאי הוא להורות כאמור גם בדיון לפי סעיף קטן (ג2), מטעמים שיירשמו.
{{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)}} –
{{ח:תתת|(1)}} עניני משפחה, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לעניני משפחה|בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995}}, למעט תובענות לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה, התשכ״ה–1965}}, שעילתן אינה סכסוך בתוך המשפחה ותובענות לפי {{ח:חיצוני|חוק השמות|חוק השמות, התשט״ו–1956}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|חוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963}} – יידונו בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה בית המשפט לדון בענין, כולו או מקצתו, בפומבי;
{{ח:תתת|(2)}} בית המשפט העליון הדן בערעור על החלטה או פסק דין של בית משפט לנוער כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}}, וכן בית משפט הדן במעצרו של קטין, ידונו בדלתיים סגורות; ואולם רשאים בתי המשפט כאמור להרשות לאדם או לסוגי בני אדם, לרבות לנפגע העבירה הנדונה, להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו; לעניין זה, ”נפגע עבירה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה|בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001}}.

68אניהול פרוטוקולתיקונים: תשס״ח־8

(א)בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחב בדיון והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט, ואולם בקדם משפט, בישיבה מקדמית או בדיון מקדמי אחר רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון; בית המשפט יקבע את דרך רישום הפרוטוקול; בסעיף זה, ”דיון מקדמי“ – לרבות דיון שאין בו שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות בעלי הדין ושנועד לבחון את האפשרות לסיים את ההליך בהסדר מוסכם בין בעלי הדין.
(ב)בית המשפט רשאי להורות שלא יירשמו בפרוטוקול דברי גידוף, נאצה, השמצה או ביזוי, ובלבד ששוכנע כי אין טעם המצדיק את רישומם בפרוטוקול.
(ג)בעל דין זכאי לקבל, בתום הדיון או בסמוך לאחר מכן, עותק של הפרוטוקול.
(ד)בית משפט רשאי, לפי בקשת בעל דין ולאחר שנתן לשאר בעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בעל דין רשאי להגיש בקשה לתקן רישום בפרוטוקול בתוך עשרה ימים מיום שהומצא לו הפרוטוקול.
(ה)כתבי טענות וכל תעודה או מסמך שהוגשו בדיון ושבית המשפט קיבל אותם, יצורפו לפרוטוקול ויהיו חלק ממנו, למעט לעניין סעיפים קטנים (ב) עד (ד).
(ו)הוראות סעיף זה יחולו על כל דיון בבית משפט, לרבות בבית המשפט העליון, אלא אם כן נקבעה בחיקוק הוראה מפורשת אחרת באותו עניין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחב בדיון והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט, ואולם בקדם משפט, בישיבה מקדמית או בדיון מקדמי אחר רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון; בית המשפט יקבע את דרך רישום הפרוטוקול; בסעיף זה, ”דיון מקדמי“ – לרבות דיון שאין בו שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות בעלי הדין ושנועד לבחון את האפשרות לסיים את ההליך בהסדר מוסכם בין בעלי הדין.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי להורות שלא יירשמו בפרוטוקול דברי גידוף, נאצה, השמצה או ביזוי, ובלבד ששוכנע כי אין טעם המצדיק את רישומם בפרוטוקול.
{{ח:תת|(ג)}} בעל דין זכאי לקבל, בתום הדיון או בסמוך לאחר מכן, עותק של הפרוטוקול.
{{ח:תת|(ד)}} בית משפט רשאי, לפי בקשת בעל דין ולאחר שנתן לשאר בעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בעל דין רשאי להגיש בקשה לתקן רישום בפרוטוקול בתוך עשרה ימים מיום שהומצא לו הפרוטוקול.
{{ח:תת|(ה)}} כתבי טענות וכל תעודה או מסמך שהוגשו בדיון ושבית המשפט קיבל אותם, יצורפו לפרוטוקול ויהיו חלק ממנו, למעט לעניין סעיפים קטנים (ב) עד (ד).
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה יחולו על כל דיון בבית משפט, לרבות בבית המשפט העליון, אלא אם כן נקבעה בחיקוק הוראה מפורשת אחרת באותו עניין.

68בהקלטת דיוןתיקונים: תשס״ח־8

(א)ביקש בעל דין שדיון יוקלט על חשבונו, יאפשר זאת בית המשפט, אלא אם כן מצא שאין לעשות כן מטעמים מיוחדים, ובלבד שהדיון מתועד בדרך אמינה ומדויקת אחרת; החלטה שלא להיענות לבקשת בעל דין כאמור תהיה מנומקת בכתב.
(ב)הורה בית המשפט על הקלטת הדיון לבקשת בעל דין, תישמר ההקלטה בידי בית המשפט, וכל בעל דין יהיה רשאי להאזין לה.
(ג)הקלטה של הדיון לפי סעיף זה לא תיחשב פרוטוקול הדיון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ביקש בעל דין שדיון יוקלט על חשבונו, יאפשר זאת בית המשפט, אלא אם כן מצא שאין לעשות כן מטעמים מיוחדים, ובלבד שהדיון מתועד בדרך אמינה ומדויקת אחרת; החלטה שלא להיענות לבקשת בעל דין כאמור תהיה מנומקת בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} הורה בית המשפט על הקלטת הדיון לבקשת בעל דין, תישמר ההקלטה בידי בית המשפט, וכל בעל דין יהיה רשאי להאזין לה.
{{ח:תת|(ג)}} הקלטה של הדיון לפי סעיף זה לא תיחשב פרוטוקול הדיון.

69הרחקה מבית המשפט

(א)בית משפט רשאי לאסור על קטין להימצא בבית המשפט בעת הדיון ולצוות על הרחקתו.
(ב)בית משפט רשאי להרחיק אדם, שאינו בעל דין, מאולם בית המשפט בעת דיון, אם מצא, מטעמים שיירשמו, שנוכחות אותו אדם באולם תרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית משפט רשאי לאסור על קטין להימצא בבית המשפט בעת הדיון ולצוות על הרחקתו.
{{ח:תת|(ב)}} בית משפט רשאי להרחיק אדם, שאינו בעל דין, מאולם בית המשפט בעת דיון, אם מצא, מטעמים שיירשמו, שנוכחות אותו אדם באולם תרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל.

70איסור פרסומיםתיקונים: תשמ״ה־2, תשס״ג, תשס״ו, תשס״ז, תשע״א־5, תשע״ב־4, תשע״ד־5, תשע״ו־5, תשפ״ו

(א)לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט.
(ב)לא יצלם אדם באולם בית משפט ולא יפרסם תצלום כזה אלא ברשות בית המשפט.
(2)לא תינתן רשות כאמור בפסקה (1) בעניינו של חשוד המוחזק במעצר לפני הגשת כתב אישום, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו ואם שוכנע בית המשפט שיש בכך עניין ציבורי של ממש העולה על הפגיעה בכבוד החשוד.
(ב1)לא יפרסם אדם צילום שיש בו כדי לזהות חשוד המוחזק במעצר לפני הגשת כתב אישום, שצולם בין כותלי בית המשפט, למעט באולם בית המשפט, אלא אם כן החשוד נתן את הסכמתו לכך בכתב או אם שוכנע בית המשפט שיש בפרסום עניין ציבורי של ממש העולה על הפגיעה בכבוד החשוד.
(ג)לא יפרסם אדם בלי רשות בית המשפט פרסום בעניינו של קטין כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960.
(ג1)לא יפרסם אדם שם או מספר זהות של בעל דין התובע פיצויים בשל נזקי גוף, למעט פיצויים בשל עוגמת נפש, אלא אם כן ניתנה הסכמתו של אותו בעל דין לפני הפרסום או ברשות בית המשפט.
(ד)בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם, לשם מניעת פגיעה בפרטיות של אדם בשל חשיפת מידע רפואי עליו או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות שכלית או של אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות, של אחד מהם.
(ד1)לא יפרסם אדם שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, עד תום 48 שעות מהמועד שבו התייצב החשוד לחקירה או שהיה עליו להתייצב לחקירה, או עד סיומו של הדיון הראשון שהתקיים לפני שופט בעניינו, לפי המוקדם מביניהם; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות;
(2)על אף הוראות פסקה (1), לא יחול איסור פרסום שמו של חשוד בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן:
(א)בית המשפט התיר את פרסום שמו של החשוד בשל העניין הציבורי שבפרסום, ובלבד שניתנה לחשוד הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין;
(ב)רשות חוקרת פרסמה או ביקשה לפרסם את שם החשוד, לאחר שקצין בדרגת ניצב משנה ומעלה מאגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל, או עובד ציבור האחראי על תחום חקירות ומודיעין ברשות חוקרת אחרת, לפי העניין, אישר כי בנסיבות העניין, מטעמים מיוחדים שנרשמו, התקיימו שני אלה: הפרסום נדרש לצורך איתור חשוד או עד, תפיסת עבריין נמלט, אזהרת הציבור מפני אדם העלול לסכנו או לצורך חיוני אחר; עיכוב הפרסום שייגרם מהצורך בקבלת אישור בית המשפט לפי פסקת משנה (א), עלול לסכל את מטרת הפרסום האמורה בפסקת משנה (1);
(ג)החשוד ביקש לפרסם את שמו או הסכים לפרסום שמו, ובלבד שהבקשה או ההסכמה ניתנו בידי החשוד עצמו או על ידי בא כוחו, בכתב.
(ה)בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, או פרט אחר מפרטי החקירה, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה שעל פי דין; אסר בית המשפט כאמור, יפקע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
(ה1)בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית המשפט סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני הענין הציבורי שבפרסום; הורה בית המשפט על איסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יפקע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת;
(2)הרשות החוקרת תיידע חשוד שהוא עצור ואינו מיוצג בדבר זכותו לבקש מבית המשפט לאסור את פרסום שמו לפי הוראות סעיף זה וכן תאפשר לו להגיש בקשה לאיסור פרסום שמו באמצעותה, לפי הטופס שבתוספת הרביעית, ותיידע את החשוד בדבר אפשרות זו לא יאוחר מ־24 שעות מעת מעצרו או לפני שהובא לפני שופט – המוקדם מביניהם; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות;
(3)שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לביצוע פסקה (2).
(ה2)לענין סעיף זה –
”חשוד“ – מי שנפתחה נגדו חקירה פלילית;
”רשות חוקרת“ – משטרת ישראל או רשות חוקרת אחרת המוסמכת לחקור על פי דין;
”שם של חשוד“ – לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהות את החשוד.
(ה3)לא יפרסם אדם שם של חשוד או שם של נאשם, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, שהתקיימו בעניינו הנסיבות כאמור בסעיף 325(ו3) לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, והוא שוטר משמר הגבול, שוטר אחר – לעניין פעילות מבצעית למניעת פעילות חבלנית עוינת בלבד, או אדם שעבר עבירה בהיותו חייל כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, והחוק האמור חדל לחול עליו לגבי אותה עבירה.
(2)הוראות סעיף קטן (ד1)(2) יחולו לעניין סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: הוראות סעיף קטן (ד1)(2)(ב) יחולו לעניין חשוד בלבד.
(3)איסור פרסום לפי סעיף קטן זה לא יחול על גורם שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך או על אדם מטעם אותו גורם, המעביר שם של חשוד או שם של נאשם לרשות שלטונית זרה או לרשות שיפוטית זרה; העברת שם של חשוד או שם של נאשם כאמור תהיה בהסכמת הרשות החוקרת או הפרקליט הצבאי הראשי, לפי העניין.
(ו)העובר על הוראה מהוראות סעיף זה למעט סעיף קטן (ג), דינו – מאסר ששה חדשים; העובר על הוראות סעיף קטן (ג), דינו כדין מי שפרסם פרסום לפי סעיף 24(א)(1) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960.
↗ חיצוניות: 6↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
ראו תקנות בתי המשפט (ציון שם חשוד או נאשם מכוח סעיף 70(ה3) לחוק), התשע״ז–2017.
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 24(א)(1) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960 → חוק הנוער (טיפול והשגחה) #סעיף 24
  • בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות → חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)
  • בסעיף 325(ו3) לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 → חוק השיפוט הצבאי #סעיף 325
  • בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 → חוק השיפוט הצבאי
  • והחוק האמור → חוק השיפוט הצבאי
  • סעיף 24(א)(1) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960 → חוק הנוער (טיפול והשגחה) #סעיף 24
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא יצלם אדם באולם בית משפט ולא יפרסם תצלום כזה אלא ברשות בית המשפט.
{{ח:תתת|(2)}} לא תינתן רשות כאמור בפסקה (1) בעניינו של חשוד המוחזק במעצר לפני הגשת כתב אישום, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו ואם שוכנע בית המשפט שיש בכך עניין ציבורי של ממש העולה על הפגיעה בכבוד החשוד.
{{ח:תת|(ב1)}} לא יפרסם אדם צילום שיש בו כדי לזהות חשוד המוחזק במעצר לפני הגשת כתב אישום, שצולם בין כותלי בית המשפט, למעט באולם בית המשפט, אלא אם כן החשוד נתן את הסכמתו לכך בכתב או אם שוכנע בית המשפט שיש בפרסום עניין ציבורי של ממש העולה על הפגיעה בכבוד החשוד.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפרסם אדם בלי רשות בית המשפט פרסום בעניינו של קטין כאמור {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 24|בסעיף 24(א)(1) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}}.
{{ח:תת|(ג1)}} לא יפרסם אדם שם או מספר זהות של בעל דין התובע פיצויים בשל נזקי גוף, למעט פיצויים בשל עוגמת נפש, אלא אם כן ניתנה הסכמתו של אותו בעל דין לפני הפרסום או ברשות בית המשפט.
{{ח:תת|(ד)}} בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם, לשם מניעת פגיעה בפרטיות של אדם בשל חשיפת מידע רפואי עליו או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות שכלית או של אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות}}, של אחד מהם.
{{ח:תת|(ד1)|(1)}} לא יפרסם אדם שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, עד תום 48 שעות מהמועד שבו התייצב החשוד לחקירה או שהיה עליו להתייצב לחקירה, או עד סיומו של הדיון הראשון שהתקיים לפני שופט בעניינו, לפי המוקדם מביניהם; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות;
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), לא יחול איסור פרסום שמו של חשוד בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} בית המשפט התיר את פרסום שמו של החשוד בשל העניין הציבורי שבפרסום, ובלבד שניתנה לחשוד הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} רשות חוקרת פרסמה או ביקשה לפרסם את שם החשוד, לאחר שקצין בדרגת ניצב משנה ומעלה מאגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל, או עובד ציבור האחראי על תחום חקירות ומודיעין ברשות חוקרת אחרת, לפי העניין, אישר כי בנסיבות העניין, מטעמים מיוחדים שנרשמו, התקיימו שני אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הפרסום נדרש לצורך איתור חשוד או עד, תפיסת עבריין נמלט, אזהרת הציבור מפני אדם העלול לסכנו או לצורך חיוני אחר;
{{ח:תתתתת|(2)}} עיכוב הפרסום שייגרם מהצורך בקבלת אישור בית המשפט לפי פסקת משנה (א), עלול לסכל את מטרת הפרסום האמורה בפסקת משנה (1);
{{ח:תתתת|(ג)}} החשוד ביקש לפרסם את שמו או הסכים לפרסום שמו, ובלבד שהבקשה או ההסכמה ניתנו בידי החשוד עצמו או על ידי בא כוחו, בכתב.
{{ח:תת|(ה)}} בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, או פרט אחר מפרטי החקירה, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה שעל פי דין; אסר בית המשפט כאמור, יפקע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ה1)|(1)}} בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית המשפט סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני הענין הציבורי שבפרסום; הורה בית המשפט על איסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יפקע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} הרשות החוקרת תיידע חשוד שהוא עצור ואינו מיוצג בדבר זכותו לבקש מבית המשפט לאסור את פרסום שמו לפי הוראות סעיף זה וכן תאפשר לו להגיש בקשה לאיסור פרסום שמו באמצעותה, לפי הטופס {{ח:פנימי|תוספת 4|שבתוספת הרביעית}}, ותיידע את החשוד בדבר אפשרות זו לא יאוחר מ־24 שעות מעת מעצרו או לפני שהובא לפני שופט – המוקדם מביניהם; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות;
{{ח:תתת|(3)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לביצוע פסקה (2).
{{ח:תת|(ה2)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חשוד“ – מי שנפתחה נגדו חקירה פלילית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות חוקרת“ – משטרת ישראל או רשות חוקרת אחרת המוסמכת לחקור על פי דין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שם של חשוד“ – לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהות את החשוד.
{{ח:תת|(ה3)|(1)}} לא יפרסם אדם שם של חשוד או שם של נאשם, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, שהתקיימו בעניינו הנסיבות כאמור {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 325|בסעיף 325(ו3) לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, והוא שוטר משמר הגבול, שוטר אחר – לעניין פעילות מבצעית למניעת פעילות חבלנית עוינת בלבד, או אדם שעבר עבירה בהיותו חייל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|והחוק האמור}} חדל לחול עליו לגבי אותה עבירה.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף קטן (ד1)(2) יחולו לעניין סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: הוראות סעיף קטן (ד1)(2)(ב) יחולו לעניין חשוד בלבד.
{{ח:תתת|(3)}} איסור פרסום לפי סעיף קטן זה לא יחול על גורם שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך או על אדם מטעם אותו גורם, המעביר שם של חשוד או שם של נאשם לרשות שלטונית זרה או לרשות שיפוטית זרה; העברת שם של חשוד או שם של נאשם כאמור תהיה בהסכמת הרשות החוקרת או הפרקליט הצבאי הראשי, לפי העניין.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (ציון שם חשוד או נאשם מכוח סעיף 70(ה3) לחוק)|תקנות בתי המשפט (ציון שם חשוד או נאשם מכוח סעיף 70(ה3) לחוק), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} העובר על הוראה מהוראות סעיף זה למעט סעיף קטן (ג), דינו – מאסר ששה חדשים; העובר על הוראות סעיף קטן (ג), דינו כדין מי שפרסם פרסום לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 24|סעיף 24(א)(1) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}}.

70אבקשה בעניין פרסום שם חשודתיקונים: תשע״ב־4

(א)בקשה לאסור פרסום שם חשוד לפי סעיף 70(ה) או (ה1) או להתיר פרסום שם חשוד לפי סעיף 70(ד1)(2) (בסימן זה – בקשה בעניין פרסום שם חשוד) תוגש לבית משפט שלום כמפורט להלן, לפי העניין, ותידון לפני דן יחיד:
(1)בקשה לפי סעיף 70(ה) – לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו נעברה לפי החשד העבירה שבקשר אליה מוגשת הבקשה, כולה או חלקה, או נמצאת היחידה הממונה על חקירת העבירה ברשות החוקרת;
(2)בקשה לפי סעיף 70(ד1)(2)(א) או (ה1) – לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגורי החשוד.
(ב)על אף הוראות סעיף קטן (א), בקשה כאמור באותו סעיף קטן המוגשת לפי סעיף 70(ד1)(2)(א) או (ה1) בעניין חשוד המוחזק במעצר, תוגש לבית המשפט שדן במעצר; טרם התקיים דיון במעצר – תוגש הבקשה לבית משפט המוסמך לדון במעצר לפי סעיף 3(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996.
(ג)על אף הוראות סעיף זה, שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות מיוחדות לעניין בית המשפט שתהא נתונה לו הסמכות המקומית לדון בבקשה בעניין פרסום שם חשוד לאחר שעות העבודה הרגילות של בתי המשפט.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 6
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 3(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996 → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) #סעיף 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקשה לאסור פרסום שם חשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ה) או (ה1)}} או להתיר פרסום שם חשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד1)(2)}} ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|בסימן זה}} – בקשה בעניין פרסום שם חשוד) תוגש לבית משפט שלום כמפורט להלן, לפי העניין, ותידון לפני דן יחיד:
{{ח:תתת|(1)}} בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ה)}} – לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו נעברה לפי החשד העבירה שבקשר אליה מוגשת הבקשה, כולה או חלקה, או נמצאת היחידה הממונה על חקירת העבירה ברשות החוקרת;
{{ח:תתת|(2)}} בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד1)(2)(א) או (ה1)}} – לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגורי החשוד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), בקשה כאמור באותו סעיף קטן המוגשת לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד1)(2)(א) או (ה1)}} בעניין חשוד המוחזק במעצר, תוגש לבית המשפט שדן במעצר; טרם התקיים דיון במעצר – תוגש הבקשה לבית משפט המוסמך לדון במעצר לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 3|סעיף 3(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף זה, שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות מיוחדות לעניין בית המשפט שתהא נתונה לו הסמכות המקומית לדון בבקשה בעניין פרסום שם חשוד לאחר שעות העבודה הרגילות של בתי המשפט.

70בצדדים לבקשה בעניין פרסום שם חשודתיקונים: תשע״ב־4

(א)משיבים בבקשות בעניין פרסום שם חשוד המפורטות בפסקאות שלהלן, יהיו כמפורט לצדן:
(1)בבקשה להתיר פרסום שם חשוד לפי סעיף 70(ד1)(2)(א) – החשוד;
(2)בבקשה לביטול איסור פרסום שם חשוד לפי סעיף 70ג – החשוד וכל גורם אחר שהיה צד לדיון בבקשה לאסור את פרסום שמו של החשוד לפי סעיף 70(ה) או (ה1).
(ב)אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע את צירופם של משיבים או מבקשים נוספים בבקשות המפורטות באותו סעיף קטן.
(ג)רשות חוקרת לא תהיה צד לדיון בבקשה של חשוד לאסור את פרסום שמו לפי סעיף 70(ה1), אלא אם כן ביקשה זאת.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} משיבים בבקשות בעניין פרסום שם חשוד המפורטות בפסקאות שלהלן, יהיו כמפורט לצדן:
{{ח:תתת|(1)}} בבקשה להתיר פרסום שם חשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד1)(2)(א)}} – החשוד;
{{ח:תתת|(2)}} בבקשה לביטול איסור פרסום שם חשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ג|סעיף 70ג}} – החשוד וכל גורם אחר שהיה צד לדיון בבקשה לאסור את פרסום שמו של החשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ה) או (ה1)}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע את צירופם של משיבים או מבקשים נוספים בבקשות המפורטות באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ג)}} רשות חוקרת לא תהיה צד לדיון בבקשה של חשוד לאסור את פרסום שמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ה1)}}, אלא אם כן ביקשה זאת.

70גבקשה לביטול איסור פרסוםתיקונים: תשע״ב־4

(א)ציווה בית המשפט על איסור פרסום לפי סעיף 70(ד), (ה) או (ה1), רשאי מי שמעוניין בביטול האיסור, לרבות כלי תקשורת, להגיש לבית המשפט שנתן את הצו בקשה לביטולו; בקשת הביטול תידון לפני דן יחיד.
(ב)היה מבקש הביטול כאמור בסעיף קטן (א) צד לבקשה לאיסור הפרסום, עליו להראות נסיבות חדשות המצדיקות את בקשת הביטול; לעניין זה, ”נסיבות חדשות“ – לרבות הזמן שחלף ממועד מתן צו איסור הפרסום.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ציווה בית המשפט על איסור פרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד), (ה) או (ה1)}}, רשאי מי שמעוניין בביטול האיסור, לרבות כלי תקשורת, להגיש לבית המשפט שנתן את הצו בקשה לביטולו; בקשת הביטול תידון לפני דן יחיד.
{{ח:תת|(ב)}} היה מבקש הביטול כאמור בסעיף קטן (א) צד לבקשה לאיסור הפרסום, עליו להראות נסיבות חדשות המצדיקות את בקשת הביטול; לעניין זה, ”נסיבות חדשות“ – לרבות הזמן שחלף ממועד מתן צו איסור הפרסום.

70דערעור על החלטה בעניין פרסוםתיקונים: תשע״ב־4, תשפ״ו

(א)ההחלטות המפורטות להלן ניתנו לערעור בתוך שבעה ימים, ובית המשפט שלערעור ידון בערעור בדן יחיד:
(1)איסור פרסום לפי סעיף 70(ד), (ה) או (ה1);
(2)התרת פרסום לפי סעיף 70(א), (ב), (ב1), (ג) או (ד1)(2)(א) או התרת צילום לפי סעיף 70(ב);
(3)ביטול איסור פרסום לפי סעיף 70ג.
(ב)החלטת בית משפט מחוזי בערעור על החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א), ניתנת לערעור ברשות לבית המשפט העליון בתוך שבעה ימים; בית המשפט העליון ידון בבקשת רשות הערעור בדן יחיד והוא רשאי לדחותה על הסף בלא דיון בנוכחות הצדדים; ניתנה רשות הערעור, ידון בית המשפט העליון בערעור בדן יחיד.
(ג)בית משפט שנתן החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א) או בית משפט שדן בערעור או בבקשת רשות ערעור כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), רשאי להורות על עיכוב ביצועה של ההחלטה שעליה מערער אדם או מבקש לערער, לפרק זמן שיקבע ובתנאים שייראו לו.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ההחלטות המפורטות להלן ניתנו לערעור בתוך שבעה ימים, ובית המשפט שלערעור ידון בערעור בדן יחיד:
{{ח:תתת|(1)}} איסור פרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד), (ה) או (ה1)}};
{{ח:תתת|(2)}} התרת פרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(א), (ב), (ב1), (ג) או (ד1)(2)(א)}} או התרת צילום לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} ביטול איסור פרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ג|סעיף 70ג}}.
{{ח:תת|(ב)}} החלטת בית משפט מחוזי בערעור על החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א), ניתנת לערעור ברשות לבית המשפט העליון בתוך שבעה ימים; בית המשפט העליון ידון בבקשת רשות הערעור בדן יחיד והוא רשאי לדחותה על הסף בלא דיון בנוכחות הצדדים; ניתנה רשות הערעור, ידון בית המשפט העליון בערעור בדן יחיד.
{{ח:תת|(ג)}} בית משפט שנתן החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א) או בית משפט שדן בערעור או בבקשת רשות ערעור כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), רשאי להורות על עיכוב ביצועה של ההחלטה שעליה מערער אדם או מבקש לערער, לפרק זמן שיקבע ובתנאים שייראו לו.

70התקנות לעניין איסור פרסוםתיקונים: תשע״ב־4

שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע את אופן הגשת הבקשה לבית המשפט לאסור או להתיר את פרסום שמו של חשוד לפי הוראות סעיפים 70 עד 70ד, ואת דרכי הדיון בבקשה.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות בתי המשפט (סדרי דין בבקשה לאסור פרסום שם חשוד), התשע״ד–2014.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע את אופן הגשת הבקשה לבית המשפט לאסור או להתיר את פרסום שמו של חשוד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיפים 70 עד 70ד}}, ואת דרכי הדיון בבקשה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (סדרי דין בבקשה לאסור פרסום שם חשוד)|תקנות בתי המשפט (סדרי דין בבקשה לאסור פרסום שם חשוד), התשע״ד–2014}}.}}

71מניעת פגיעה בהליך פליליתיקונים: תשס״ב

(א)לא יפרסם אדם דבר על ענין פלילי התלוי ועומד בבית משפט במטרה להשפיע על מהלך המשפט או על תוצאותיו, וראייה מראש את ההשפעה האמורה כאפשרות קרובה לודאי כמוה כמטרה להשפיע, והכל אם יש בפרסום כדי להשפיע כאמור.
(ב)לענין סעיף זה, ”ענין פלילי התלוי ועומד בבית משפט“ – משעה שהוגשה לבית המשפט באותו ענין בקשה למתן צו מעצר או משעה שהוגש לו כתב אישום, לפי המוקדם, עד שהחליט התובע שלא להגיש כתב אישום, ואם הוגש כתב אישום – עד סיום ההליכים.
(ג)איסור הפרסום אינו חל על פרסום ידיעה בתום לב על דבר שנאמר או שאירע בישיבה פומבית של בית משפט.
(ד)העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה אחת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יפרסם אדם דבר על ענין פלילי התלוי ועומד בבית משפט במטרה להשפיע על מהלך המשפט או על תוצאותיו, וראייה מראש את ההשפעה האמורה כאפשרות קרובה לודאי כמוה כמטרה להשפיע, והכל אם יש בפרסום כדי להשפיע כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”ענין פלילי התלוי ועומד בבית משפט“ – משעה שהוגשה לבית המשפט באותו ענין בקשה למתן צו מעצר או משעה שהוגש לו כתב אישום, לפי המוקדם, עד שהחליט התובע שלא להגיש כתב אישום, ואם הוגש כתב אישום – עד סיום ההליכים.
{{ח:תת|(ג)}} איסור הפרסום אינו חל על פרסום ידיעה בתום לב על דבר שנאמר או שאירע בישיבה פומבית של בית משפט.
{{ח:תת|(ד)}} העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה אחת.

72איסור הפרעהתיקונים: תשס״ד־3

(א)אדם שבעת דיוני בית משפט עושה באולם בית המשפט, בלשכתו של שופט או סמוך למקום הדיון, אחד המעשים שלהלן, רשאי בית המשפט לצוות על הרחקתו, ורשאי הוא, לאחר שהתרה באדם שיימנע מהפרעה והוא לא שעה להתראה, להענישו על אתר במאסר עד שלושה חדשים או בקנס:
(1)מתנהג בדרך של אלימות או איומים או בדרך פרועה או מבישה;
(2)מקים רעש כדי להביע הסכמה או אי־הסכמה לפעולה משפטית או להחלטה של בית משפט;
(3)מאיים על פקיד בית המשפט או מפריע לו בצורה אחרת למלא תפקידו;
(4)מפריע בדרך אחרת לדיוני בית המשפט.
(ב)על עונש שהוטל לפי סעיף קטן (א) יתן בית המשפט מיד הודעה בכתב לנשיא בית המשפט העליון; הנשיא, או שופט אחר של בית המשפט העליון שהנשיא קבע לכך, רשאי, לאחר שזימן את הנידון אם ביקש זאת, לבטל את העונש או לשנותו לקולה.
(ג)סעיף זה לא יחול על מי שנתון באותו ענין לשיפוט משמעתי על פי חוק לשכת עורכי הדין, והוא נמצא באולם בית המשפט לרגל תפקידו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק לשכת עורכי הדין → חוק לשכת עורכי הדין
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אדם שבעת דיוני בית משפט עושה באולם בית המשפט, בלשכתו של שופט או סמוך למקום הדיון, אחד המעשים שלהלן, רשאי בית המשפט לצוות על הרחקתו, ורשאי הוא, לאחר שהתרה באדם שיימנע מהפרעה והוא לא שעה להתראה, להענישו על אתר במאסר עד שלושה חדשים או בקנס:
{{ח:תתת|(1)}} מתנהג בדרך של אלימות או איומים או בדרך פרועה או מבישה;
{{ח:תתת|(2)}} מקים רעש כדי להביע הסכמה או אי־הסכמה לפעולה משפטית או להחלטה של בית משפט;
{{ח:תתת|(3)}} מאיים על פקיד בית המשפט או מפריע לו בצורה אחרת למלא תפקידו;
{{ח:תתת|(4)}} מפריע בדרך אחרת לדיוני בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} על עונש שהוטל לפי סעיף קטן (א) יתן בית המשפט מיד הודעה בכתב לנשיא בית המשפט העליון; הנשיא, או שופט אחר של בית המשפט העליון שהנשיא קבע לכך, רשאי, לאחר שזימן את הנידון אם ביקש זאת, לבטל את העונש או לשנותו לקולה.
{{ח:תת|(ג)}} סעיף זה לא יחול על מי שנתון באותו ענין לשיפוט משמעתי על פי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין}}, והוא נמצא באולם בית המשפט לרגל תפקידו.

73כפיית ציות ועונש בשל אי ציותתיקונים: תשמ״ה־2

(א)מי שהוזמן להעיד ולא התייצב, או נצטווה להמציא מסמך ולא המציאו, רשאי בית המשפט או הרשם –
(1)לצוות על הבאתו לפני בית המשפט; על צו כזה יחולו הוראות סעיף 73א;
(2)להטיל עליו, אף שלא בפניו, מחצית הקנס האמור בסעיף 40(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977, ואם הוזמן או נצטווה פעם נוספת ולא התייצב או לא המציא את המסמך – מאסר שלא יעלה על חודש ימים או קנס כאמור בסעיף 40(2) לחוק האמור.
(ב)מי שהוטל עליו מאסר או קנס לפי סעיף קטן (א) שלא בפניו, רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשתו, לעיין שנית במאסר או בקנס שהטיל, להקל בהם או לבטלם, והוא יבטלם אם שוכנע שהמבקש לא התייצב או לא המציא את המסמך מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן.
(ג)על החלטה להטיל מאסר או קנס לפי סעיף קטן (א) ועל החלטה לפי סעיף קטן (ב) יתן מיד בית המשפט או הרשם הודעה בכתב לנשיא בית המשפט שלערעור, ורשאי הנשיא או שופט אחר של בית המשפט שלערעור לבטל את הצו או לשנותו לקולה.
(ד)היה לבית המשפט יסוד להניח כי מי שהוזמן להעיד או נצטווה להמציא מסמך לא יתייצב או לא ימציא את המסמך, רשאי בית המשפט או הרשם –
(1)לחייבו במתן ערובה, ואם לא נתן ערובה – לצוות על מעצרו; שר המשפטים יקבע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוראות שיחולו על החיוב בערובה, תנאיו ותוצאותיו;
(2)לתת כל צו שימצא לנכון לשם הבטחת ההתייצבות או המצאת המסמך, לרבות הפקדת דרכון ואיסור יציאה מן הארץ.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 40(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 40
  • בסעיף 40(2) לחוק האמור → חוק העונשין #סעיף 40
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שהוזמן להעיד ולא התייצב, או נצטווה להמציא מסמך ולא המציאו, רשאי בית המשפט או הרשם –
{{ח:תתת|(1)}} לצוות על הבאתו לפני בית המשפט; על צו כזה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 73א|סעיף 73א}};
{{ח:תתת|(2)}} להטיל עליו, אף שלא בפניו, מחצית הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 40|בסעיף 40(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, ואם הוזמן או נצטווה פעם נוספת ולא התייצב או לא המציא את המסמך – מאסר שלא יעלה על חודש ימים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 40|בסעיף 40(2) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהוטל עליו מאסר או קנס לפי סעיף קטן (א) שלא בפניו, רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשתו, לעיין שנית במאסר או בקנס שהטיל, להקל בהם או לבטלם, והוא יבטלם אם שוכנע שהמבקש לא התייצב או לא המציא את המסמך מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן.
{{ח:תת|(ג)}} על החלטה להטיל מאסר או קנס לפי סעיף קטן (א) ועל החלטה לפי סעיף קטן (ב) יתן מיד בית המשפט או הרשם הודעה בכתב לנשיא בית המשפט שלערעור, ורשאי הנשיא או שופט אחר של בית המשפט שלערעור לבטל את הצו או לשנותו לקולה.
{{ח:תת|(ד)}} היה לבית המשפט יסוד להניח כי מי שהוזמן להעיד או נצטווה להמציא מסמך לא יתייצב או לא ימציא את המסמך, רשאי בית המשפט או הרשם –
{{ח:תתת|(1)}} לחייבו במתן ערובה, ואם לא נתן ערובה – לצוות על מעצרו; שר המשפטים יקבע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוראות שיחולו על החיוב בערובה, תנאיו ותוצאותיו;
{{ח:תתת|(2)}} לתת כל צו שימצא לנכון לשם הבטחת ההתייצבות או המצאת המסמך, לרבות הפקדת דרכון ואיסור יציאה מן הארץ.

73אצו הבאהתיקונים: תשמ״ה־2

(א)ציווה בית המשפט או הרשם לפי סעיף 73(א)(1) על הבאת אדם לפניו, ייערך צו ההבאה בכתב, ויפורטו בו שמו של האדם שצווה על הבאתו (להלן – המובא) ותמצית העובדות המהוות יסוד למתן הצו.
(ב)בצו הבאה רשאי בית המשפט או הרשם להורות לקצין משטרה לשחרר את המובא בערובה, כפי שיפורש בצו; כתב ערובה שניתן בפני הקצין יועבר לבית המשפט או הרשם שנתן את הצו; על הערובה יחולו התקנות שהותקנו כאמור בסעיף 73(ד)(1).
(ג)צו הבאה יבוצע בידי שוטר או בידי מי שנקב בית המשפט או הרשם בצו, ומותר לבצעו בכל מקום ובכל עת.
(ד)המבצע צו הבאה יודיע למובא בה בשעה על הצו וימסור לו העתק ממנו, וכן הזמנה לעד או העתק ממנה או צו להמצאת מסמכים או העתק ממנו, לפי הענין.
(ה)המבצע צו הבאה רשאי, כשהצו בידו –
(1)להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד סביר להניח שהמובא נמצא בו;
(2)להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש במידה הדרושה לביצוע הצו.
(ו)מי שנעצר על פי צו הבאה ולא שוחרר לפי סעיף קטן (ב), יובא לפני בית המשפט או הרשם, והוא יצווה על מעצרו או ישחררו בערובה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ציווה בית המשפט או הרשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(א)(1)}} על הבאת אדם לפניו, ייערך צו ההבאה בכתב, ויפורטו בו שמו של האדם שצווה על הבאתו (להלן – המובא) ותמצית העובדות המהוות יסוד למתן הצו.
{{ח:תת|(ב)}} בצו הבאה רשאי בית המשפט או הרשם להורות לקצין משטרה לשחרר את המובא בערובה, כפי שיפורש בצו; כתב ערובה שניתן בפני הקצין יועבר לבית המשפט או הרשם שנתן את הצו; על הערובה יחולו התקנות שהותקנו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73(ד)(1)}}.
{{ח:תת|(ג)}} צו הבאה יבוצע בידי שוטר או בידי מי שנקב בית המשפט או הרשם בצו, ומותר לבצעו בכל מקום ובכל עת.
{{ח:תת|(ד)}} המבצע צו הבאה יודיע למובא בה בשעה על הצו וימסור לו העתק ממנו, וכן הזמנה לעד או העתק ממנה או צו להמצאת מסמכים או העתק ממנו, לפי הענין.
{{ח:תת|(ה)}} המבצע צו הבאה רשאי, כשהצו בידו –
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד סביר להניח שהמובא נמצא בו;
{{ח:תתת|(2)}} להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש במידה הדרושה לביצוע הצו.
{{ח:תת|(ו)}} מי שנעצר על פי צו הבאה ולא שוחרר לפי סעיף קטן (ב), יובא לפני בית המשפט או הרשם, והוא יצווה על מעצרו או ישחררו בערובה.

73בעיון חוזר ועררתיקונים: תשמ״ה־2, תשמ״ו־2, תש״ע

ניתנה החלטה בעניין מעצר לפי סעיפים 73(ד) או 73א(ו), רשאים הצדדים –
(1)לפנות לבית המשפט, ואם צו המעצר ניתן מאת רשם – לרשם, בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן, לרבות בהחלטה לפי פסקה זו, אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו נסיבות והדבר עשוי לשנות את ההחלטה הקודמת;
(2)לערור על החלטה בבקשה לעיון חוזר, לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ניתנה החלטה בעניין מעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיפים 73(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 73א|או 73א(ו)}}, רשאים הצדדים –
{{ח:תתת|(1)}} לפנות לבית המשפט, ואם צו המעצר ניתן מאת רשם – לרשם, בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן, לרבות בהחלטה לפי פסקה זו, אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו נסיבות והדבר עשוי לשנות את ההחלטה הקודמת;
{{ח:תתת|(2)}} לערור על החלטה בבקשה לעיון חוזר, לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד.

74סופיותן של החלטות

בלי למעט מן האמור בסעיף 72(ב), החלטות בית משפט לפי סעיפים 68, 69 ו־72 אין אחריהן ולא כלום.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בלי למעט מן האמור {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72(ב)}}, החלטות בית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיפים 68}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69}} {{ח:פנימי|סעיף 72|ו־72}} אין אחריהן ולא כלום.
סימן ז׳: הוראות כלליות

75סמכות כללית לתת סעד

כל בית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא־תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל בית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא־תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו.

76סמכות נגררת

הובא ענין כדין לפני בית משפט והתעוררה בו דרך אגב שאלה שהכרעתה דרושה לבירור הענין, רשאי בית המשפט להכריע בה לצורך אותו ענין אף אם הענין שבשאלה הוא בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר או של בית דין אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הובא ענין כדין לפני בית משפט והתעוררה בו דרך אגב שאלה שהכרעתה דרושה לבירור הענין, רשאי בית המשפט להכריע בה לצורך אותו ענין אף אם הענין שבשאלה הוא בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר או של בית דין אחר.

77סמכות אזרחית נגררת לפלילית

(א)הורשע אדם בבית משפט שלום או בבית משפט מחוזי והוגשה נגדו – ונגדו בלבד – תביעה אזרחית בשל העובדות המהוות את העבירה שבה הורשע, מוסמך השופט או המותב שהרשיעו, לאחר שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט, לדון בתביעה האזרחית, אם ביקש זאת מגיש התביעה; לענין זה מוסמך בית משפט מחוזי לדון גם אם התביעה לפי שוויה היא בתחום סמכותו של בית משפט שלום.
(ב)שר המשפטים יקבע בתקנות את סדרי הדין בתביעה האזרחית, לרבות הוראות בדבר המועד והדרך להגשת התביעה וההליכים בערעור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הורשע אדם בבית משפט שלום או בבית משפט מחוזי והוגשה נגדו – ונגדו בלבד – תביעה אזרחית בשל העובדות המהוות את העבירה שבה הורשע, מוסמך השופט או המותב שהרשיעו, לאחר שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט, לדון בתביעה האזרחית, אם ביקש זאת מגיש התביעה; לענין זה מוסמך בית משפט מחוזי לדון גם אם התביעה לפי שוויה היא בתחום סמכותו של בית משפט שלום.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים יקבע בתקנות את סדרי הדין בתביעה האזרחית, לרבות הוראות בדבר המועד והדרך להגשת התביעה וההליכים בערעור.

77אעילות פסלותתיקונים: תשנ״ב, תשס״ד־3

(א)שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
(א1)בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:
(1)צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;
(2)יש לשופט ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו;
(3)בטרם התמנה לשופט היה השופט מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת;
לענין סעיף קטן זה –
”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
”בן משפחה מדרגה ראשונה“ – בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
”עד מרכזי“ – עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרעה בהליך.
(א2)על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1) שופט רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות הענין לא ניתן לקיים את ההליך לפני שופט אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין.
(א3)על אף האמור בסעיף קטן (א1)(2), שופט רשאי לשבת בדין אם העברת הענין לכל שופט אחר לא תשנה את עילת הפסלות.
(ב)נטענה טענת פסלות נגד שופט, יחליט בה אותו שופט לאלתר ולפני שיתן כל החלטה אחרת.
(ב1)התקיימה עילת פסלות לפי סעיף קטן (א1)(1) או (2), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, רשאי בית המשפט להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת שופט; התיר בית המשפט את הייצוג כאמור, לא ישב בדין השופט שלגביו התקיימה עילת הפסלות.
(ג)החלטת שופט או בית משפט לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בעל דין לערער עליה לפני בית המשפט העליון; בערעור ידון נשיא בית המשפט העליון, או מותב של שופטי בית המשפט העליון, או שופט אחד, הכל כפי שיקבע הנשיא.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
ראו אמות מידה לגיבוש רשימת מניעויות לשופטים ורשמים, באתר הרשות השופטת.
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין → חוק לשכת עורכי הדין #סעיף 53ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
{{ח:תת|(א1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} יש לשופט ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו;
{{ח:תתת|(3)}} בטרם התמנה לשופט היה השופט מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת;
{{ח:תת}} לענין סעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה מדרגה ראשונה“ – בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עד מרכזי“ – עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרעה בהליך.
{{ח:תת|(א2)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1) שופט רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות הענין לא ניתן לקיים את ההליך לפני שופט אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין.
{{ח:תת|(א3)}} על אף האמור בסעיף קטן (א1)(2), שופט רשאי לשבת בדין אם העברת הענין לכל שופט אחר לא תשנה את עילת הפסלות.
{{ח:תת|(ב)}} נטענה טענת פסלות נגד שופט, יחליט בה אותו שופט לאלתר ולפני שיתן כל החלטה אחרת.
{{ח:תת|(ב1)}} התקיימה עילת פסלות לפי סעיף קטן (א1)(1) או (2), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 53ב|בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין}}, רשאי בית המשפט להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת שופט; התיר בית המשפט את הייצוג כאמור, לא ישב בדין השופט שלגביו התקיימה עילת הפסלות.
{{ח:תת|(ג)}} החלטת שופט או בית משפט לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בעל דין לערער עליה לפני בית המשפט העליון; בערעור ידון נשיא בית המשפט העליון, או מותב של שופטי בית המשפט העליון, או שופט אחד, הכל כפי שיקבע הנשיא.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/news/spokemanmessage07092020/he/מסמך אמות מידה לגיבוש רשימת מניעויות.pdf|אמות מידה לגיבוש רשימת מניעויות לשופטים ורשמים}}, באתר הרשות השופטת.}}

78העברת ענין למקום אחרתיקונים: תשע״ב־3

(א)הליך מסוים שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט מחוזי או בית משפט שלום במקום אחד, רשאי נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך להורות שיהיה נידון בבית משפט של אותה דרגה במקום אחר; ובלבד שלא תינתן הוראה לפי סעיף זה לאחר התחלת הדיון אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בו.
(ב)בהחלטה לפי סעיף קטן (א) ישקול נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך, לפי העניין, את מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה, את המרחק בין בית המשפט שממנו הועבר ההליך לבין בית המשפט שאליו הועבר ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט.
(ג)בית המשפט שאליו הועבר עניין כאמור, לא יעבירנו עוד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הליך מסוים שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט מחוזי או בית משפט שלום במקום אחד, רשאי נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך להורות שיהיה נידון בבית משפט של אותה דרגה במקום אחר; ובלבד שלא תינתן הוראה לפי סעיף זה לאחר התחלת הדיון אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בו.
{{ח:תת|(ב)}} בהחלטה לפי סעיף קטן (א) ישקול נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך, לפי העניין, את מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה, את המרחק בין בית המשפט שממנו הועבר ההליך לבין בית המשפט שאליו הועבר ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט שאליו הועבר עניין כאמור, לא יעבירנו עוד.

78אהעברת הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה למקום אחרתיקונים: תשע״ב־3

(א)מנהל בתי המשפט רשאי להעביר הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה שהוגשו לבית משפט מסוים וטרם החל הדיון בהם, לבית משפט אחר של אותה דרגה, בין באותו אזור שיפוט ובין באזור שיפוט סמוך, כדי לאזן את חלוקת עומס הדיונים בין בתי המשפט, ובלבד שהמרחק בין בתי המשפט אינו עולה על 60 קילומטרים; החלטת מנהל בתי המשפט להעביר את אותם הליכים טעונה הסמכה של נשיא בית המשפט העליון שאושרה בידי שר המשפטים, ולעניין הליכים בעבירות תעבורה – גם התייעצות עם המפקח הכללי של המשטרה או מי שהוא הסמיכו לכך.
(ב)מנהל בתי המשפט יפרסם הודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט בדבר העברת הליכים כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)בעל דין הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל בתי המשפט כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לבקש ממנו לעיין מחדש בהחלטה;
(2)בהחלטה בבקשה לעיון מחדש לפי פסקה (1), ישקול מנהל בתי המשפט את מידת הפגיעה בצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט;
(3)על החלטה כאמור בפסקה (2) ניתן לערער לפני נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך.
(ד)תיק שהועבר לפי סעיפים 49, 78 או 79, מנהל בתי המשפט לא יעבירנו עוד;
(2)תיק שהועבר לפי סעיף זה, מנהל בתי המשפט או בית המשפט שאליו הועבר, לא יעבירנו עוד.
(ה)בסעיף זה, ”התחלת הדיון“ ו”הליכים בעבירות תעבורה“ – כהגדרתם בסעיף 49(ד).
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מנהל בתי המשפט רשאי להעביר הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה שהוגשו לבית משפט מסוים וטרם החל הדיון בהם, לבית משפט אחר של אותה דרגה, בין באותו אזור שיפוט ובין באזור שיפוט סמוך, כדי לאזן את חלוקת עומס הדיונים בין בתי המשפט, ובלבד שהמרחק בין בתי המשפט אינו עולה על 60 קילומטרים; החלטת מנהל בתי המשפט להעביר את אותם הליכים טעונה הסמכה של נשיא בית המשפט העליון שאושרה בידי שר המשפטים, ולעניין הליכים בעבירות תעבורה – גם התייעצות עם המפקח הכללי של המשטרה או מי שהוא הסמיכו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל בתי המשפט יפרסם הודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט בדבר העברת הליכים כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בעל דין הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל בתי המשפט כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לבקש ממנו לעיין מחדש בהחלטה;
{{ח:תתת|(2)}} בהחלטה בבקשה לעיון מחדש לפי פסקה (1), ישקול מנהל בתי המשפט את מידת הפגיעה בצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט;
{{ח:תתת|(3)}} על החלטה כאמור בפסקה (2) ניתן לערער לפני נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} תיק שהועבר לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיפים 49}}, {{ח:פנימי|סעיף 78|78}} {{ח:פנימי|סעיף 79|או 79}}, מנהל בתי המשפט לא יעבירנו עוד;
{{ח:תתת|(2)}} תיק שהועבר לפי סעיף זה, מנהל בתי המשפט או בית המשפט שאליו הועבר, לא יעבירנו עוד.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”התחלת הדיון“ ו”הליכים בעבירות תעבורה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיף 49(ד)}}.

79סעד בשל חוסר סמכות

(א)מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם.
(ב)בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד.

79אפשרהתיקונים: תשנ״ב

(א)בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, לפסוק בענין שלפניו, כולו או מקצתו, בדרך של פשרה.
(ב)אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להציע לבעלי הדין הסדר פשרה או לתת, לבקשת בעלי הדין, תוקף של פסק דין להסדר פשרה שעשו ביניהם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, לפסוק בענין שלפניו, כולו או מקצתו, בדרך של פשרה.
{{ח:תת|(ב)}} אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להציע לבעלי הדין הסדר פשרה או לתת, לבקשת בעלי הדין, תוקף של פסק דין להסדר פשרה שעשו ביניהם.

79בבוררותתיקונים: תשנ״ב, תשע״ט, תשפ״ד

(א)בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לבוררות, וכן רשאי הוא, בהסכמתם, להגדיר תנאי הבוררות.
(ב)בעלי הדין, באישור בית המשפט, ימנו את הבורר; לא באו בעלי הדין לידי הסכמה על הבורר, רשאי בית המשפט למנותו מתוך רשימה שהגישו לו בעלי הדין, או לפי בחירתו – באין רשימה כזו.
(ג)הוראות חוק הבוררות, התשכ״ח–1968, יחולו על בוררות לפי סעיף זה.
(ד)על אף האמור בסעיפים (ב) ו־(ג), התקיימו התנאים לתחולה לפי סעיף 3 לחוק הבוררות המסחרית הבין־לאומית, התשפ״ד–2024, יחולו על הבוררות הוראות החוק האמור.
↗ חיצוניות: 3📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
קטנים
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הבוררות, התשכ״ח–1968 → חוק הבוררות
  • סעיף 3 לחוק הבוררות המסחרית הבין־לאומית, התשפ״ד–2024 → חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית #סעיף 3
  • החוק האמור → חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לבוררות, וכן רשאי הוא, בהסכמתם, להגדיר תנאי הבוררות.
{{ח:תת|(ב)}} בעלי הדין, באישור בית המשפט, ימנו את הבורר; לא באו בעלי הדין לידי הסכמה על הבורר, רשאי בית המשפט למנותו מתוך רשימה שהגישו לו בעלי הדין, או לפי בחירתו – באין רשימה כזו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|חוק הבוררות, התשכ״ח–1968}}, יחולו על בוררות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים {{ח:הערה|קטנים}} (ב) ו־(ג), התקיימו התנאים לתחולה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית#סעיף 3|סעיף 3 לחוק הבוררות המסחרית הבין־לאומית, התשפ״ד–2024}}, יחולו על הבוררות הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית|החוק האמור}}.

79גגישורתיקונים: תשנ״ב, תשס״א־3, תשפ״ד־3

(א)בסעיף זה,
”גישור“ – הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו;
”אמנת סינגפור“ – אמנת סינגפור בדבר הסדרי גישור בין־לאומיים שנחתמה ביום ו׳ באב התשע״ט (7 באוגוסט 2019);
”הסדר גישור“ – הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם שהושג בסיומו של הליך גישור;
”מגשר“ – מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסכמה על יישוב סכסוך שביניהם בהליך גישור בדרך של ניהול משא ומתן חופשי.
(ב)בית המשפט רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה לגישור.
(ג)בהליך הגישור רשאי מגשר להיוועד עם בעלי הדין, יחד או לחוד, ועם כל מי שקשור לסכסוך; ורשאי הוא להיפגש עם בעל דין, בהסכמתו, בלי עורך דינו.
(ד)דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי.
(ה)העביר בית המשפט ענין לגישור, יעכב את ההליכים שלפניו לתקופה שיקבע, ורשאי הוא להאריך את התקופה בהסכמת בעלי הדין.
(ו)לא הגיעו בעלי הדין להסדר גישור עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), יחודשו ההליכים בבית המשפט; אולם רשאי בית המשפט, על־פי בקשה של המגשר או של בעל דין, לחדשם בכל עת לפני תום התקופה האמורה.
(ז)הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסדר תוקף של פסק דין.
(ח)הגיע צדדים לסכסוך להסכמה על יישוב הסכסוך שביניהם בגישור שנערך לפי חוק זה, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא הסכסוך לתת להסדר הגישור שהושג ביניהם תוקף של פסק דין, אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך.
(ט)בקשה לתת תוקף של פסק דין להסדר גישור שחלה עליו אמנת סינגפור או בקשה להכיר בהסדר כאמור כטענת הגנה בהליך לפני בית משפט תוגש ותידון בהתאם להוראות האמנה האמורה, ובלבד שהצדדים להסדר הגישור הסכימו על החלת האמנה; בקשה לתת תוקף של פסק דין להסדר כאמור תוגש לבית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא ההסדר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה,
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גישור“ – הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמנת סינגפור“ – אמנת סינגפור בדבר הסדרי גישור בין־לאומיים שנחתמה ביום ו׳ באב התשע״ט (7 באוגוסט 2019);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר גישור“ – הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם שהושג בסיומו של הליך גישור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מגשר“ – מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסכמה על יישוב סכסוך שביניהם בהליך גישור בדרך של ניהול משא ומתן חופשי.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה לגישור.
{{ח:תת|(ג)}} בהליך הגישור רשאי מגשר להיוועד עם בעלי הדין, יחד או לחוד, ועם כל מי שקשור לסכסוך; ורשאי הוא להיפגש עם בעל דין, בהסכמתו, בלי עורך דינו.
{{ח:תת|(ד)}} דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי.
{{ח:תת|(ה)}} העביר בית המשפט ענין לגישור, יעכב את ההליכים שלפניו לתקופה שיקבע, ורשאי הוא להאריך את התקופה בהסכמת בעלי הדין.
{{ח:תת|(ו)}} לא הגיעו בעלי הדין להסדר גישור עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), יחודשו ההליכים בבית המשפט; אולם רשאי בית המשפט, על־פי בקשה של המגשר או של בעל דין, לחדשם בכל עת לפני תום התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ז)}} הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסדר תוקף של פסק דין.
{{ח:תת|(ח)}} הגיע צדדים לסכסוך להסכמה על יישוב הסכסוך שביניהם בגישור שנערך לפי חוק זה, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא הסכסוך לתת להסדר הגישור שהושג ביניהם תוקף של פסק דין, אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך.
{{ח:תת|(ט)}} בקשה לתת תוקף של פסק דין להסדר גישור שחלה עליו אמנת סינגפור או בקשה להכיר בהסדר כאמור כטענת הגנה בהליך לפני בית משפט תוגש ותידון בהתאם להוראות האמנה האמורה, ובלבד שהצדדים להסדר הגישור הסכימו על החלת האמנה; בקשה לתת תוקף של פסק דין להסדר כאמור תוגש לבית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא ההסדר.

79דתקנות לענין בוררות וגישורתיקונים: תשנ״ב, תשס״א־3, תשפ״ד־3

(א)שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות –
(1)סדרי מינוי בורר או מגשר;
(2)סדרים וכללים בהליך גישור וניהולו;
(2א)הכשירות, הכישורים והניסיון הנדרשים ממגשר המבקש להיכלל ברשימת המגשרים כאמור בפסקה (2ב), לרבות השכלה והכשרה בגישור;
(2ב)רשימת מגשרים שתעמוד לרשות בתי המשפט ובה פרטים לענין המגשר, לרבות הנושאים שבהם הוא מתמחה והערכת מיומנותו;
(3)התעריף המקסימלי לשכר טרחה שישולם לבורר או למגשר על ידי בעלי הדין;
(4)הטלת הוצאות בהליכי בוררות וגישור, והערכתן;
(5)אגרות לענין רישום ברשימת המגשרים והערכת מיומנות כאמור בפסקה (2ב);
(6)סדרי דין והוראות לשם ביצוע אמנת סינגפור כאמור בסעיף 79ג(ט).
(ב)תקנות לפי סעיף קטן (א)(2א), (3), (5) ו־(6) טעונות אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ״ג–1993.
פורסמו תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע״ח–2017.
פורסמו תקנות בתי המשפט (יישום אמנת סינגפור בדבר הסדרי גישור בין־לאומיים), התשפ״ה–2025.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} סדרי מינוי בורר או מגשר;
{{ח:תתת|(2)}} סדרים וכללים בהליך גישור וניהולו;
{{ח:תתת|(2א)}} הכשירות, הכישורים והניסיון הנדרשים ממגשר המבקש להיכלל ברשימת המגשרים כאמור בפסקה (2ב), לרבות השכלה והכשרה בגישור;
{{ח:תתת|(2ב)}} רשימת מגשרים שתעמוד לרשות בתי המשפט ובה פרטים לענין המגשר, לרבות הנושאים שבהם הוא מתמחה והערכת מיומנותו;
{{ח:תתת|(3)}} התעריף המקסימלי לשכר טרחה שישולם לבורר או למגשר על ידי בעלי הדין;
{{ח:תתת|(4)}} הטלת הוצאות בהליכי בוררות וגישור, והערכתן;
{{ח:תתת|(5)}} אגרות לענין רישום ברשימת המגשרים והערכת מיומנות כאמור בפסקה (2ב);
{{ח:תתת|(6)}} סדרי דין והוראות לשם ביצוע אמנת סינגפור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 79ג|בסעיף 79ג(ט)}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (גישור)|תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ״ג–1993}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים)|תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (יישום אמנת סינגפור בדבר הסדרי גישור בין-לאומיים)|תקנות בתי המשפט (יישום אמנת סינגפור בדבר הסדרי גישור בין־לאומיים), התשפ״ה–2025}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(2א), (3), (5) ו־(6) טעונות אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

80בית משפט שנחלקו בו הדעותתיקונים: תשנ״ב

(א)בית משפט הדן במותב ונחלקו דעות השופטים, תכריע דעת הרוב.
(ב)באין רוב לדעה אחת בענין אזרחי, תכריע דעת אב־בית־הדין.
(ג)באין רוב לדעה אחת בענין פלילי –
(1)יראה בית המשפט אם יש רוב דעות לגבי כל ממצא עובדתי, יסוד מיסודות העבירה או נושא אחר, המחייבים הכרעה לחיוב או לזיכוי, ויכריע בהתאם;
(2)לא היתה דעת רוב לענין סוג העונש או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה; נחלקו הדעות לגבי החומרה של סוג העונש או מידתו, תכריע דעת אב־בית־הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית משפט הדן במותב ונחלקו דעות השופטים, תכריע דעת הרוב.
{{ח:תת|(ב)}} באין רוב לדעה אחת בענין אזרחי, תכריע דעת אב־בית־הדין.
{{ח:תת|(ג)}} באין רוב לדעה אחת בענין פלילי –
{{ח:תתת|(1)}} יראה בית המשפט אם יש רוב דעות לגבי כל ממצא עובדתי, יסוד מיסודות העבירה או נושא אחר, המחייבים הכרעה לחיוב או לזיכוי, ויכריע בהתאם;
{{ח:תתת|(2)}} לא היתה דעת רוב לענין סוג העונש או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה; נחלקו הדעות לגבי החומרה של סוג העונש או מידתו, תכריע דעת אב־בית־הדין.

81תיקון טעות בפסק דין

(א)מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, ”טעות“ – טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה.
(ב)בהסכמת בעלי הדין רשאי בית המשפט להחליט בכל עת על כל תיקון בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן.
(ג)תוקנו פסק דין או החלטה אחרת כאמור בסעיף קטן (א) יראו, לענין ערעור, את מועד החלטת התיקון כמועד מתן פסק הדין או ההחלטה האחרת.
(ד)החלטה לפי סעיף קטן (א) אינה ניתנת לערעור אלא בערעור על פסק הדין או ההחלטה האחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, ”טעות“ – טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה.
{{ח:תת|(ב)}} בהסכמת בעלי הדין רשאי בית המשפט להחליט בכל עת על כל תיקון בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן.
{{ח:תת|(ג)}} תוקנו פסק דין או החלטה אחרת כאמור בסעיף קטן (א) יראו, לענין ערעור, את מועד החלטת התיקון כמועד מתן פסק הדין או ההחלטה האחרת.
{{ח:תת|(ד)}} החלטה לפי סעיף קטן (א) אינה ניתנת לערעור אלא בערעור על פסק הדין או ההחלטה האחרת.

82סדרי מינהלתיקונים: תשנ״ב

(א)שר המשפטים יקבע את סדרי המינהל של בתי המשפט, וימנה בהסכמת נשיא בית המשפט העליון את מנהל בתי המשפט, בין שהוא שופט ובין שאינו שופט.
(ב)מנהל בתי המשפט יהיה אחראי בפני השר על ביצועם של סדרי המינהל.
📝 הערות: 4
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס״ג–2003.
פורסמו תקנות בתי המשפט (משמרת שניה), התשס״ד–2004.
פורסמו תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), התשס״ה–2004.
פורסמו תקנות בתי המשפט (הנהלת בתי המשפט), התשס״ח–2008.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים יקבע את סדרי המינהל של בתי המשפט, וימנה בהסכמת נשיא בית המשפט העליון את מנהל בתי המשפט, בין שהוא שופט ובין שאינו שופט.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים)|תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (משמרת שניה)|תקנות בתי המשפט (משמרת שניה), התשס״ד–2004}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה)|תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), התשס״ה–2004}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (הנהלת בתי המשפט)|תקנות בתי המשפט (הנהלת בתי המשפט), התשס״ח–2008}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} מנהל בתי המשפט יהיה אחראי בפני השר על ביצועם של סדרי המינהל.

82אמחלקה לניתוב תיקיםתיקונים: תשס״א־3

(א)שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, יקים, בצו, בבתי המשפט מחלקות לניתוב תיקים (להלן – מנ״ת).
(ב)שר המשפטים יקבע –
(1)את הכשירויות הנדרשות מעובדים במנ״ת;
(2)הוראות בסדרי דין שעובדי המנ״ת מוסמכים לתת;
(3)את הכללים שעל פיהם יפעל המנ״ת.
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
פורסמו צו בתי המשפט (הקמת מחלקות לניתוב תיקים), התשס״ג–2003 וצו בתי המשפט (הקמת מחלקות לניתוב תיקים בבתי הדין לעבודה), התשס״ד–2004.
פורסמו תקנות בתי המשפט (מחלקה לניתוב תיקים בבתי המשפט ובבתי הדין לעבודה), התשס״ב–2002.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, יקים, בצו, בבתי המשפט מחלקות לניתוב תיקים (להלן – מנ״ת).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|צו בתי המשפט (הקמת מחלקות לניתוב תיקים)|צו בתי המשפט (הקמת מחלקות לניתוב תיקים), התשס״ג–2003}} ו{{ח:חיצוני|צו בתי המשפט (הקמת מחלקות לניתוב תיקים בבתי הדין לעבודה)|צו בתי המשפט (הקמת מחלקות לניתוב תיקים בבתי הדין לעבודה), התשס״ד–2004}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים יקבע –
{{ח:תתת|(1)}} את הכשירויות הנדרשות מעובדים במנ״ת;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות בסדרי דין שעובדי המנ״ת מוסמכים לתת;
{{ח:תתת|(3)}} את הכללים שעל פיהם יפעל המנ״ת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (מחלקה לניתוב תיקים בבתי המשפט ובבתי הדין לעבודה)|תקנות בתי המשפט (מחלקה לניתוב תיקים בבתי המשפט ובבתי הדין לעבודה), התשס״ב–2002}}.}}

83תקנות

(א)שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות –
(1)ימי הישיבות והפגרות של בתי משפט ולשכות ההוצאה לפועל והטיפול בענינים בימי פגרה;
(2)פרסום פסקי דין של בתי משפט;
(3)אגרות שיש לשלם בבתי משפט ובמשרדי ההוצאה לפועל והפטור מהן;
(4)דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה של עדים שהוזמנו להעיד בבתי משפט.
(ב)תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
📝 הערות: 4
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות סדרי דין (סעד מידי בימי מנוחה ומחוץ לשעות העבודה הרגילות בבתי המשפט), תשל״א–1971.
פורסמו תקנות בתי המשפט (פגרות), התשמ״ג–1983.
פורסמו תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ״א–1991.
פורסמו תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז–2007.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} ימי הישיבות והפגרות של בתי משפט ולשכות ההוצאה לפועל והטיפול בענינים בימי פגרה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדרי דין (סעד מידי בימי מנוחה ומחוץ לשעות העבודה הרגילות בבתי המשפט)|תקנות סדרי דין (סעד מידי בימי מנוחה ומחוץ לשעות העבודה הרגילות בבתי המשפט), תשל״א–1971}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (פגרות)|תקנות בתי המשפט (פגרות), התשמ״ג–1983}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד)|תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ״א–1991}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} פרסום פסקי דין של בתי משפט;
{{ח:תתת|(3)}} אגרות שיש לשלם בבתי משפט ובמשרדי ההוצאה לפועל והפטור מהן;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (אגרות)|תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז–2007}}.}}
{{ח:תתת|(4)}} דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה של עדים שהוזמנו להעיד בבתי משפט.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
פרק ג׳: רשמים
סימן א׳: מינוי

84מינויתיקונים: תשמ״ו־3, תשע״א־3

(א)נשיא בית המשפט העליון רשאי, באישור שר המשפטים, למנות שופט או אדם הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום, לרשם של בית המשפט העליון, של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום.
(א1)לעניין סעיפים 2 ו־3 לחוק־יסוד: השפיטה, יראו רשם כאילו היה שופט.
(ב)הודעה על המינוי תפורסם ברשומות ומשפורסמה אין עוררין על המינוי.
(ג)בפרק זה –
”רשם“ – מי שנתמנה רשם לפי סעיף זה ומי שהתמנה לרשם בכיר;
”רשם בכיר“ – מי שהתמנה לפי סעיף 84א.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 2 → חוק-יסוד: השפיטה #סעיף 2
  • ו־3 לחוק־יסוד: השפיטה → חוק-יסוד: השפיטה #סעיף 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נשיא בית המשפט העליון רשאי, באישור שר המשפטים, למנות שופט או אדם הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום, לרשם של בית המשפט העליון, של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום.
{{ח:תת|(א1)}} לעניין {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 3|ו־3 לחוק־יסוד: השפיטה}}, יראו רשם כאילו היה שופט.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על המינוי תפורסם ברשומות ומשפורסמה אין עוררין על המינוי.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשם“ – מי שנתמנה רשם לפי סעיף זה ומי שהתמנה לרשם בכיר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשם בכיר“ – מי שהתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 84א|סעיף 84א}}.

84אמינוי רשם בכירתיקונים: תשע״א־3

(א)על אף האמור בסעיף 84(א), רשם בכיר יתמנה בידי שר המשפטים לפי בחירת הוועדה;
(2)לעניין הוראות סעיפים 5 עד 7, 9, {{ח:הערה|ו־}}11 עד 14 לחוק־יסוד: השפיטה, והוראות סעיפים 5, 7א, 11, 12, 14, 15, 16א עד 24 ו־46, יראו רשם בכיר כאילו היה שופט.
(ב)מספר הרשמים הבכירים לא יעלה על 20 אחוזים ממספר התקנים של שופטים המכהנים בבתי משפט השלום; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את המספר האמור.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 9
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 5 עד 7 → חוק-יסוד: השפיטה #סעיף 5
  • 9 → חוק-יסוד: השפיטה #סעיף 9
  • {{ח:הערה|ו־}}11 עד 14 לחוק־יסוד: השפיטה → חוק-יסוד: השפיטה #סעיף 11
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף 84(א)}}, רשם בכיר יתמנה בידי שר המשפטים לפי בחירת הוועדה;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 5|סעיפים 5 עד 7}}, {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 9|9}}, {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 11|{{ח:הערה|ו־}}11 עד 14 לחוק־יסוד: השפיטה}}, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 7א|7א}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}}, {{ח:פנימי|סעיף 16א|16א עד 24}} {{ח:פנימי|סעיף 46|ו־46}}, יראו רשם בכיר כאילו היה שופט.
{{ח:תת|(ב)}} מספר הרשמים הבכירים לא יעלה על 20 אחוזים ממספר התקנים של שופטים המכהנים בבתי משפט השלום; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את המספר האמור.
סימן ב׳: סמכויות רשמים

85סמכויות מיוחדותתיקונים: תשע״א־3

על אף האמור בכל דין בדבר סדרי דין ונוהג בבתי משפט אזרחיים ופליליים, יהיו לרשם הסמכויות המיוחדות האמורות בסעיפים 85א עד 90.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין בדבר סדרי דין ונוהג בבתי משפט אזרחיים ופליליים, יהיו לרשם הסמכויות המיוחדות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 85א|בסעיפים 85א עד 90}}.

85אסמכות לדון בתובענות אזרחיות מסוימותתיקונים: תשע״א־3, תשע״ד־4

(א)רשם בכיר רשאי לדון ולהחליט בתובענה אזרחית שסכום התובענה או שווי הנושא במועד הגשת התובענה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
(ב)על אף הוראות סעיף קטן (א), רשם בכיר לא יהיה רשאי לדון באלה:
(1)תובענה לפיצויים בשל נזקי גוף או תובענה לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975;
(2)תובענה שהוגשה בקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006;
(3)תובענה אזרחית שבית משפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה בהתאם להוראות חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ״ה–1995.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975 → חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
  • חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006 → חוק תובענות ייצוגיות
  • חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ״ה–1995 → חוק בית המשפט לענייני משפחה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רשם בכיר רשאי לדון ולהחליט בתובענה אזרחית שסכום התובענה או שווי הנושא במועד הגשת התובענה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשם בכיר לא יהיה רשאי לדון באלה:
{{ח:תתת|(1)}} תובענה לפיצויים בשל נזקי גוף או תובענה לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תובענה שעילתה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}};
{{ח:תתת|(2)}} תובענה שהוגשה בקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות|חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}};
{{ח:תתת|(3)}} תובענה אזרחית שבית משפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לענייני משפחה|חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ״ה–1995}}.

86פסק דין באין הגנה

בתובענה שנתבע אינו מתגונן בה, לרבות תביעה בסדר דין מקוצר שלא ניתנה בה רשות להתגונן, רשאי הרשם –
(1)לדרוש ראיה בכתב;
(2)ליתן פסק דין על פי צד אחד נגד אותו נתבע;
(3)לבטל פסק דין שנתן לפי פסקה (2).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתובענה שנתבע אינו מתגונן בה, לרבות תביעה בסדר דין מקוצר שלא ניתנה בה רשות להתגונן, רשאי הרשם –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש ראיה בכתב;
{{ח:תת|(2)}} ליתן פסק דין על פי צד אחד נגד אותו נתבע;
{{ח:תת|(3)}} לבטל פסק דין שנתן לפי פסקה (2).

87פסק דין מוסכם

במשפטים, בין בערכאה ראשונה ובין בערעור, שבהם מסכימים בעלי הדין למתן פסק דין לפי נוסח מוסכם, רשאי רשם ליתן פסק דין; ורשאי רשם ליתן פסק דין כאמור אם הסכימו בעלי הדין לגופו של ענין ולא הסכימו על סכום הוצאות המשפט, והרשם ישום ויקבע בפסק הדין את ההוצאות האמורות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במשפטים, בין בערכאה ראשונה ובין בערעור, שבהם מסכימים בעלי הדין למתן פסק דין לפי נוסח מוסכם, רשאי רשם ליתן פסק דין; ורשאי רשם ליתן פסק דין כאמור אם הסכימו בעלי הדין לגופו של ענין ולא הסכימו על סכום הוצאות המשפט, והרשם ישום ויקבע בפסק הדין את ההוצאות האמורות.

88מחיקת הליך

רשם רשאי, על פי בקשה או מיזמתו, להורות, בהתאם לתקנות סדר הדין, שתובענה או ערעור יימחקו מחמת חוסר מעש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשם רשאי, על פי בקשה או מיזמתו, להורות, בהתאם לתקנות סדר הדין, שתובענה או ערעור יימחקו מחמת חוסר מעש.

89עיקול זמני

רשם רשאי ליתן צו עיקול זמני, ולצורך זה – צו לאיסור השימוש במעוקל ולשימורו, ורשאי הוא לבטל צווים כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשם רשאי ליתן צו עיקול זמני, ולצורך זה – צו לאיסור השימוש במעוקל ולשימורו, ורשאי הוא לבטל צווים כאמור.

90בקשות שונותתיקונים: תשנ״ה־2, תשע״א־3

רשם רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל ענין הנוגע לניהולו של הליך, לרבות ענינים אלה, ובלבד שבעניין שההחלטה בו היא החלטה לפי פסקאות (6), (9) ו־(10), ידון ויחליט רשם בכיר בלבד:
(1)מתן ערובה לתשלום הוצאות המשפט, על־פי בקשה של תובע, נתבע, מערער או משיב, או של הבא מטעמם;
(2)מתן רשות לתבוע בחזקת עני, דחיית תשלומן של אגרות ופטור מהן;
(3)הארכת המועד להגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור;
(4)החזרת אגרות בית משפט ששולמו בטעות או מחמת שומת־יתר או מסיבה אחרת;
(5)תשלום כסף מקופת בית המשפט;
(6)מינוי אפוטרופסים לדין;
(7)הוראות בדבר המצאת כתבי בי־דין, לרבות תחליף המצאה;
(8)שומת שכר עדים והוצאותיהם והחיוב בהם;
(9)בקשות דחופות בנוגע לשמיעת תובענה, ערעור או הליך אחר, הכל בכפוף להוראות סעיף 101;
(10)מינויו של מנהל חשבונות או רואה חשבון מומחים או של מומחה אחר, במקום שיש צורך בחוות דעת או בדין־וחשבון של מומחה קודם לבירורם של כל תובענה או הליך אחר, או לפני המשך בהם אם כבר התחיל הבירור בהם;
(11)ארכה לטעון, רשות לתקן כתב טענות, גילוי מסמכים והצגתם ומסירת שאלונים;
(12)קביעת מועד לחקירתו הפומבית של חייב לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980 (להלן – פקודת פשיטת הרגל).
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980 → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשם רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל ענין הנוגע לניהולו של הליך, לרבות ענינים אלה, ובלבד שבעניין שההחלטה בו היא החלטה לפי פסקאות (6), (9) ו־(10), ידון ויחליט רשם בכיר בלבד:
{{ח:תת|(1)}} מתן ערובה לתשלום הוצאות המשפט, על־פי בקשה של תובע, נתבע, מערער או משיב, או של הבא מטעמם;
{{ח:תת|(2)}} מתן רשות לתבוע בחזקת עני, דחיית תשלומן של אגרות ופטור מהן;
{{ח:תת|(3)}} הארכת המועד להגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור;
{{ח:תת|(4)}} החזרת אגרות בית משפט ששולמו בטעות או מחמת שומת־יתר או מסיבה אחרת;
{{ח:תת|(5)}} תשלום כסף מקופת בית המשפט;
{{ח:תת|(6)}} מינוי אפוטרופסים לדין;
{{ח:תת|(7)}} הוראות בדבר המצאת כתבי בי־דין, לרבות תחליף המצאה;
{{ח:תת|(8)}} שומת שכר עדים והוצאותיהם והחיוב בהם;
{{ח:תת|(9)}} בקשות דחופות בנוגע לשמיעת תובענה, ערעור או הליך אחר, הכל בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}};
{{ח:תת|(10)}} מינויו של מנהל חשבונות או רואה חשבון מומחים או של מומחה אחר, במקום שיש צורך בחוות דעת או בדין־וחשבון של מומחה קודם לבירורם של כל תובענה או הליך אחר, או לפני המשך בהם אם כבר התחיל הבירור בהם;
{{ח:תת|(11)}} ארכה לטעון, רשות לתקן כתב טענות, גילוי מסמכים והצגתם ומסירת שאלונים;
{{ח:תת|(12)}} קביעת מועד לחקירתו הפומבית של חייב לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}} (להלן – פקודת פשיטת הרגל).

91סמכויות שהוענקו בתקנותתיקונים: תשע״א־3, תשע״א־4

בנוסף לאמור בסעיפים 85 עד 90 רשאי רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג, שהוסמך בתקנות לעשותו; תקנות המסמיכות רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג, טעונות את אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בנוסף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיפים 85 עד 90}} רשאי רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג, שהוסמך בתקנות לעשותו; תקנות המסמיכות רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג, טעונות את אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

92תיקונים: תשנ״ה־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

93תיקונים: תשנ״ה־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

94תיקונים: תשע״ח־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

95החלטת רשם כהחלטת בית המשפט

פסק דין והחלטה אחרת של רשם – כמוהם כפסק דין או החלטה אחרת של בית המשפט שבו הוא משמש רשם, והכל בכפוף לסעיף 96.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פסק דין והחלטה אחרת של רשם – כמוהם כפסק דין או החלטה אחרת של בית המשפט שבו הוא משמש רשם, והכל בכפוף {{ח:פנימי|סעיף 96|לסעיף 96}}.

96ערעור על החלטת רשםתיקונים: תשמ״ה־2, תשמ״ו־3, תשס״ח־9, תש״ע־2, תשע״א־3

(א)פסק דין של רשם של בית משפט שלום או של בית משפט מחוזי דינו, לענין ערעור, כפסק דין של בית המשפט שבו הוא משמש רשם.
(א1)החלטה אחרת של רשם בכיר, דינה, לעניין ערעור, כדין החלטה אחרת של בית המשפט שבו הוא משמש רשם בכיר.
(ב)החלטה אחרת של רשם שאינו רשם בכיר ניתנת לערעור לפני בית המשפט שבו הוא משמש רשם, ורשאי בית המשפט לדון בו בשופט אחד.
(ב1)על אף האמור בסעיף קטן (ב), החלטת רשם בשאלה אם עניין מסוים הוא עניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב או עניין כלכלי–מינהלי כמשמעותו בסעיף 42ג, אם לאו, אינה ניתנת לערעור, ואולם החלטת רשם כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי ניתנת לערעור אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור במסגרת ערעור על פסק הדין.
(ג)החלטה של בית משפט שלום בערעור לפי סעיף קטן (ב), למעט בסוגי החלטות שנקבעו בצו לפי הוראות סעיף 52(ג), ניתנת לערעור לפני בית המשפט המחוזי, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה או מאת בית המשפט המחוזי או אחד משופטיו.
(ד)החלטה של בית משפט מחוזי בערעור לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) על החלטה אחרת של רשם, למעט בסוגי החלטות שנקבעו בצו לפי הוראות סעיפים 41(ג) או 52(ג), ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה, או מאת נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון.
(ה)פסק דין של רשם של בית המשפט העליון ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, שידון בו בשופט אחד.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} פסק דין של רשם של בית משפט שלום או של בית משפט מחוזי דינו, לענין ערעור, כפסק דין של בית המשפט שבו הוא משמש רשם.
{{ח:תת|(א1)}} החלטה אחרת של רשם בכיר, דינה, לעניין ערעור, כדין החלטה אחרת של בית המשפט שבו הוא משמש רשם בכיר.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה אחרת של רשם שאינו רשם בכיר ניתנת לערעור לפני בית המשפט שבו הוא משמש רשם, ורשאי בית המשפט לדון בו בשופט אחד.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), החלטת רשם בשאלה אם עניין מסוים הוא עניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}} או עניין כלכלי–מינהלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ג|בסעיף 42ג}}, אם לאו, אינה ניתנת לערעור, ואולם החלטת רשם כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי ניתנת לערעור אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור במסגרת ערעור על פסק הדין.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה של בית משפט שלום בערעור לפי סעיף קטן (ב), למעט בסוגי החלטות שנקבעו בצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52(ג)}}, ניתנת לערעור לפני בית המשפט המחוזי, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה או מאת בית המשפט המחוזי או אחד משופטיו.
{{ח:תת|(ד)}} החלטה של בית משפט מחוזי בערעור לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) על החלטה אחרת של רשם, למעט בסוגי החלטות שנקבעו בצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיפים 41(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 52|או 52(ג)}}, ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה, או מאת נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון.
{{ח:תת|(ה)}} פסק דין של רשם של בית המשפט העליון ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, שידון בו בשופט אחד.
סימן ג׳: סמכויות אחרות

97קביעת פלוגתות מוסכמות

רשם רשאי לקבוע פלוגתות מוסכמות להכרעת בית המשפט, והוא יציין בפרוטוקול את שמות בעלי הדין או עורכי הדין שהתייצבו לפניו ואת הפלוגתות המוסכמות כאמור, אך בלי לפגוע בסמכותו של בית המשפט לערוך את הפלוגתות מחדש בהתאם לכתבי הטענות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשם רשאי לקבוע פלוגתות מוסכמות להכרעת בית המשפט, והוא יציין בפרוטוקול את שמות בעלי הדין או עורכי הדין שהתייצבו לפניו ואת הפלוגתות המוסכמות כאמור, אך בלי לפגוע בסמכותו של בית המשפט לערוך את הפלוגתות מחדש בהתאם לכתבי הטענות.

98שומת אגרות בית המשפט

כל שאלה בדבר שומת אגרת בית המשפט בתובענה, בענין או בהליך, תובא לפני הרשם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל שאלה בדבר שומת אגרת בית המשפט בתובענה, בענין או בהליך, תובא לפני הרשם.

99שומת הוצאות

הרשם יהיה שמאי־הוצאות של בית המשפט שבו הוא משמש רשם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרשם יהיה שמאי־הוצאות של בית המשפט שבו הוא משמש רשם.

100חתימה על פסיקתות

רשם רשאי לחתום על פסיקתות של פסקי דין ושל החלטות אחרות של בית המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשם רשאי לחתום על פסיקתות של פסקי דין ושל החלטות אחרות של בית המשפט.

101רשימת המשפטים והודעה על הדיון בהם

רשם יהיה אחראי לעריכת רשימת המשפטים שלפני בית המשפט ולפני שופטים בלשכותיהם, לפי הנחיות נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא, נשיא או סגן נשיא של בית משפט מחוזי או נשיא של בית משפט שלום, הכל לפי הענין, ורשאי הוא על פי בקשת תובע או מערער, או בהסכמת בעלי הדין או עורכי הדין שלהם, לקבוע ברשימה כל תובענה, הליך או ערעור לדיון ולהוציא לשם כך את ההודעות הדרושות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשם יהיה אחראי לעריכת רשימת המשפטים שלפני בית המשפט ולפני שופטים בלשכותיהם, לפי הנחיות נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא, נשיא או סגן נשיא של בית משפט מחוזי או נשיא של בית משפט שלום, הכל לפי הענין, ורשאי הוא על פי בקשת תובע או מערער, או בהסכמת בעלי הדין או עורכי הדין שלהם, לקבוע ברשימה כל תובענה, הליך או ערעור לדיון ולהוציא לשם כך את ההודעות הדרושות.

102השבעה וקבלת תצהיר

כל שבועה או תצהיר יכולים להינתן בפני רשם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל שבועה או תצהיר יכולים להינתן בפני רשם.

103סמכות נוספת

כל מקום שנאמר בדין, כי מעשה פלוני או דבר פלוני אפשר שייעשה בידי פקיד שימנה לכך בית המשפט, רשאי הרשם לעשותו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל מקום שנאמר בדין, כי מעשה פלוני או דבר פלוני אפשר שייעשה בידי פקיד שימנה לכך בית המשפט, רשאי הרשם לעשותו.
סימן ד׳: הוראות שונות

104תחולת הוראותתיקונים: תשנ״ב, תשנ״ב־2, תשע״א־3

הוראות סעיפים 68 עד 79ג ו־81 יחולו על רשם ועל הדיונים לפניו בהתאם לסמכויות הנתונות לו לפי כל דין; אך רשם שאינו שופט לא יהא מוסמך לשפיטה פלילית ולשפיטה לפי סעיף 72(א).
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיפים 68 עד 79ג}} {{ח:פנימי|סעיף 81|ו־81}} יחולו על רשם ועל הדיונים לפניו בהתאם לסמכויות הנתונות לו לפי כל דין; אך רשם שאינו שופט לא יהא מוסמך לשפיטה פלילית ולשפיטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(א)}}.

105הרשם יבוא במקום המזכיר הראשי

(א)הרשם ישמש בכל סמכות שניתנה למזכיר הראשי של בית המשפט העליון, של בית משפט מחוזי ושל בית משפט שלום וימלא כל תפקיד שניתן להם.
(ב)כל מקום שנאמר בדין, כי מסמך פלוני יוגש למזכיר הראשי של בית המשפט, יוגש המסמך למשרד בית המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הרשם ישמש בכל סמכות שניתנה למזכיר הראשי של בית המשפט העליון, של בית משפט מחוזי ושל בית משפט שלום וימלא כל תפקיד שניתן להם.
{{ח:תת|(ב)}} כל מקום שנאמר בדין, כי מסמך פלוני יוגש למזכיר הראשי של בית המשפט, יוגש המסמך למשרד בית המשפט.

105אאתיקה ומשמעתתיקונים: תשנ״ב, תשס״ו־3

לענין אתיקה ושיפוט משמעתי של רשם עקב מילוי תפקידיו כרשם ולענין השעייתו מכהונת רשם, דין רשם שאינו שופט כדין שופט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין אתיקה ושיפוט משמעתי של רשם עקב מילוי תפקידיו כרשם ולענין השעייתו מכהונת רשם, דין רשם שאינו שופט כדין שופט.

105בפסלותתיקונים: תשנ״ב

לענין טענת פסלות נגד רשם, דין רשם שאינו שופט כדין שופט, והוראות סעיף 77א יחולו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין טענת פסלות נגד רשם, דין רשם שאינו שופט כדין שופט, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 77א|סעיף 77א}} יחולו.

105גהודעה על גמר כהונהתיקונים: תשנ״ב

הודעה על גמר כהונתו של רשם תפורסם ברשומות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הודעה על גמר כהונתו של רשם תפורסם ברשומות.

106תקנות

שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין לערעורים לפי פרק זה, ובכפוף להוראות פרק זה – גם תקנות הקובעות את הסמכויות והתפקידים של הרשמים בכל הנוגע לסדרי דין ולנוהג של בתי המשפט.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין לערעורים לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} – גם תקנות הקובעות את הסמכויות והתפקידים של הרשמים בכל הנוגע לסדרי דין ולנוהג של בתי המשפט.
פרק ג׳1: משמר בתי המשפט

106אהגדרות – פרק ג׳1תיקונים: תשע״ו־3, תשע״ו־7, תשע״ט־3

בפרק זה –
”אנשי משמר בתי המשפט“ – ממונה הביטחון, הסגל הפיקודי ומאבטחי משמר בתי המשפט;
”חוק להסדרת הביטחון“ – חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998;
”חוק המעצרים“ – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996;
”חוק סמכויות שמירה“ – חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס״ה–2005;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”חפץ אסור“ – כל אחד מאלה:
(1)כלי ירייה – כהגדרתו בחוק כלי הירייה, התש״ט–1949;
(2)חומר נפץ – כהגדרתו בחוק חומרי נפץ, התשי״ד–1954;
(3)סכין או אולר – כהגדרתם בסעיף 184 לחוק העונשין, וכל נשק קר אחר;
(4)חומר מסוכן – כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993;
(5)סם מסוכן – כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973;
(6)כל חפץ, לרבות בעל חיים, למעט כלב נחייה, אשר יש בו או בשימוש בו כדי לפגוע בשלום הציבור או בסדר בבית המשפט; בפסקה זו, ”כלב נחייה“ – כהגדרתו בחוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה, התשנ״ג–1993;
”ממונה הביטחון“ – מי שמונה לפי סעיפים 106ג ו־106ו;
”נשק“ – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק סמכויות שמירה;
”סגל פיקודי“ – הסגל הפיקודי שמונה לפי סעיפים 106ד ו־106ו;
”פקודת החיפוש“ – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969;
”קצין מוסמך“ – כהגדרתו בפסקאות (2)(א), (ב) ו־(ב1)(1) להגדרה ”קצין מוסמך“ שבחוק להסדרת הביטחון.
↗ חיצוניות: 13↺ פנימיות: 5
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998 → חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים
  • חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996 → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)
  • חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס״ה–2005 → חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור
  • חוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין
  • בחוק כלי הירייה, התש״ט–1949 → חוק כלי הירייה
  • בחוק חומרי נפץ, התשי״ד–1954 → חוק חומרי נפץ
  • בסעיף 184 לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 184
  • בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993 → חוק החומרים המסוכנים
  • בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973 → פקודת הסמים המסוכנים
  • בחוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה, התשנ״ג–1993 → חוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה
  • בסעיף 2 לחוק סמכויות שמירה → חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור #סעיף 2
  • פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969 → פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)
  • בפסקאות (2)(א), (ב) ו־(ב1)(1) להגדרה ”קצין מוסמך“ שבחוק להסדרת הביטחון → חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים #סעיף 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אנשי משמר בתי המשפט“ – ממונה הביטחון, הסגל הפיקודי ומאבטחי משמר בתי המשפט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק להסדרת הביטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המעצרים“ – {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק סמכויות שמירה“ – {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חפץ אסור“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כלי ירייה – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה|בחוק כלי הירייה, התש״ט–1949}};
{{ח:תתת|(2)}} חומר נפץ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חומרי נפץ|בחוק חומרי נפץ, התשי״ד–1954}};
{{ח:תתת|(3)}} סכין או אולר – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 184|בסעיף 184 לחוק העונשין}}, וכל נשק קר אחר;
{{ח:תתת|(4)}} חומר מסוכן – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}};
{{ח:תתת|(5)}} סם מסוכן – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}};
{{ח:תתת|(6)}} כל חפץ, לרבות בעל חיים, למעט כלב נחייה, אשר יש בו או בשימוש בו כדי לפגוע בשלום הציבור או בסדר בבית המשפט; בפסקה זו, ”כלב נחייה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה|בחוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה, התשנ״ג–1993}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה הביטחון“ – מי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 106ג|סעיפים 106ג}} {{ח:פנימי|סעיף 106ו|ו־106ו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נשק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק סמכויות שמירה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סגל פיקודי“ – הסגל הפיקודי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 106ד|סעיפים 106ד}} {{ח:פנימי|סעיף 106ו|ו־106ו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת החיפוש“ – {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין מוסמך“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 1|בפסקאות (2)(א), (ב) ו־(ב1)(1) להגדרה ”קצין מוסמך“ שבחוק להסדרת הביטחון}}.

106במשמר בתי המשפט ותפקידיותיקונים: תשע״ו־3

תפקידי משמר בתי המשפט הם:
(1)להגן על השופטים, הרשמים ועובדי בתי המשפט, ובכלל זה לבצע כל פעולה הנדרשת לשם שמירה על ביטחונם, לרבות מחוץ לכותלי בית המשפט;
(2)לשמור על הסדר הציבורי ועל ביטחון הציבור בבית המשפט, בסביבתו הקרובה ובמשרדי הנהלת בתי המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תפקידי משמר בתי המשפט הם:
{{ח:תת|(1)}} להגן על השופטים, הרשמים ועובדי בתי המשפט, ובכלל זה לבצע כל פעולה הנדרשת לשם שמירה על ביטחונם, לרבות מחוץ לכותלי בית המשפט;
{{ח:תת|(2)}} לשמור על הסדר הציבורי ועל ביטחון הציבור בבית המשפט, בסביבתו הקרובה ובמשרדי הנהלת בתי המשפט.

106גממונה הביטחון ותפקידיותיקונים: תשע״ו־3

(א)מנהל בתי המשפט, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים, ימנה ממונה ביטחון ובלבד שלא ימונה לממונה ביטחון אלא מי שהקצין המוסמך אישר כי הוא עומד בתנאי הכשירות הקבועים בסעיף 4(ג) לחוק להסדרת הביטחון.
(ב)ממונה הביטחון ישמש מפקד משמר בתי המשפט ויהיה אחראי לביצוע תפקידי משמר בתי המשפט לפי חוק זה, לאבטחת מידע מסווג המצוי ברשות בתי המשפט וכן לביצוע ההוראות לפי פרק זה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 4(ג) לחוק להסדרת הביטחון → חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים #סעיף 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מנהל בתי המשפט, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים, ימנה ממונה ביטחון ובלבד שלא ימונה לממונה ביטחון אלא מי שהקצין המוסמך אישר כי הוא עומד בתנאי הכשירות הקבועים {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 4|בסעיף 4(ג) לחוק להסדרת הביטחון}}.
{{ח:תת|(ב)}} ממונה הביטחון ישמש מפקד משמר בתי המשפט ויהיה אחראי לביצוע תפקידי משמר בתי המשפט לפי חוק זה, לאבטחת מידע מסווג המצוי ברשות בתי המשפט וכן לביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}.

106דסגל פיקודיתיקונים: תשע״ו־3

למשמר בתי המשפט ימונה סגל פיקודי ובלבד שלא ימונה לסגל הפיקודי אלא מי שהקצין המוסמך אישר לגביו כי הוא עומד בתנאי הכשירות הקבועים בסעיפים 4(ג) ו־5(ב) עד (ד) לחוק להסדרת הביטחון, בשינויים המחויבים.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיפים 4(ג) → חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים #סעיף 4
  • ו־5(ב) עד (ד) לחוק להסדרת הביטחון → חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים #סעיף 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} למשמר בתי המשפט ימונה סגל פיקודי ובלבד שלא ימונה לסגל הפיקודי אלא מי שהקצין המוסמך אישר לגביו כי הוא עומד בתנאי הכשירות הקבועים {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 4|בסעיפים 4(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 5|ו־5(ב) עד (ד) לחוק להסדרת הביטחון}}, בשינויים המחויבים.

106המאבטח משמר בתי המשפטתיקונים: תשע״ו־3

ממונה הביטחון רשאי להסמיך אדם למאבטח משמר בתי המשפט, אם עמד בתנאי הכשירות הקבועים בסעיף 8(1) עד (7) לחוק סמכויות שמירה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 8(1) עד (7) לחוק סמכויות שמירה → חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור #סעיף 8
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ממונה הביטחון רשאי להסמיך אדם למאבטח משמר בתי המשפט, אם עמד בתנאי הכשירות הקבועים {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור#סעיף 8|בסעיף 8(1) עד (7) לחוק סמכויות שמירה}}.

106ואנשי משמר בתי המשפט – עובדי המדינהתיקונים: תשע״ו־3

אנשי משמר בתי המשפט יהיו עובדי המדינה ועל מינוים יחולו, נוסף על הוראות סעיפים 106ג עד 106ה, הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959 → חוק שירות המדינה (מינויים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אנשי משמר בתי המשפט יהיו עובדי המדינה ועל מינוים יחולו, נוסף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 106ג|סעיפים 106ג עד 106ה}}, הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}.

106זסמכויות חיפוש ותפיסה וסמכויות נלוותתיקונים: תשע״ו־3

(א)לשם ביצוע תפקידי משמר בתי המשפט לפי חוק זה, יהיו לאיש משמר בתי המשפט הסמכויות האלה בבית המשפט ובסביבתו הקרובה:
(1)לתת הוראות לכל אדם המפריע לסדר הציבורי או המתנהג באופן אלים או בניגוד להוראות הדין החלות בבית המשפט, או לכל אדם שיש חשש סביר לגביו שינהג כאמור;
(2)לדרוש מאדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(3)לערוך חיפוש בלא צו של שופט על גופם של באי בית המשפט, וכן בכלי רכב, במטען ובטובין אחרים בעת כניסה לבית המשפט אם הדבר דרוש לשם שמירה על ביטחון הציבור או לצורך קיום הוראות סעיף 256 לחוק העונשין; בפסקה זו, ”חיפוש על גוף“ – חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו, שאינו חיפוש חיצוני או חיפוש פנימי כהגדרתם בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996;
(4)לערוך חיפוש על גופו של האדם או בכלי הרכב גם שלא בעת כניסה לבית המשפט ובלבד שהתעורר חשד סביר שאדם נושא עמו שלא כדין נשק, עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא בכלי רכב;
(5)לתפוס חפץ אסור שהתגלה אגב החיפוש לפי סעיף זה; חפץ שנתפס לפי פסקה זו יימסר בהקדם האפשרי למשטרת ישראל ויחולו עליו הוראות הפרק הרביעי של פקודת החיפוש, בשינויים המחויבים;
(6)לדרוש שחפץ, שאינו דרוש לנושאו אותה שעה, יופקד בבית המשפט כל עוד נושאו נמצא בבית המשפט.
(ב)חיפוש על גופו של אדם לפי סעיף זה, הכרוך במגע גופני ייערך על ידי בן מינו של האדם, אלא אם כן לא ניתן לעשות כן בנסיבות העניין ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לשלום הציבור, לרבות שלומו של אדם.
(ג)אין לדרוש מאדם לחשוף בפרהסיה חלקי גוף שבדרך כלל הם מוסתרים אלא כדי למנוע סכנה קרובה לוודאי לשלום הציבור.
(ד)סירב אדם להישמע להוראות איש משמר בתי המשפט לפי סעיף זה, רשאי איש משמר בתי המשפט לפעול בדרכים אלה, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך:
(1)למנוע מאותו אדם כניסה לבית המשפט, למנוע הכנסה של מטען או של טובין אחרים לבית המשפט או למנוע כניסה של כלי רכב לבית המשפט;
(2)להוציא מבית המשפט את האדם, את המטען, את הטובין האחרים או את כלי הרכב;
(3)לעכב את אותו אדם עד לבואו של שוטר, אם יש חשש שאותו אדם יימלט או שזהותו אינה ידועה; על עיכוב לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 72 עד 74 לחוק המעצרים, בשינויים המחויבים.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 256 לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 256
  • בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996 → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)
  • הפרק הרביעי של פקודת החיפוש → פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) #פרק 4
  • סעיפים 72 עד 74 לחוק המעצרים → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) #סעיף 72
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לשם ביצוע תפקידי משמר בתי המשפט לפי חוק זה, יהיו לאיש משמר בתי המשפט הסמכויות האלה בבית המשפט ובסביבתו הקרובה:
{{ח:תתת|(1)}} לתת הוראות לכל אדם המפריע לסדר הציבורי או המתנהג באופן אלים או בניגוד להוראות הדין החלות בבית המשפט, או לכל אדם שיש חשש סביר לגביו שינהג כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מאדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(3)}} לערוך חיפוש בלא צו של שופט על גופם של באי בית המשפט, וכן בכלי רכב, במטען ובטובין אחרים בעת כניסה לבית המשפט אם הדבר דרוש לשם שמירה על ביטחון הציבור או לצורך קיום הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 256|סעיף 256 לחוק העונשין}}; בפסקה זו, ”חיפוש על גוף“ – חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו, שאינו חיפוש חיצוני או חיפוש פנימי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996}};
{{ח:תתת|(4)}} לערוך חיפוש על גופו של האדם או בכלי הרכב גם שלא בעת כניסה לבית המשפט ובלבד שהתעורר חשד סביר שאדם נושא עמו שלא כדין נשק, עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא בכלי רכב;
{{ח:תתת|(5)}} לתפוס חפץ אסור שהתגלה אגב החיפוש לפי סעיף זה; חפץ שנתפס לפי פסקה זו יימסר בהקדם האפשרי למשטרת ישראל ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי של פקודת החיפוש}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(6)}} לדרוש שחפץ, שאינו דרוש לנושאו אותה שעה, יופקד בבית המשפט כל עוד נושאו נמצא בבית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} חיפוש על גופו של אדם לפי סעיף זה, הכרוך במגע גופני ייערך על ידי בן מינו של האדם, אלא אם כן לא ניתן לעשות כן בנסיבות העניין ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לשלום הציבור, לרבות שלומו של אדם.
{{ח:תת|(ג)}} אין לדרוש מאדם לחשוף בפרהסיה חלקי גוף שבדרך כלל הם מוסתרים אלא כדי למנוע סכנה קרובה לוודאי לשלום הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} סירב אדם להישמע להוראות איש משמר בתי המשפט לפי סעיף זה, רשאי איש משמר בתי המשפט לפעול בדרכים אלה, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך:
{{ח:תתת|(1)}} למנוע מאותו אדם כניסה לבית המשפט, למנוע הכנסה של מטען או של טובין אחרים לבית המשפט או למנוע כניסה של כלי רכב לבית המשפט;
{{ח:תתת|(2)}} להוציא מבית המשפט את האדם, את המטען, את הטובין האחרים או את כלי הרכב;
{{ח:תתת|(3)}} לעכב את אותו אדם עד לבואו של שוטר, אם יש חשש שאותו אדם יימלט או שזהותו אינה ידועה; על עיכוב לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 72|סעיפים 72 עד 74 לחוק המעצרים}}, בשינויים המחויבים.

106חסמכות עיכוב ומעצרתיקונים: תשע״ו־3

(א)היה לאיש משמר בתי המשפט חשד סביר שאדם נושא בבית המשפט או בסביבתו הקרובה נשק שלא כדין, עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק או שהוא עומד לבצע עבירה העלולה לסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה, יהיו לו סמכויות עיכוב כנגד אותו אדם; על עיכוב לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 67(א) ו־72 עד 74 לחוק המעצרים, בשינויים המחויבים.
(ב)היה לאיש משמר בתי המשפט יסוד סביר לחשד שאדם עבר עבירה בת מעצר כהגדרתה בסעיף 23(א)(7) לחוק המעצרים בבית המשפט או בסביבתו הקרובה והתקיימו הנסיבות המנויות בסעיפים 23(א)(1) או 23(א)(3) וכן בנסיבות לפי סעיף 23(ב) לחוק המעצרים, מוסמך הוא לעצור את אותו אדם ולמסור אותו לידי שוטר בהקדם האפשרי, אך לא יאוחר משש שעות לאחר שנעצר; על מעצר כאמור יחולו הוראות סעיפים 23(ג) ו־24 לחוק המעצרים וכן סעיף 19 לפקודת החיפוש, בשינויים המחויבים.
(ג)הורה בית המשפט על מעצרו של אדם לפי הוראות סעיפים 13, 17 ו־21 לחוק המעצרים או הורה בית המשפט על מאסרו המיידי של אדם עם מתן גזר הדין, מוסמך איש משמר בתי המשפט לבצע את המעצר ולמסור אותו לידי שוטר או סוהר, לפי העניין, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משש שעות לאחר שנעצר.
(ד)לסגל הפיקודי, ובהעדרו – לאיש משמר בתי המשפט הממונה על הפעלת יחידת המשמר בבית המשפט בעת הפעלת הסמכות לפי סעיף זה, יהיו נתונות הסמכויות הנתונות לקצין הממונה לפי סעיף 27(א) ו־(ב) לחוק המעצרים, בשינויים המחויבים.
↗ חיצוניות: 13
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 67(א) → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) #סעיף 67
  • ו־72 עד 74 לחוק המעצרים → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) #סעיף 72
  • בסעיף 23(א)(7) לחוק המעצרים → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) #סעיף 23
  • בסעיפים 23(א)(1) → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) #סעיף 23
  • או 23(א)(3) → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) #סעיף 23
  • סעיף 23(ב) לחוק המעצרים → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) #סעיף 23
  • סעיפים 23(ג) → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) #סעיף 23
  • ו־24 לחוק המעצרים → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) #סעיף 24
  • סעיף 19 לפקודת החיפוש → פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) #סעיף 19
  • סעיפים 13 → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) #סעיף 13
  • 17 → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) #סעיף 17
  • ו־21 לחוק המעצרים → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) #סעיף 21
  • סעיף 27(א) ו־(ב) לחוק המעצרים → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) #סעיף 27
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היה לאיש משמר בתי המשפט חשד סביר שאדם נושא בבית המשפט או בסביבתו הקרובה נשק שלא כדין, עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק או שהוא עומד לבצע עבירה העלולה לסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה, יהיו לו סמכויות עיכוב כנגד אותו אדם; על עיכוב לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 67|סעיפים 67(א)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 72|ו־72 עד 74 לחוק המעצרים}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} היה לאיש משמר בתי המשפט יסוד סביר לחשד שאדם עבר עבירה בת מעצר כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 23|בסעיף 23(א)(7) לחוק המעצרים}} בבית המשפט או בסביבתו הקרובה והתקיימו הנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 23|בסעיפים 23(א)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 23|או 23(א)(3)}} וכן בנסיבות לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 23|סעיף 23(ב) לחוק המעצרים}}, מוסמך הוא לעצור את אותו אדם ולמסור אותו לידי שוטר בהקדם האפשרי, אך לא יאוחר משש שעות לאחר שנעצר; על מעצר כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 23|סעיפים 23(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 24|ו־24 לחוק המעצרים}} וכן {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 19|סעיף 19 לפקודת החיפוש}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} הורה בית המשפט על מעצרו של אדם לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 17|17}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 21|ו־21 לחוק המעצרים}} או הורה בית המשפט על מאסרו המיידי של אדם עם מתן גזר הדין, מוסמך איש משמר בתי המשפט לבצע את המעצר ולמסור אותו לידי שוטר או סוהר, לפי העניין, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משש שעות לאחר שנעצר.
{{ח:תת|(ד)}} לסגל הפיקודי, ובהעדרו – לאיש משמר בתי המשפט הממונה על הפעלת יחידת המשמר בבית המשפט בעת הפעלת הסמכות לפי סעיף זה, יהיו נתונות הסמכויות הנתונות לקצין הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 27|סעיף 27(א) ו־(ב) לחוק המעצרים}}, בשינויים המחויבים.

106טהחלת סמכויות לגבי הנהלת בתי המשפטתיקונים: תשע״ו־3

הסמכויות הנתונות לאיש משמר בתי המשפט לפי סעיפים 106ז ו־106ח יהיו נתונות לו, בשינויים המחויבים, גם לגבי הנהלת בתי המשפט.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסמכויות הנתונות לאיש משמר בתי המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 106ז|סעיפים 106ז}} {{ח:פנימי|סעיף 106ח|ו־106ח}} יהיו נתונות לו, בשינויים המחויבים, גם לגבי הנהלת בתי המשפט.

106יפעולות אבטחה מחוץ לבית המשפטתיקונים: תשע״ו־3

(א)לשם הגנה על שופטים, רשמים ועובדי בית המשפט, כאמור בסעיף 106ב(1), יהיו לאיש משמר בתי המשפט הסמכויות לפי פרק זה, בשינויים המחויבים, גם כשהוא מבצע פעולות אבטחה שלהם מחוץ לבית המשפט, לרבות בעת ליווי כלי רכב.
(ב)הפעלת הסמכויות מחוץ לבית המשפט לפי סעיף זה תיעשה, ככל האפשר, בסביבתו הקרובה של האדם המאובטח ותוך התחשבות מרבית בצורך להגן על פרטיות הסובבים אותו.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לשם הגנה על שופטים, רשמים ועובדי בית המשפט, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 106ב|בסעיף 106ב(1)}}, יהיו לאיש משמר בתי המשפט הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, בשינויים המחויבים, גם כשהוא מבצע פעולות אבטחה שלהם מחוץ לבית המשפט, לרבות בעת ליווי כלי רכב.
{{ח:תת|(ב)}} הפעלת הסמכויות מחוץ לבית המשפט לפי סעיף זה תיעשה, ככל האפשר, בסביבתו הקרובה של האדם המאובטח ותוך התחשבות מרבית בצורך להגן על פרטיות הסובבים אותו.

106יאזיהוי איש משמר בתי המשפטתיקונים: תשע״ו־3

(א)איש משמר בתי המשפט לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
(1)הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי משמר בתי המשפט בצבע ובצורה שהורה ממונה הביטחון לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
(2)יש בידו תעודה החתומה בידי ממונה הביטחון, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
(ב)חובת ההזדהות לפי סעיף קטן (א) לא תחול אם קיומה עלול לגרום לאחד מאלה:
(1)סיכול ביצוע הסמכות בידי איש משמר בתי המשפט;
(2)פגיעה בביטחון איש משמר בתי המשפט או בביטחון אדם אחר.
(ג)חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים איש משמר בתי המשפט את חובת ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים איש משמר בתי המשפט את חובתו כאמור, מוקדם ככל האפשר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} איש משמר בתי המשפט לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי משמר בתי המשפט בצבע ובצורה שהורה ממונה הביטחון לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
{{ח:תתת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי ממונה הביטחון, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
{{ח:תת|(ב)}} חובת ההזדהות לפי סעיף קטן (א) לא תחול אם קיומה עלול לגרום לאחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} סיכול ביצוע הסמכות בידי איש משמר בתי המשפט;
{{ח:תתת|(2)}} פגיעה בביטחון איש משמר בתי המשפט או בביטחון אדם אחר.
{{ח:תת|(ג)}} חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים איש משמר בתי המשפט את חובת ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים איש משמר בתי המשפט את חובתו כאמור, מוקדם ככל האפשר.

106יבסמכות קצין מוסמך לתת הנחיות מקצועיותתיקונים: תשע״ו־3

אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מסמכות הקצין המוסמך לתת הנחיות מקצועיות למשמר בתי המשפט בכל הנוגע לפעולות אבטחה פיזית כהגדרתן בחוק להסדרת הביטחון, ולעניין זה יחולו סעיפים 10 עד 11 לחוק האמור, בשינויים המחויבים.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק להסדרת הביטחון → חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים
  • סעיפים 10 עד 11 לחוק האמור → חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים #סעיף 10
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}} כדי לגרוע מסמכות הקצין המוסמך לתת הנחיות מקצועיות למשמר בתי המשפט בכל הנוגע לפעולות אבטחה פיזית כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק להסדרת הביטחון}}, ולעניין זה יחולו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 10|סעיפים 10 עד 11 לחוק האמור}}, בשינויים המחויבים.
פרק ד׳: הוראות שונות

107העברת סמכויות

(א)כל סמכות מינהלית וכל סמכות להתקין תקנות סדרי דין שהוענקו לזקן השופטים, נתונות לשר המשפטים.
(ב)כל סמכות שיפוטית שהוענקה לזקן השופטים נתונה לנשיא בית המשפט העליון ולמשנה לנשיא בית המשפט העליון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל סמכות מינהלית וכל סמכות להתקין תקנות סדרי דין שהוענקו לזקן השופטים, נתונות לשר המשפטים.
{{ח:תת|(ב)}} כל סמכות שיפוטית שהוענקה לזקן השופטים נתונה לנשיא בית המשפט העליון ולמשנה לנשיא בית המשפט העליון.

108תקנות סדרי דיןתיקונים: תשמ״ט, תשמ״ט־4

(א)שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות סדרי דין את סדרי הדין והנוהג לפני בתי משפט, רשמים ולשכות הוצאה לפועל, במידה שלא נקבעו בחוק, ובהם –
(1)כל הנוגע לערעורים, לדיון נוסף ולמשפט חוזר לפי פרק ב׳, לרבות סדרי הבקשות לדיון נוסף ולמשפט חוזר ומועדי הגשתן;
(2)הארכת מועדים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, אף אם נקבעו בחיקוק;
(3)הטלת הוצאות משפט, הערכתן וקביעת תעריף לשכר טרחה של עורכי דין שבית משפט או רשם רשאי להקציב להם בעד פעולותיהם לפניו;
(4)קביעת שיעורי התשלומים שרשאי בית משפט או רשם לחייב בהם בעל דין בהליך אזרחי עבור רישום פרוטוקול הדיון, בין ידנית ובין במכשיר הקלטה או באמצעים אחרים (להלן – התשלומים), לרבות –
(1)סוגי ההליכים בהם ניתן להטיל את התשלומים;
(2)דרכי גביית התשלומים;
(3)מועדי הטלתם של התשלומים, תוך מתן אפשרות להטילם לפני ההליך, במהלכו או עם סיומו וכן לשנות עם סיום ההליך החלטה שניתנה קודם לכן לענין זה;
(4)התחשבות ביכולתו הכספית של בעל הדין;
(5)קביעת אגרה מיוחדת שתיועד למימון רישום פרוטוקולים כאמור בפסקה (4), שתשולם על־ידי בעל דין בהליך אזרחי בדרך שתיקבע בתקנות.
(ב)תקנות לפי סעיף קטן (א)(4) ו־(5) טעונות אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 66
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות הצהרות מוות (סדרי הדין), תשי״ג–1952.
פורסמו תקנות בתי משפט (ייצוג מטעם היועץ המשפטי), תשי״ג–1953.
פורסמו תקנות לביצוע אמנת האג (הפרוצדורה האזרחית), תשי״ד–1954.
פורסמו תקנות סדרי הדין (עדות מומחים), תשט״ו–1954.
פורסמו תקנות לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט״ז–1956.
פורסמו תקנות בתי המשפט (סדרי דין במשפט חוזר), תשי״ז–1957.
פורסמו תקנות נכי המלחמה בנאצים (ערעור בפני בית המשפט המחוזי), תשי״ז–1957.
פורסמו תקנות בתי המשפט (עיכוב יציאה), תשי״ח–1957.
פורסמו תקנות סדרי הדין הפלילי (חקירת סיבות מוות), תשי״ח–1958.
פורסמו תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בערעור או בבקשה לשופט בית המשפט המחוזי), תשכ״ד–1963.
פורסמו תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), תשכ״ט–1968.
פורסמו תקנות סדרי הדין (עתירה לגילוי ראיה), תשכ״ט–1969.
פורסמו תקנות נכי רדיפות הנאצים (ערעור בפני בית המשפט המחוזי), תש״ל–1969.
פורסמו תקנות סדרי דין (המצאת מסמכים לשטחים המוחזקים), תש״ל–1969.
פורסמו תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע), תש״ל–1970.
פורסמו תקנות הסעד (טיפול במפגרים) (סדרי דין), התש״ל–1970.
פורסמו תקנות הספנות (הגבלת אחריותם של בעלי כלי שיט) (סדרי דין), התש״ל–1970.
פורסמו תקנות ההסגרה (סדרי דין וכללי ראיות בעתירות), תשל״א–1970.
פורסמו תקנות ניירות ערך (סדרי דין), התשל״א–1970.
פורסמו תקנות סדר הדין הפלילי, תשל״ד–1974.
פורסמו תקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג 1965, תשל״ו–1975.
פורסמו תקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור), תשל״ו–1976.
פורסמו תקנות המתעסקים ברפואה (סדרי דין בדיון משמעתי), תשל״ו–1976.
פורסמו תקנות המתעסקים ברפואה (סדרי דיון בועדה רפואית), תשל״ו–1976.
פורסמו תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בערעור), תשל״ז–1976.
פורסמו תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל״ז–1976.
פורסמו תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות), תשל״ז–1977.
פורסמו תקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), תשל״ז–1977.
פורסמו תקנות רופאי השיניים (סדרי דיון בועדה רפואית), התשל״ז–1977.
פורסמו תקנות רופאי השיניים (סדרי דין בדיון משמעתי), התשל״ז–1977.
פורסמו תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק), תשל״ח–1978.
פורסמו תקנות בית משפט (ערעורים בעניני מס הכנסה), תשל״ט–1978.
פורסמו תקנות ההוצאה לפועל, התש״ם–1979.
פורסמו תקנות סדרי דין (עתירות אסירים), תש״ם–1980.
פורסמו תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ״א–1981.
פורסמו תקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון), התשמ״א–1981.
פורסמו תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), התשמ״א–1981.
פורסמו תקנות עזרה משפטית למדינות חוץ (הסכם עם אוסטריה בדבר סדר הדין האזרחי), התשמ״ג–1982.
פורסמו תקנות בתי המשפט (סדרי דין לשחזור תיקים ומסמכים), התשמ״ד–1984.
פורסמו תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984.
פורסמו תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ״ד–1984.
פורסמו תקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ״ד–1984.
פורסמו תקנות סימני מסחר (ערעור לפני בית משפט מחוזי), התשמ״ח–1987.
פורסמו תקנות סדרי דין (עבודת שירות), התשמ״ח–1988.
פורסמו תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים), התשמ״ט–1988.
פורסמו תקנות יסודות התקציב (שיפוט משמעתי), התשמ״ט–1988.
פורסמו תקנות בתי המשפט (סדרי דין בערעור לבית המשפט העליון לפי חוק לשכת עורכי הדין), התשמ״ט–1988.
פורסמו תקנות בתי המשפט (סדרי דין לדיון בבקשות לפי חוק ההגנה על חוסים), התש״ן–1990.
פורסמו תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין), התשנ״א–1991.
פורסמו תקנות הרופאים הווטרינרים (סדרי דין בוועדה), התשנ״ב–1992.
פורסמו תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), התשנ״ו–1995.
פורסמו תקנות הירושה, התשנ״ח–1998.
פורסמו תקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש״ס–1999.
פורסמו תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א–2000.
פורסמו תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), התשס״ב–2002.
פורסמו תקנות מידע גנטי (סדרי דין בהליך לאישור בדיקה גנטית בחסוי או בפסול דין), התשס״ג–2002.
פורסמו תקנות שמאי מקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת משמעת), התשס״ה–2005.
פורסמו תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז–2007.
פורסמו תקנות תובענות ייצוגיות, התש״ע–2010.
פורסמו תקנות בתי המשפט (סדרי דין בבקשה לאסור פרסום שם חשוד), התשע״ד–2014.
פורסמו תקנות בתי המשפט (ציון שם חשוד או נאשם מכוח סעיף 70(ה3) לחוק), התשע״ז–2017.
פורסמו תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018.
פורסמו תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ״א–2020.
פורסמו תקנות בתי המשפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט), התשפ״ג–2022.
פורסמו תקנות מניעת הטרדה מאיימת (סדרי דין), התשפ״ד–2024.
פורסמו תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות סדרי דין את סדרי הדין והנוהג לפני בתי משפט, רשמים ולשכות הוצאה לפועל, במידה שלא נקבעו בחוק, ובהם –
{{ח:תתת|(1)}} כל הנוגע לערעורים, לדיון נוסף ולמשפט חוזר לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}, לרבות סדרי הבקשות לדיון נוסף ולמשפט חוזר ומועדי הגשתן;
{{ח:תתת|(2)}} הארכת מועדים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, אף אם נקבעו בחיקוק;
{{ח:תתת|(3)}} הטלת הוצאות משפט, הערכתן וקביעת תעריף לשכר טרחה של עורכי דין שבית משפט או רשם רשאי להקציב להם בעד פעולותיהם לפניו;
{{ח:תתת|(4)}} קביעת שיעורי התשלומים שרשאי בית משפט או רשם לחייב בהם בעל דין בהליך אזרחי עבור רישום פרוטוקול הדיון, בין ידנית ובין במכשיר הקלטה או באמצעים אחרים (להלן – התשלומים), לרבות –
{{ח:תתתת|(1)}} סוגי ההליכים בהם ניתן להטיל את התשלומים;
{{ח:תתתת|(2)}} דרכי גביית התשלומים;
{{ח:תתתת|(3)}} מועדי הטלתם של התשלומים, תוך מתן אפשרות להטילם לפני ההליך, במהלכו או עם סיומו וכן לשנות עם סיום ההליך החלטה שניתנה קודם לכן לענין זה;
{{ח:תתתת|(4)}} התחשבות ביכולתו הכספית של בעל הדין;
{{ח:תתת|(5)}} קביעת אגרה מיוחדת שתיועד למימון רישום פרוטוקולים כאמור בפסקה (4), שתשולם על־ידי בעל דין בהליך אזרחי בדרך שתיקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(4) ו־(5) טעונות אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הצהרות מוות (סדרי הדין)|תקנות הצהרות מוות (סדרי הדין), תשי״ג–1952}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי משפט (ייצוג מטעם היועץ המשפטי)|תקנות בתי משפט (ייצוג מטעם היועץ המשפטי), תשי״ג–1953}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לביצוע אמנת האג (הפרוצדורה האזרחית)|תקנות לביצוע אמנת האג (הפרוצדורה האזרחית), תשי״ד–1954}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדרי הדין (עדות מומחים)|תקנות סדרי הדין (עדות מומחים), תשט״ו–1954}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)|תקנות לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט״ז–1956}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (סדרי דין במשפט חוזר)|תקנות בתי המשפט (סדרי דין במשפט חוזר), תשי״ז–1957}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות נכי המלחמה בנאצים (ערעור בפני בית המשפט המחוזי)|תקנות נכי המלחמה בנאצים (ערעור בפני בית המשפט המחוזי), תשי״ז–1957}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (עיכוב יציאה)|תקנות בתי המשפט (עיכוב יציאה), תשי״ח–1957}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדרי הדין הפלילי (חקירת סיבות מוות)|תקנות סדרי הדין הפלילי (חקירת סיבות מוות), תשי״ח–1958}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בערעור או בבקשה לשופט בית המשפט המחוזי)|תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בערעור או בבקשה לשופט בית המשפט המחוזי), תשכ״ד–1963}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי)|תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), תשכ״ט–1968}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדרי הדין (עתירה לגילוי ראיה)|תקנות סדרי הדין (עתירה לגילוי ראיה), תשכ״ט–1969}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות נכי רדיפות הנאצים (ערעור בפני בית המשפט המחוזי)|תקנות נכי רדיפות הנאצים (ערעור בפני בית המשפט המחוזי), תש״ל–1969}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדרי דין (המצאת מסמכים לשטחים המוחזקים)|תקנות סדרי דין (המצאת מסמכים לשטחים המוחזקים), תש״ל–1969}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע)|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע), תש״ל–1970}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הסעד (טיפול במפגרים) (סדרי דין)|תקנות הסעד (טיפול במפגרים) (סדרי דין), התש״ל–1970}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (הגבלת אחריותם של בעלי כלי שיט) (סדרי דין)|תקנות הספנות (הגבלת אחריותם של בעלי כלי שיט) (סדרי דין), התש״ל–1970}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההסגרה (סדרי דין וכללי ראיות בעתירות)|תקנות ההסגרה (סדרי דין וכללי ראיות בעתירות), תשל״א–1970}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (סדרי דין)|תקנות ניירות ערך (סדרי דין), התשל״א–1970}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין הפלילי|תקנות סדר הדין הפלילי, תשל״ד–1974}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג 1965|תקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג 1965, תשל״ו–1975}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור)|תקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור), תשל״ו–1976}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המתעסקים ברפואה (סדרי דין בדיון משמעתי)|תקנות המתעסקים ברפואה (סדרי דין בדיון משמעתי), תשל״ו–1976}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המתעסקים ברפואה (סדרי דיון בועדה רפואית)|תקנות המתעסקים ברפואה (סדרי דיון בועדה רפואית), תשל״ו–1976}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בערעור)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בערעור), תשל״ז–1976}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין)|תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל״ז–1976}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)|תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות), תשל״ז–1977}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים)|תקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), תשל״ז–1977}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רופאי השיניים (סדרי דיון בועדה רפואית)|תקנות רופאי השיניים (סדרי דיון בועדה רפואית), התשל״ז–1977}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רופאי השיניים (סדרי דין בדיון משמעתי)|תקנות רופאי השיניים (סדרי דין בדיון משמעתי), התשל״ז–1977}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בית משפט (ערעורים בעניני מס הכנסה)|תקנות בית משפט (ערעורים בעניני מס הכנסה), תשל״ט–1978}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל|תקנות ההוצאה לפועל, התש״ם–1979}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדרי דין (עתירות אסירים)|תקנות סדרי דין (עתירות אסירים), תש״ם–1980}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות)|תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון)|תקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)|תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עזרה משפטית למדינות חוץ (הסכם עם אוסטריה בדבר סדר הדין האזרחי)|תקנות עזרה משפטית למדינות חוץ (הסכם עם אוסטריה בדבר סדר הדין האזרחי), התשמ״ג–1982}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (סדרי דין לשחזור תיקים ומסמכים)|תקנות בתי המשפט (סדרי דין לשחזור תיקים ומסמכים), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי הישנות|תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק|תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין בדיון נוסף|תקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סימני מסחר (ערעור לפני בית משפט מחוזי)|תקנות סימני מסחר (ערעור לפני בית משפט מחוזי), התשמ״ח–1987}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדרי דין (עבודת שירות)|תקנות סדרי דין (עבודת שירות), התשמ״ח–1988}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים)|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים), התשמ״ט–1988}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות יסודות התקציב (שיפוט משמעתי)|תקנות יסודות התקציב (שיפוט משמעתי), התשמ״ט–1988}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (סדרי דין בערעור לבית המשפט העליון לפי חוק לשכת עורכי הדין)|תקנות בתי המשפט (סדרי דין בערעור לבית המשפט העליון לפי חוק לשכת עורכי הדין), התשמ״ט–1988}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (סדרי דין לדיון בבקשות לפי חוק ההגנה על חוסים)|תקנות בתי המשפט (סדרי דין לדיון בבקשות לפי חוק ההגנה על חוסים), התש״ן–1990}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין)|תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין), התשנ״א–1991}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרופאים הווטרינרים (סדרי דין בוועדה)|תקנות הרופאים הווטרינרים (סדרי דין בוועדה), התשנ״ב–1992}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות)|תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), התשנ״ו–1995}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הירושה|תקנות הירושה, התשנ״ח–1998}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין)|תקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש״ס–1999}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין)|תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א–2000}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים)|תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), התשס״ב–2002}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מידע גנטי (סדרי דין בהליך לאישור בדיקה גנטית בחסוי או בפסול דין)|תקנות מידע גנטי (סדרי דין בהליך לאישור בדיקה גנטית בחסוי או בפסול דין), התשס״ג–2002}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שמאי מקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת משמעת)|תקנות שמאי מקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת משמעת), התשס״ה–2005}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (אגרות)|תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז–2007}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות תובענות ייצוגיות|תקנות תובענות ייצוגיות, התש״ע–2010}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (סדרי דין בבקשה לאסור פרסום שם חשוד)|תקנות בתי המשפט (סדרי דין בבקשה לאסור פרסום שם חשוד), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (ציון שם חשוד או נאשם מכוח סעיף 70(ה3) לחוק)|תקנות בתי המשפט (ציון שם חשוד או נאשם מכוח סעיף 70(ה3) לחוק), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין)|תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ״א–2020}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט)|תקנות בתי המשפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט), התשפ״ג–2022}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מניעת הטרדה מאיימת (סדרי דין)|תקנות מניעת הטרדה מאיימת (סדרי דין), התשפ״ד–2024}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}}.}}

108אמינוי מומחה מטעם בית המשפטתיקונים: תשע״ט־2

(א)בתקנות לפי סעיף 108 רשאי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר מינוי מומחה מטעם בית המשפט לבקשת התובע, לשם מתן חוות דעת בכתב בעניין מצבו הרפואי של תובע בתביעה אזרחית בשל עבירת מין שהנתבע ביצע כלפיו והורשע בה.
(ב)מינה בית המשפט מומחה מטעמו בהתאם לתקנות לפי סעיף קטן (א), לא יהיה רשאי בעל דין להביא עדות נוספת של מומחה לעניין הנדון, אלא ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ג)בסעיף זה –
”עבירת מין“ – עבירה המנויה בסימן ה׳ בפרק י׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977, למעט עבירה לפי סעיף 352 לחוק האמור;
”תביעה אזרחית“ – תביעה אזרחית הנגררת להרשעה בפלילים כאמור בסעיף 77, או משפט אזרחי שהוגש בו כראיה פסק דין חלוט במשפט פלילי לפי סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בסימן ה׳ בפרק י׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #פרק י סימן ה
  • סעיף 352 לחוק האמור → חוק העונשין #סעיף 352
  • סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971 → פקודת הראיות #סעיף 42א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 108|סעיף 108}} רשאי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר מינוי מומחה מטעם בית המשפט לבקשת התובע, לשם מתן חוות דעת בכתב בעניין מצבו הרפואי של תובע בתביעה אזרחית בשל עבירת מין שהנתבע ביצע כלפיו והורשע בה.
{{ח:תת|(ב)}} מינה בית המשפט מומחה מטעמו בהתאם לתקנות לפי סעיף קטן (א), לא יהיה רשאי בעל דין להביא עדות נוספת של מומחה לעניין הנדון, אלא ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת מין“ – עבירה המנויה {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ה|בסימן ה׳ בפרק י׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, למעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 352|סעיף 352 לחוק האמור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תביעה אזרחית“ – תביעה אזרחית הנגררת להרשעה בפלילים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77}}, או משפט אזרחי שהוגש בו כראיה פסק דין חלוט במשפט פלילי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 42א|סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.

109ביצוע ותקנות

שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
📝 הערות: 4
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות בתי המשפט (שופטים), התשל״ג–1973.
פורסמו תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), התשמ״א–1981.
פורסמו תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018.
פורסמו תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ״א–2020.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (שופטים)|תקנות בתי המשפט (שופטים), התשל״ג–1973}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)|תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין)|תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ״א–2020}}.}}

110שמירת חוקים

חוק זה אינו גורע מכל חוק אחר –
(1)הדן בבתי משפט אחרים או בבתי דין אחרים;
(2)המוציא ענינים מסויימים מסמכותם של בתי המשפט שחוק זה דן בהם, או מוסר לסמכותם ענינים נוספים;
(3)הקובע לבית משפט הרכב מסויים או סדרי דין מסויימים לדיון בענינים מסויימים;
(4)השולל זכות ערעור או מתנה לה תנאים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוק זה אינו גורע מכל חוק אחר –
{{ח:תת|(1)}} הדן בבתי משפט אחרים או בבתי דין אחרים;
{{ח:תת|(2)}} המוציא ענינים מסויימים מסמכותם של בתי המשפט שחוק זה דן בהם, או מוסר לסמכותם ענינים נוספים;
{{ח:תת|(3)}} הקובע לבית משפט הרכב מסויים או סדרי דין מסויימים לדיון בענינים מסויימים;
{{ח:תת|(4)}} השולל זכות ערעור או מתנה לה תנאים.

111הוראות מעבר

(א)מי שכיהן כשופט ערב תחילתו של חוק השופטים, התשי״ג–1953, רואים אותו כאילו נתמנה על פי חוק זה.
(ב)רשם שכיהן ערב תחילתו של חוק בתי המשפט, התשי״ז–1957, רואים אותו כאילו נתמנה על פי חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שכיהן כשופט ערב תחילתו של חוק השופטים, התשי״ג–1953, רואים אותו כאילו נתמנה על פי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} רשם שכיהן ערב תחילתו של חוק בתי המשפט, התשי״ז–1957, רואים אותו כאילו נתמנה על פי חוק זה.
תוספת ראשונה
חלק א׳

1תיקונים: תשמ״ח־2, תש״ן־2, תשנ״א, תשנ״ה, תשס״ח־4, תש״ע־3, תשע״ה־2, תשע״ח־4, תשע״ט־4

עבירות לפי הסעיפים הבאים של חוק העונשין, התשל״ז–1977: 100; 102; 106; 108; 111 למעט בנסיבות שבהן העונש הוא מאסר עולם; 112; 114; 115; 144; 144ו; 157; 165; 169; 203; 214(ב2); 245 ו־246 בנסיבות המתוארות בסעיף 249א; 259(1); 290; 301ב(ג); 301ג; 302; 327; 329; 330 עד 332א; 333 בנסיבות המתוארות בסעיף 335; 336; 348(ב); 369 עד 375; 376ב; 377א(א)(5); 390; 402 עד 404; 406 ו־407 בנסיבות המתוארות בסעיף 408; 413יא; 448; 450; 454; 456.
↗ חיצוניות: 44
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין
  • 100 → חוק העונשין #סעיף 100
  • 102 → חוק העונשין #סעיף 102
  • 106 → חוק העונשין #סעיף 106
  • 108 → חוק העונשין #סעיף 108
  • 111 → חוק העונשין #סעיף 111
  • 112 → חוק העונשין #סעיף 112
  • 114 → חוק העונשין #סעיף 114
  • 115 → חוק העונשין #סעיף 115
  • 144 → חוק העונשין #סעיף 144
  • 144ו → חוק העונשין #סעיף 144ו
  • 157 → חוק העונשין #סעיף 157
  • 165 → חוק העונשין #סעיף 165
  • 169 → חוק העונשין #סעיף 169
  • 203 → חוק העונשין #סעיף 203
  • 214(ב2) → חוק העונשין #סעיף 214
  • 245 → חוק העונשין #סעיף 245
  • ו־246 → חוק העונשין #סעיף 246
  • בסעיף 249א → חוק העונשין #סעיף 249א
  • 259(1) → חוק העונשין #סעיף 259
  • 290 → חוק העונשין #סעיף 290
  • 301ב(ג) → חוק העונשין #סעיף 301ב
  • 301ג → חוק העונשין #סעיף 301ג
  • 302 → חוק העונשין #סעיף 302
  • 327 → חוק העונשין #סעיף 327
  • 329 → חוק העונשין #סעיף 329
  • 330 עד 332א → חוק העונשין #סעיף 330
  • 333 → חוק העונשין #סעיף 333
  • בסעיף 335 → חוק העונשין #סעיף 335
  • 336 → חוק העונשין #סעיף 336
  • 348(ב) → חוק העונשין #סעיף 348
  • 369 עד 375 → חוק העונשין #סעיף 369
  • 376ב → חוק העונשין #סעיף 376ב
  • 377א(א)(5) → חוק העונשין #סעיף 377א
  • 390 → חוק העונשין #סעיף 390
  • 402 עד 404 → חוק העונשין #סעיף 402
  • 406 → חוק העונשין #סעיף 406
  • ו־407 → חוק העונשין #סעיף 407
  • בסעיף 408 → חוק העונשין #סעיף 408
  • 413יא → חוק העונשין #סעיף 413יא
  • 448 → חוק העונשין #סעיף 448
  • 450 → חוק העונשין #סעיף 450
  • 454 → חוק העונשין #סעיף 454
  • 456 → חוק העונשין #סעיף 456
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי הסעיפים הבאים של {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}: {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 100|100}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 102|102}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 106|106}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 108|108}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 111|111}} למעט בנסיבות שבהן העונש הוא מאסר עולם; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 112|112}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 114|114}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 115|115}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 144|144}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 144ו|144ו}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 157|157}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 165|165}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 169|169}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 203|203}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 214|214(ב2)}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 245|245}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 246|ו־246}} בנסיבות המתוארות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 249א|בסעיף 249א}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 259|259(1)}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 290|290}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301ב|301ב(ג)}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301ג|301ג}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 302|302}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 327|327}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 329|329}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 330|330 עד 332א}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 333|333}} בנסיבות המתוארות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 335|בסעיף 335}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 336|336}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 348|348(ב)}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 369|369 עד 375}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 376ב|376ב}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377א|377א(א)(5)}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 390|390}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 402|402 עד 404}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 406|406}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 407|ו־407}} בנסיבות המתוארות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 408|בסעיף 408}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 413יא|413יא}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 448|448}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 450|450}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 454|454}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 456|456}}.

2תיקונים: תש״ע־3

עבירה לפי סעיף 117(א) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 117(א) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969 → חוק הבחירות לכנסת #סעיף 117
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 117|סעיף 117(א) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}.

3תיקונים: תש״ע־3

עבירה לפי סעיף 89 לחוק הדואר, התשמ״ו–1986.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 89 לחוק הדואר, התשמ״ו–1986 → חוק הדואר #סעיף 89
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 89|סעיף 89 לחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}.

4

עבירות לפי סעיף 209 לפקודת המכס.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 209 לפקודת המכס → פקודת המכס #סעיף 209
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 209|סעיף 209 לפקודת המכס}}.

5תיקונים: תשמ״ט־3

עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973 → פקודת הסמים המסוכנים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}.

6תיקונים: תשס״ג־2

עבירה לפי סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003 → חוק מאבק בארגוני פשיעה #סעיף 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003}}.

7תיקונים: תשס״ג־3, תש״ע־3

עבירה לפי סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000 → חוק איסור הלבנת הון #סעיף 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 3|סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}.

8תיקונים: תש״ע־3, תשע״ו־4

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

9תיקונים: תש״ע־3

עבירה לפי סעיף 4 לחוק מניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954, למעט בנסיבות שבהן העונש הוא מאסר עולם, ועבירה לפי סעיף 8 לחוק האמור.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 4 לחוק מניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954 → חוק מניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) #סעיף 4
  • סעיף 8 לחוק האמור → חוק מניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) #סעיף 8
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)#סעיף 4|סעיף 4 לחוק מניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954}}, למעט בנסיבות שבהן העונש הוא מאסר עולם, ועבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)#סעיף 8|סעיף 8 לחוק האמור}}.

10תיקונים: תש״ע־3, תשע״ו־4

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

11תיקונים: תש״ע־3, תשע״ו־4

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

12תיקונים: תש״ע־3

עבירה לפי סעיף 113 לחוק הספנות (ימאים), התשל״ג–1973.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 113 לחוק הספנות (ימאים), התשל״ג–1973 → חוק הספנות (ימאים) #סעיף 113
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)#סעיף 113|סעיף 113 לחוק הספנות (ימאים), התשל״ג–1973}}.

13תיקונים: תשע״ב

עבירה לפי סעיף 64א(ג) לפקודת התעבורה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 64א(ג) לפקודת התעבורה → פקודת התעבורה #סעיף 64א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64א|סעיף 64א(ג) לפקודת התעבורה}}.

14תיקונים: תשע״ו־4, תשע״ח־4

עבירות לפי סעיפים 21, 30 ו־31 לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016 ועבירות לפי סעיפים 329 ו־448 לחוק העונשין, התשל״ז–1977, שהן מעשה טרור, שחלות עליהן הוראות סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016.
↗ חיצוניות: 6
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 21 → חוק המאבק בטרור #סעיף 21
  • 30 → חוק המאבק בטרור #סעיף 30
  • ו־31 לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016 → חוק המאבק בטרור #סעיף 31
  • סעיפים 329 → חוק העונשין #סעיף 329
  • ו־448 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 448
  • סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016 → חוק המאבק בטרור #סעיף 37
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 21|סעיפים 21}}, {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 30|30}} {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 31|ו־31 לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}} ועבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 329|סעיפים 329}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 448|ו־448 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, שהן מעשה טרור, שחלות עליהן הוראות {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}}.

15תיקונים: תשע״ח־4

עבירה לפי סעיף 52(ב)(3) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 52(ב)(3) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971 → פקודת בתי הסוהר #סעיף 52
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#סעיף 52|סעיף 52(ב)(3) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}}.
חלק ב׳

תיקונים: תשנ״ב

ערעורים לפי סעיפים 52(ב), 55 ו־60 לפקודת התעבורה.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 52(ב) → פקודת התעבורה #סעיף 52
  • 55 → פקודת התעבורה #סעיף 55
  • ו־60 לפקודת התעבורה → פקודת התעבורה #סעיף 60
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ערעורים לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 52|סעיפים 52(ב)}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 55|55}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 60|ו־60 לפקודת התעבורה}}.
תוספת שניה
חלק א׳

1תיקונים: תשע״ח

עבירות לפי חוק העונשין, התשל״ז–1977, הקבועות בסימן ה׳ לפרק ט׳ ובסעיפים 392, 393, 415, 423 ו־424.
↗ חיצוניות: 7
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין
  • בסימן ה׳ לפרק ט׳ → חוק העונשין #פרק ט סימן ה
  • ובסעיפים 392 → חוק העונשין #סעיף 392
  • 393 → חוק העונשין #סעיף 393
  • 415 → חוק העונשין #סעיף 415
  • 423 → חוק העונשין #סעיף 423
  • ו־424 → חוק העונשין #סעיף 424
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}, הקבועות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ט סימן ה|בסימן ה׳ לפרק ט׳}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 392|ובסעיפים 392}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 393|393}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 415|415}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 423|423}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424|ו־424}}.

2תיקונים: תשע״ח

עבירה לפי סעיף 3(ב)(1) לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 3(ב)(1) לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000 → חוק איסור הלבנת הון #סעיף 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 3|סעיף 3(ב)(1) לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}.
חלק ב׳

עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973 → פקודת הסמים המסוכנים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}.
תוספת שלישית

1

חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968 → חוק רישוי עסקים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}.

2

חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ״ג–1963.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ״ג–1963 → חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל|חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ״ג–1963}}.

3

חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, התשי״ט–1959.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, התשי״ט–1959 → חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה|חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, התשי״ט–1959}}.

4

חוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961 → חוק למניעת מפגעים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|חוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961}}.

4אתיקונים: תשס״ח־11

חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008 → חוק אוויר נקי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}}.

5

פקודת בריאות העם, 1940.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת בריאות העם, 1940 → פקודת בריאות העם
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}.

6תיקונים: תשע״ו

חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015 → חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}.

7

הפרק השלישי לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • הפרק השלישי לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951 → חוק ההתגוננות האזרחית #פרק 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#פרק 3|הפרק השלישי לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}.

8

פקודת העיריות (אספקת מים), 1936.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת העיריות (אספקת מים), 1936 → פקודת העיריות (אספקת מים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות (אספקת מים)|פקודת העיריות (אספקת מים), 1936}}.

9

חוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ״ד–1964.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ״ד–1964 → חוק הסדרת מקומות רחצה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרת מקומות רחצה|חוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ״ד–1964}}.

10

חוק לימוד חובה, התש״ט–1949.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק לימוד חובה, התש״ט–1949 → חוק לימוד חובה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|חוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}.

11

חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ״ג–1963.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ״ג–1963 → חוק הבטיחות במקומות ציבוריים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הבטיחות במקומות ציבוריים|חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ״ג–1963}}.

12

חוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ״ב–1962.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ״ב–1962 → חוק הרשויות המקומיות (ביוב)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)|חוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ״ב–1962}}.

13תיקונים: תשע״ב־8

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

14

פקודת הכלבת.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת הכלבת → פקודת הכלבת
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת הכלבת|פקודת הכלבת}}.

15תיקונים: ק״ת תשס״ג, תשס״ה

סעיפים 195, 196 ו־490 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 וסעיפים 265 ו־266 לחוק האמור – לגבי חותם שהוטבע מכוח חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968.
↗ חיצוניות: 6
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 195 → חוק העונשין #סעיף 195
  • 196 → חוק העונשין #סעיף 196
  • ו־490 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 490
  • וסעיפים 265 → חוק העונשין #סעיף 265
  • ו־266 לחוק האמור → חוק העונשין #סעיף 266
  • חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968 → חוק רישוי עסקים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 195|סעיפים 195}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 196|196}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 490|ו־490 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 265|וסעיפים 265}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 266|ו־266 לחוק האמור}} – לגבי חותם שהוטבע מכוח {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}.

16

חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשמ״ג–1983.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשמ״ג–1983 → חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים|חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשמ״ג–1983}}.

17

פקודת המכרות.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת המכרות → פקודת המכרות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת המכרות|פקודת המכרות}}.

18

חוק שמירת הנקיון, התשמ״ד–1984.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק שמירת הנקיון, התשמ״ד–1984 → חוק שמירת הנקיון
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שמירת הנקיון|חוק שמירת הנקיון, התשמ״ד–1984}}.

19

תקנות שעת־חירום (אבטחת מוסדות חינוך), התשל״ד–1974.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנות שעת־חירום (אבטחת מוסדות חינוך), התשל״ד–1974 → תקנות שעת-חירום (אבטחת מוסדות חינוך)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות שעת-חירום (אבטחת מוסדות חינוך)|תקנות שעת־חירום (אבטחת מוסדות חינוך), התשל״ד–1974}}.

20

תקנות שימור חיפה (אגף הכרמל), 1943.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנות שימור חיפה (אגף הכרמל), 1943 → תקנות שימור חיפה (אגף הכרמל)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות שימור חיפה (אגף הכרמל)|תקנות שימור חיפה (אגף הכרמל), 1943}}.

21

תקנות התעבורה (סדרי תנועה ושמירת הבטחון בכרמלית בחיפה), התשכ״א–1961.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנות התעבורה (סדרי תנועה ושמירת הבטחון בכרמלית בחיפה), התשכ״א–1961 → תקנות התעבורה (סדרי תנועה ושמירת הבטחון בכרמלית בחיפה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה (סדרי תנועה ושמירת הבטחון בכרמלית בחיפה)|תקנות התעבורה (סדרי תנועה ושמירת הבטחון בכרמלית בחיפה), התשכ״א–1961}}.

22

תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ״ד–1964.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ״ד–1964 → תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות)|תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ״ד–1964}}.

23תיקונים: תשמ״ה־2

צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון), התשל״ו–1975.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון), התשל״ו–1975 → צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון), התשל״ו–1975}}.

23אתיקונים: תשמ״ו־4, תשמ״ז־2, ק״ת תש״ס

חוק חג המצות (איסורי חמץ), התשמ״ו–1986.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק חג המצות (איסורי חמץ), התשמ״ו–1986 → חוק חג המצות (איסורי חמץ)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק חג המצות (איסורי חמץ)|חוק חג המצות (איסורי חמץ), התשמ״ו–1986}}.

24תיקונים: תשמ״ז

חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), התשמ״ז–1987.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), התשמ״ז–1987 → חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים)|חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), התשמ״ז–1987}}.

25תיקונים: ק״ת תשמ״ז

חוק בנינים ציבוריים (מיתקני שתיה למים צוננים), התשמ״ז–1986.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק בנינים ציבוריים (מיתקני שתיה למים צוננים), התשמ״ז–1986 → חוק בנינים ציבוריים (מיתקני שתיה למים צוננים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק בנינים ציבוריים (מיתקני שתיה למים צוננים)|חוק בנינים ציבוריים (מיתקני שתיה למים צוננים), התשמ״ז–1986}}.

26תיקונים: תשנ״ג

חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ״ג–1993.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ״ג–1993 → חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור|חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ״ג–1993}}.

27תיקונים: ק״ת תש״ס

חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969 → חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}}.

28תיקונים: ק״ת תשס״ב

חוק המים, התשי״ט–1959.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק המים, התשי״ט–1959 → חוק המים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק המים|חוק המים, התשי״ט–1959}}.

29תיקונים: ק״ת תשס״ה

חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס״ג–2002.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס״ג–2002 → חוק להסדרת הפיקוח על כלבים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הפיקוח על כלבים|חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס״ג–2002}}.

30תיקונים: ק״ת תשס״ה

חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ״ז–1997.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ״ז–1997 → חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים|חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ״ז–1997}}.

31תיקונים: ק״ת תשס״ה

תקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות), התש״ך–1960.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות), התש״ך–1960 → תקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות)|תקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות), התש״ך–1960}}.

32תיקונים: תשס״ח־7, תשס״ט־3

חוק הדרכים (שילוט), התשכ״ו–1966.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הדרכים (שילוט), התשכ״ו–1966 → חוק הדרכים (שילוט)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הדרכים (שילוט)|חוק הדרכים (שילוט), התשכ״ו–1966}}.

33תיקונים: תשס״ח־7, תשס״ט־3

חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993, לעניין עבירות לפי סעיפים 15 ו־16ב.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993 → חוק החומרים המסוכנים
  • סעיפים 15 → חוק החומרים המסוכנים #סעיף 15
  • ו־16ב → חוק החומרים המסוכנים #סעיף 16ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}, לעניין עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים#סעיף 15|סעיפים 15}} {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים#סעיף 16ב|ו־16ב}}.

34תיקונים: תשס״ח־7, תשס״ט־3

חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ״ד–1994.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ״ד–1994 → חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)|חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ״ד–1994}}.

35תיקונים: תשס״ח־7, תשס״ט־3, ק״ת תשע״ב

חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ״ט–1999, לעניין עבירות לפי סעיף 18(א)(3) ולפי סעיף 19 לעניין העבירות האמורות בפרט זה.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ״ט–1999 → חוק הפיקדון על מכלי משקה
  • סעיף 18(א)(3) → חוק הפיקדון על מכלי משקה #סעיף 18
  • סעיף 19 → חוק הפיקדון על מכלי משקה #סעיף 19
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקדון על מכלי משקה|חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ״ט–1999}}, לעניין עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקדון על מכלי משקה#סעיף 18|סעיף 18(א)(3)}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקדון על מכלי משקה#סעיף 19|סעיף 19}} לעניין העבירות האמורות בפרט זה.

36תיקונים: תשס״ח־7, תשס״ט־3, ק״ת תשע״ב

חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס״ז–2007, לעניין עבירות לפי סעיף 15(א)(1), (3) ו־(4), לפי סעיף 15(א)(5) לחוק האמור – לעניין רישום לפי סעיף 9(ב), ולפי סעיף 16 לעניין העבירות האמורות בפרט זה.
↗ חיצוניות: 5
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס״ז–2007 → חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים
  • סעיף 15(א)(1), (3) ו־(4) → חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים #סעיף 15
  • סעיף 15(א)(5) לחוק האמור → חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים #סעיף 15
  • סעיף 9(ב) → חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים #סעיף 9
  • סעיף 16 → חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים #סעיף 16
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס״ז–2007}}, לעניין עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים#סעיף 15|סעיף 15(א)(1), (3) ו־(4)}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים#סעיף 15|סעיף 15(א)(5) לחוק האמור}} – לעניין רישום לפי {{ח:חיצוני|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים#סעיף 9|סעיף 9(ב)}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים#סעיף 16|סעיף 16}} לעניין העבירות האמורות בפרט זה.

37תיקונים: ק״ת תשע״ב

פקודת היערות.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת היערות → פקודת היערות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת היערות|פקודת היערות}}.

38תיקונים: ק״ת תשע״ב

חוק הגנת הצומח, התשט״ז–1956.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הגנת הצומח, התשט״ז–1956 → חוק הגנת הצומח
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח|חוק הגנת הצומח, התשט״ז–1956}}.

39תיקונים: ק״ת תשע״ב

חוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004 → חוק שמירת הסביבה החופית
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שמירת הסביבה החופית|חוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004}}.

40תיקונים: ק״ת תשע״ב

חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006 → חוק הקרינה הבלתי מייננת
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת|חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006}}.

41תיקונים: ק״ת תשע״ב

חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע״א–2011, לעניין עבירות לפי סעיף 31(א)(1) או (2), (ב)(2) ו־(ג)(2) וכן עבירות לפי סעיף 32 לחוק האמור לעניין העבירות האמורות.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע״א–2011 → חוק להסדרת הטיפול באריזות
  • סעיף 31(א)(1) או (2), (ב)(2) ו־(ג)(2) → חוק להסדרת הטיפול באריזות #סעיף 31
  • סעיף 32 לחוק האמור → חוק להסדרת הטיפול באריזות #סעיף 32
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הטיפול באריזות|חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע״א–2011}}, לעניין עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הטיפול באריזות#סעיף 31|סעיף 31(א)(1) או (2), (ב)(2) ו־(ג)(2)}} וכן עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הטיפול באריזות#סעיף 32|סעיף 32 לחוק האמור}} לעניין העבירות האמורות.

42תיקונים: תשע״ה־3

סעיף 27א1 לפקודת התעבורה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 27א1 לפקודת התעבורה → פקודת התעבורה #סעיף 27א1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27א1|סעיף 27א1 לפקודת התעבורה}}.

43תיקונים: תשע״ו־6

חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע״ו–2016.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע״ו–2016 → חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה)|חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע״ו–2016}}.

44תיקונים: ק״ת תש״ף, תש״ף, תש״ף־3, ק״ת תש״ף־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(פקע).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

45תיקונים: ק״ת תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(פקע).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

46תיקונים: תש״ף־2

חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש״ף–2020.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש״ף–2020 → חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש״ף–2020}}.
תוספת רביעית
בקשה לאיסור פרסום שם של חשוד או פרטים אחרים

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הטופס הושמט).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט).}}